רטיבות בתקרה נזילה (רשתות)
רטיבות בתקרה נזילה (רשתות)

השכנים מלמעלה האשימו את הקבלן ברטיבות - ויישאו בתיקונים של 70 אלף שקל

בעלי פנטהאוז בצור הדסה אחראים לנזילה שיוצאת מדירתם, יחד עם החברה שבנתה, וישלמו גם 12 אלף שקל שכר טרחה
מירב ארד |

מאז 2020 חודרים מים לחדר השינה של יאיר ומיטל לנג, בבית משותף בצור הדסה. המקור, כך התברר, הוא הפנטהאוז שמעליהם, של גולן ודלית איטח. השכנים מלמעלה הודו שיש רטיבות, אבל טענו שכל האחריות מוטלת על החברה שבנתה את הבניין. השופטת יעל ענתבי-שרון מבית משפט השלום בירושלים קבעה ב-13 באוקטובר שהם אחראים יחד עם הקבלן, וחייבה אותם לבצע את כל התיקונים, שמומחה בית המשפט העריך ב-70 אלף שקל, ולשלם לזוג לנג 12 אלף שקל שכר טרחה.

את הבניין בנתה משכן אליהו - חברה לבניה והשקעות, והבנייה הסתיימה ב-2018. הפנטהאוז של בני הזוג איטח נמצא בקומה הרביעית, מעל הדירה של בני הזוג לנג. בתביעה, שהוגשה בינואר 2025, נטען שהנזילה נמשכת מאז 2020, שכל ניסיונות התיקון כשלו, ושהמים פוגעים בגופי החשמל שבתקרה. לטענת בני הזוג לנג, הם פנו לשכנים כמה פעמים, והשכנים לא שיתפו פעולה. הם ביקשו צו שיחייב את הנתבעים לתקן את מה שצריך בדירה העליונה, בפיקוח איש מקצוע, וגם את הנזק בדירתם. לבני הזוג הייתה גם חוות דעת משלהם, שהוזכרה בכתב התביעה אבל צורפה לתיק רק בשלב מאוחר יותר.

מה אמרו השכנים מלמעלה?

בכתב ההגנה סיפרו בני הזוג איטח שהרטיבות התחילה אחרי שבסוף 2019 הותקנו בדירתם מזגנים, שחוברו לצנרת ניקוז שהקבלן בנה. כשהמזגנים הופעלו, התברר שמים חודרים מהצנרת לדירה למטה. לדבריהם, באוגוסט 2020 פירק הקבלן חלק מהריצוף בחדר הרחצה כדי לחשוף את צינור הניקוז של המקלחון, ובאוקטובר 2020 פירק את המקלחון ואת הקיר שלידו, אחרי שאיתר דליפה מצנרת ניקוז המזגנים.

הקבלן עצמו לא הגיש כתב הגנה. במאי 2025 ניתן נגדו פסק דין חלקי שחייב אותו לתקן את כל מה שנדרש כדי לעצור את הרטיבות, גם בדירה של השכנים, ולתקן את הנזקים בדירת בני הזוג לנג. כבר אז כתבה השופטת שאם תימצא אחריות גם של בני הזוג איטח, "הרי שהחיוב יהיה ביחד ולחוד". בנובמבר 2025 הסכימו הצדדים שימונה מומחה מטעם בית המשפט, ושפסק הדין יינתן על סמך חוות דעתו, בלי דיון נוסף. את שכר המומחה מימנו הצדדים בחלקים שווים בשלב הביניים. באותו דיון קיבלו בני הזוג לנג היתר לפצל את הסעדים, כך שתביעה כספית על הנזק עדיין פתוחה בפניהם, ונדחתה בקשה לשלוח הודעת צד שלישי נגד הקבלן, שהוגשה באיחור.

מה מצא המומחה בפנטהאוז?

בית המשפט ביקש מהמומחה לקבוע מה גורם לנזק, איך עוצרים אותו, מה הנזקים בדירה וכמה יעלה לתקן. המהנדס צבי רון לא הצליח לזהות ליקויים בעין בביקור בדירה העליונה, ולכן מינה בודק נייטרלי. סריקה תרמוגרפית בדירה התחתונה מצאה ריכוזי רטיבות גבוהים בתקרה ובקירות של חדר השינה. בדיקת לחץ בצנרת המים החמים והקרים בפנטהאוז נכשלה. בחדר הרחצה של ההורים נמצא איטום לקוי במפגשי הקירות והרצפה, מצלמת סיב אופטי הראתה מים עומדים בצנרת הדלוחין, ובאסלה התלויה נמצא כשל במחבר הצנרת. בבדיקת הצפה במרפסת הופיעו נזילות בתקרה של בני הזוג לנג אחרי ארבע שעות.

