רטיבות בחדר אמבטיה  (גרוק)
רטיבות בחדר אמבטיה (גרוק)

שילמו 10,030 שקל לאיתור נזילה והמומחה טעה ויחזיר חצי מהסכום

בני זוג שילמו לאיש מקצוע כדי למצוא את מקור הרטיבות בדופלקס; המומחה של הראל והקבלן דחו את הממצאים, וחברה אחרת מצאה פקק ביקורת פתוח בפיר - איך המומחה לא גילה ומה קבע בית המשפט?

עוזי גרסטמן |

שנתיים של רטיבות בדופלקס גן, שלוש חוות דעת, קבלן שמתנער וחברת ביטוח שדוחה, ובסוף פקק ביקורת שלא נסגר כמו שצריך בצינור מרזב משותף. זה הסיפור שהגיע לבית המשפט לתביעות קטנות כשבני הזוג שחר דמרי ושירלי פלד דמרי תבעו את לוזון, המרכז הישראלי לנזקי מים, על 10,030 שקל ששילמו לה. השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ קיבלה את התביעה בחלקה וחייבה את החברה להחזיר 5,015 שקל ולשלם עוד 1,500 שקל הוצאות.

הסכום שנתבע מורכב משני חלקים: 5,310 שקל על בדיקת איתור וחוות דעת, ועוד 4,720 שקל על שני ביקורי ליווי, שבהם נציג לוזון התלווה לזוג בזמן שהקבלן ונציג חברת הביטוח בדקו את הדירה. התובעים טענו שהחוות דעת הייתה שגויה, שממצאיה נסתרו על ידי שלושה מומחים אחרים, ושבסוף חברה אחרת, אינפרטק, מצאה את מקור הנזק ותיקנה אותו.

מה כתבה לוזון, ומה מצאו אחריה?

הבדיקה של לוזון נעשתה במאי 2025, וחוות הדעת יצאה תשעה ימים אחר כך. את מטרת הבדיקה ניסחה החברה בעצמה: "התבקשנו לבצע בדיקה מקיפה לאיתור מקור סימני רטיבות ועלייה קפילרית, המופיעים מזה זמן בשתי קומות בדירה". המסקנות דיברו על כשל איטום בחדר האמבטיה בקומה העליונה, על צינור פורק לחץ של דוד החשמל שנשפך לשכבת המצע, ועל ניקוז מזגן שאינו מחובר לביוב. על הקומה העליונה אף אחד לא התווכח. הבעיה הייתה בקומת הקרקע.

באוגוסט 2025 השיב הקבלן שביצע "בדיקת בלון שבודקת את כל הקו של הניקוז, לא נמצא ליקוי בצנרת ניקוז המזגן". ב-14 בספטמבר הגיע ערן בועז, מומחה מטעם הראל חברה לביטוח, וכתב במסקנותיו: "לא התגלה כשל בצנרת המים החמים, הקרים, הדלוחין והביוב של הדירה, דבר השולל את כל אבחנת המאתר הפרטי". הרטיבות למטה נמשכה, והזוג שכר את אינפרטק. בחוות הדעת שלה מ-28 בינואר 2026 נכתב שבסלון, אחרי חשיפת אריח וחציבה בקיר, זוהתה נזילה מצינור ניקוז משותף שעובר בפיר. ב-13 באפריל פתח שרברב את הקיר ומצא, לפי הדוח, "פקק הביקורת שלא היה סגור כראוי וגרם לנזילה לדירה", בקו מרזבים של 4 צול, בלי גומייה. הפקק הוחלף והרטיבות נעלמה. במקרה אחר, נזילה שהציפה מטבח הסתיימה ב-1,000 שקל מתוך תביעה של 14,728, בגלל אותה בעיה של הוכחת נזק.

בדיקת אל הרס, השיטה שלוזון עובדת בה, נשענת על מצלמה תרמית, מדי לחות ובדיקות לחץ בצנרת, בלי לפתוח קירות ורצפות. היתרון הוא שהדירה נשארת שלמה. החיסרון, כפי שהתברר כאן, הוא שצינור בפיר משותף שנוזל לאט לא תמיד נראה ממנה, ומי שמזמין בדיקה כזאת לא תמיד יודע את זה מראש.

לא ביקשו לבדוק את הסלון?

לוזון ביקשה לדחות את התביעה. לטענתה היא סיפקה בדיוק את מה שהוזמן, בדיקה בכלים טכנולוגיים, חוות דעת ושני ליוויים, והזוג אף השתמש בחוות הדעת מול הקבלן ומול חברת הביטוח. עוד טענה שאין לייחס לה רשלנות בגלל "מוקד נזילה סמוי שהתגלה חודשים רבים לאחר בדיקת הנתבעת", ושהתביעה לא נתמכת בחוות דעת מומחה שקובעת שהיא חרגה מהסטנדרט המקצועי. בדיון ב-31 באוגוסט הוסיף נציג החברה שהתובעים הפנו אותו לקומה השנייה, למסדרון, למטבח ולמקלחת, אבל לא ביקשו לבדוק את הסלון, ולכן הוא לא נבדק.

השופטת דחתה את הטענה הזאת משני טעמים. "התובעים, אינם מומחים לאיתור נזילות, ולכן הזמינו את הנתבעת לצורך איתור נזילות והפקת חוות דעת עבורה שילמו", כתבה. "כמומחית בתחומה, היה על הנתבעת לבדוק את יתר קירות הבית ולא להסתפק בטענות התובעים". היא הזכירה לחברה את הניסוח שלה עצמה, בדיקה מקיפה בשתי הקומות, והוסיפה: "היה ידוע לנתבעת, כי מדובר בבעיה חוזרת שלא נפתרה במשך שנתיים". ואם שיטת הבדיקה של החברה, בדיקת אל הרס, עלולה לפספס נזילה סמויה, "היה עליה לציין זאת בפני התובעים".

למה לא החזר מלא?

על הטענה שהנזילה בפיר היא מוקד חדש שנולד אחרי הבדיקה, ענתה השופטת שהטענה של הזוג, שלא בוצעו תיקונים בקומת הקרקע בין שתי חוות הדעת, לא נסתרה, ושלוזון עצמה ליוותה את הביקורים המאוחרים יותר: "ככל שסברה הנתבעת כי קיים חשד למקור נזק חדש... היה עליה להעלות זאת למצער בעת הליווי לביקורים שנעשו לאחר חוות הדעת, בגינם קיבלה תשלום נוסף". את הטענה שהקיר במטבח היה כחול מרטיבות ואחר כך התייבש כי הקבלן תיקן, דחתה "בהעדר כל רישום או אסמכתא בדבר תיקון שבוצע על ידי הקבלן".

עם זאת, השופטת סייגה: "לא כל ממצא שגוי בחוות דעת יתורגם לרשלנות מקצועית מצד מי שסיפק חוות דעת". כאן, לדבריה, הזוג הוכיח "כי הנתבעת התרשלה בהיקף הבדיקה שעשתה ביחס לקומה התחתונה". ומכיוון שהממצאים על הקומה העליונה היו נכונים והתובעים השתמשו בהם, אין מקום להחזר מלא של דמי הבדיקה. דמי הליווי, 4,720 שקל, הוחזרו במלואם, כי הליווי "ניתן לצורך הגנה על ממצאים שגויים ביחס לקומת הקרקע שלא פתרו את הבעיה", ומדמי הבדיקה הוחזר חלק. סך הכל 5,015 שקל, בתוספת 1,500 שקל הוצאות, לתשלום בתוך 30 יום. בקשת רשות ערעור אפשר להגיש למחוזי מרכז-לוד בתוך 15 יום.

המקרה מצטרף לשורה של תיקים שבהם הרטיבות עצמה נמשכת שנים בזמן שהצדדים מתווכחים מי אחראי: יזם שילם על רטיבות מתחת לריצוף שנמשכה תשע שנים, ובעל דירה אחר עבר 27 אינסטלטורים עד שחברת הביטוח תיקנה נזילה. אצל משפחת דמרי הפתרון עלה בסוף פקק חדש, אחרי שנתיים, ארבעה מומחים ו-10,030 שקל.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה