תבעו מהשכנים מלמעלה 700 אלף, והם יממנו 70% מהשיקום
בעלי דירה בבניין לשימור ברחוב זמנהוף 32 בתל אביב תבעו את בעלי הדירות שמעליהם, דני וטל מליכס, בסכום של 700 אלף שקל. לטענתם, רטיבות שחדרה במשך שנים מהדירות העליונות וממרפסת הגג פגעה בתקרה שלהם ובמוטות הפלדה שבתוכה. השופטת טל פישמן לוי מבית משפט השלום בתל אביב-יפו קבעה שהשכנים מלמעלה יממנו 70% מעבודות השיקום, שמומחה בית המשפט העריך בכ-60 אלף שקל ומע"מ, ויבצעו על חשבונם עבודת איטום. את הדרישה להגביה את רצפת חדר הרחצה בדירתם היא דחתה, וכל צד יישא בהוצאותיו.
הבניין הוקם ב-1936 ומוגדר מבנה לשימור. הדירה של התובעים, טל שחר וג'נט רוזלין פרי, נמצאת בקומה השלישית, ושתי הדירות של משפחת מליכס נמצאות מעליה. הנתבעים רכשו את דירותיהם ב-2010, והתובעים רכשו את דירתם ב-2017. לטענת התובעים, הדירות העליונות נבנו, לפחות בחלקן, בלי היתר, והרטיבות גרמה להתקלפות טיח, לסדקים ולחלודה במוטות הפלדה בתקרה.
הנתבעים כפרו בטענות. לדבריהם, אירועי הרטיבות טופלו מזמן, אין סכנה ליציבות המבנה, ו"עיקר התופעות נובע מגילו המתקדם של הבניין, מבלאי טבעי ומהיעדר תחזוקה". הם הזכירו שהבעלים הקודמים של דירת התובעים כבר תבעו אותם על אותם עניינים, כולל דרישה להרוס חלק מהדירות, ושהתביעה ההיא נדחתה. לשיטתם, השתתפותם צריכה להסתכם ב-4,000 שקל, והתביעה כולה מנופחת.
מה הוסכם בגישור, ומה נשאר להכרעה?
בית המשפט מינה שני מומחים: המהנדס והשמאי יוסי לזר לנושא האיטום והאינסטלציה, והמהנדס ניר אנגל לנושא הקונסטרוקציה. ביוני 2025 חתמו הצדדים על הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין חלקי. הם התחייבו לקבל את המלצות המומחים כפי שהן, הסכימו שהפתרון לא יכלול הריסה של הדירות העליונות, ושלא יבקשו סעדים מעבר לחוות הדעת. השאלה שנותרה לשופטת היא מי מבצע את העבודות ומי משלם עליהן.
הידעת?מה מעמדה של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט?
מאיפה הגיעה הרטיבות?
לפי מומחה האיטום, המקור העיקרי לרטיבות בדירת התובעים הוא מרפסת הגג של הנתבעים, בעיקר בנקודות המפגש בין הריצוף לקירות, באזור מסילות האלומיניום ובמעברי הצנרת. גם חדר הרחצה של הנתבעים זוהה כמקור. הרטיבות בחדר הילדים, לעומת זאת, הגיעה ככל הנראה ממעברי צנרת ישנים או מפתח שנאטם בקיר החיצוני, והאחריות לה מוטלת על נציגות הבית המשותף או על התובעים.
בביקור המומחה, בסוף 2023, לא נמצאה רטיבות פעילה באזור חדר הרחצה, והתיקונים שביצעו הנתבעים עצרו אותה. המומחה כתב שאם החורף יחלוף בלי סימני רטיבות חדשים, לא יהיה צורך בשיפור מערכת האיטום. מאז עברו שני חורפים, והתובעים לא הצביעו על רטיבות חדשה. השופטת לא הורתה על שיפור מערכת האיטום, אבל חייבה את הנתבעים לבצע בתוך 90 יום עבודה נוספת שפורטה בחוות הדעת, על חשבונם.
להרחבה: רטיבות, מחסנים ודם רע: כך הוכרע סכסוך שכנים של יותר מעשור
כמה תורמת שנת 1936 לסדקים?
מומחה הקונסטרוקציה קבע שהבניין ותיק מאוד, שעבר במהלך השנים תוספות ושינויים, ושהוא "חרג זה מכבר מאורך חייו ההנדסי המתוכנן". הוא לא מצא סימנים לאובדן יציבות או לסכנה מיידית, אבל מצא בדירת התובעים התקלפות של שכבות טיח וחלודה בברזל הזיון, שמחייבות שיקום. השופטת דחתה את טענת הנתבעים שחוות הדעת שוללת נזק: "חוות הדעת שוללת אובדן יציבות וסכנה מיידית, אך בה בעת מצביעה על פגיעות בבטון ובמוטות הפלדה".
הידעת?מהו מעשה בית דין?
לגבי תקרת חדר הרחצה קבע המומחה שהתופעות נובעות מהחמרה של הבלאי הטבעי בשילוב הרטיבות מהדירה העליונה. לגבי החדר, המרפסת והסלון כתב שלא ניתן לשלול שהרטיבות גרמה לנזקים או האיצה אותם. הנתבעים טענו שהניסוח הזה חסר משמעות, והשופטת השיבה: "אין אפוא לקבל את טענת הנתבעים כי הביטוי 'לא ניתן לשלול' מותיר את הקשר לרטיבות בגדר אפשרות חסרת משקל".
- השכנים מלמעלה האשימו את הקבלן ברטיבות - ויישאו בתיקונים של 70 אלף שקל
- תבע 73 אלף שקל מהשוכרת, למה השופט קבע שהשוכרת תשלם 30 אלף שקל
מנגד, היא לא התעלמה מגיל הבניין. "אין הצדקה להטיל את מלוא העלויות על הנתבעים, אך גם אין לקבל את עמדתם שלפיה לרטיבות שמקורה בדירותיהם לא הייתה תרומה לנזקים", כתבה. התוצאה: הנתבעים יישאו ב-70% מעלות השיקום והתובעים ב-30%. העבודות יימשכו כשבועיים, ואפשר יהיה לגור בדירה בזמן הביצוע, עם מגבלות. ההערכה של 60 אלף שקל אינה מחיר קבוע, והחלוקה תחול על ההוצאות בפועל, לפי חשבוניות.
המומחה המליץ גם על סקר הנדסי שנתי בדירת התובעים במשך שלוש שנים, בעלות כוללת של כ-9,000 שקל ומע"מ, והצדדים יחלקו בה שווה בשווה. אם תופיע רטיבות חדשה מתחת לדירות הנתבעים ויימצא שמקורה אצלם, הם יישאו בבדיקות ובתיקון.
הידעת?מה המשמעות של מבנה לשימור?
למה רצפת חדר הרחצה תישאר במקומה?
התובעים טענו שרצפת חדר הרחצה בדירה העליונה הונמכה אחרי שהבניין הושלם, ושהדבר פגע בתקרה שלהם. הם ביקשו להורות להגביה אותה לגובה המקורי, וטענו שכל ספק שנותר בחוות הדעת צריך לפעול נגד הנתבעים. המומחה לא הצליח לקבוע מתי בוצעה ההנמכה ואם הוסרו בה רכיבים נושאים, אבל בבדיקת התקרה לא מצא שקיעות, סדקים או עיוותים שמעידים על אובדן יציבות.
השופטת קבעה שנטל ההוכחה מוטל על התובעים. הסכם הגישור אפשר לכל צד לשלוח למומחה עד שלוש שאלות הבהרה בתוך 14 יום, והצדדים לא ניצלו את האפשרות. השופטת דחתה גם את הבקשה למנות קבלן, כונס נכסים או מומחה נוסף שיפקחו על העבודות: "מינוי כאמור בשלב זה צפוי להכביד על ביצוע העבודות ולהגדיל את עלותן שלא לצורך". אם הנתבעים לא יבצעו את העבודות במלואן ובמועד, התובעים יוכלו לחזור לבית המשפט.
להרחבה: הקבלן אשם? השופטת קבעה שהשכנים מלמעלה יתקנו
בשאלת ההוצאות שקלה השופטת את הפער בין סכום התביעה, 700 אלף שקל, להיקף החיובים שנפסקו, את התיקונים שביצעו הנתבעים לאורך השנים ואת "יחסי השכנות הנמשכים בין הצדדים". כל צד יישא בהוצאותיו. הסקר ההנדסי הראשון בדירה ייערך ב-2027, והאחרון ב-2029.