המסקנה של המומחה הייתה שהרטיבות, העובש וקילופי הטיח נובעים מ"כשל במערכת האיטום התת רצפתית בחדרים הרטובים ובמרפסת", לצד כשל בצנרת המים והדלוחין בשני חדרי הרחצה. את התיקונים בפנטהאוז העריך ב-20 אלף שקל למרפסת וב-40 אלף שקל לשני חדרי הרחצה, ואת התיקון בדירה התחתונה ב-10,000 שקל. ליקוי ברכוש המשותף לא נמצא.

הידעתהאם אפשר לחייב שכן לתקן משהו בתוך הדירה שלו?
כן. סעיף 3(ב) לתקנון המצוי, שבתוספת לחוק המקרקעין, קובע שבעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירתו, אם אי ביצועו עלול לפגוע בדירה של מי שדורש את התיקון. סעיף 2(ב) לאותו תקנון אוסר על בעל דירה לבצע בדירתו שינויים או תיקונים שפוגעים בדירה אחרת, בלי הסכמת בעליה.

למה השכנים אחראים אם הקבלן טעה?

בסיכומים לא חלקו בני הזוג איטח על הממצאים. לטענתם, חוות הדעת מלמדת על כשלים בבנייה, לא על מעשה או מחדל שלהם. הם הדגישו שבניגוד לקבלן, ש"התכחשה להליך", הם שיתפו פעולה לאורך כל הדרך, וביקשו שהאחריות וההוצאות יוטלו כולן על הקבלן. בני הזוג לנג השיבו שחוות הדעת מדברת בעד עצמה ושהשכנים ישבו בלי לעשות דבר, אף שהיו צריכים לתקן מזמן. הם ביקשו שהמומחה עצמו יפקח על התיקונים ושייקבע להם לוח זמנים מהיר.

השופטת הסתמכה על התקנון המצוי שבחוק המקרקעין. "העובדה כי בהתאם לפסק הדין החלקי קיימת אחריות גם לנתבעת 1, איננה גורעת מחובתם של נתבעים 2-3 על פי דין, בהיותם בעלי הדירה בה קיים מקור הנזילה", כתבה. מה שיש לבני הזוג איטח לטעון נגד הקבלן, לדבריה, צריך להתברר בהליך נפרד, אם ייפתח. מקרי רטיבות בין שכנים מגיעים לבתי המשפט לא מעט, לפעמים כחלק מסכסוך שנמשך יותר מעשור, ולא פעם הוויכוח מתחיל כבר באיתור המקור, כמו אצל זוג ששילם 10,030 שקל לאיתור נזילה והמומחה טעה.

הידעתכמה זמן הקבלן אחראי לנזילות ולאיטום?
לפי התוספת לחוק המכר (דירות), תקופת הבדק לכשל במערכות צנרת, לרבות נזילות, היא ארבע שנים, וכך גם לכשל באיטום המבנה, בקירות, בתקרות ובגגות. אחרי תקופת הבדק מתחילה תקופת אחריות של שלוש שנים, ובה הקונה צריך להוכיח שמקור הליקוי בתכנון, בעבודה או בחומרים.

לפי פסק הדין, בני הזוג איטח והקבלן, ביחד ולחוד, יבצעו את כל העבודות שפירט המומחה בשתי הדירות, באמצעות איש מקצוע מוסמך ובפיקוח הנדסי. העבודות צריכות להסתיים עד 15 בינואר 2027, אלא אם המומחה יודיע שמזג האוויר מחייב יותר זמן, בעיקר לאיטום המרפסת. הנתבעים יצאו ידי חובתם רק כשהמומחה יאשר שהעבודות בוצעו לשביעות רצונו, והם יממנו גם את הביקור הנוסף שלו. הם יחזירו לבני הזוג לנג את עלויות המומחה והבודק, אגרה של 755 שקל ושכר טרחה של 12 אלף שקל, בתוספת ריבית.

הבדיקה היחידה בפנטהאוז שעברה בלי ממצאים הייתה של צינור ניקוז מי הגשמים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה