ה-AI משנה את שוק העבודה: האיום הגדול מגיע מהתקנים שנעלמים עוד לפני הגיוס

המספר שמעסיקים ועובדים צריכים לעקוב אחריו בעידן הבינה המלאכותית נמצא דווקא מחוץ לנתוני הפיטורים. ארגונים מתחילים לוותר על פתיחת תקנים, להאריך תהליכי גיוס ולבדוק כמה עבודה ניתן לבצע באמצעות מערכות AI לפני צירוף עובד נוסף. כך נוצר שינוי בשוק התעסוקה שקשה לזהות דרך שיעור האבטלה בלבד.

תחזית חדשה של חברת המחקר גרטנר מעריכה כי עד 2030 יתווספו בעולם 10.6 מיליון משרות בזכות AI, לצד גריעה של 8.9 מיליון. המהלך יביא לגידול נטו של 1.7 מיליון משרות, אך הדרך לשם צפויה להיות מטלטלת: במהלך 2026 מיוחסות לטכנולוגיה 2.2 מיליון משרות שנגרעו, מול 1.6 מיליון שנוצרו, ובמקביל נדחתה פתיחתם של 1.3 מיליון תפקידים.

עד סוף העשור מספר האנשים שיחוו עיכוב כזה בגיוס צפוי להגיע לכ-5 מיליון. מבחינה כלכלית, מדובר במנגנון שונה מפיטורים. עובד קיים נשאר במקום, ההוצאה על שכר נשמרת או מצטמצמת, והמעסיק ממתין לראות אם תוכנה תאפשר לצוות הקיים לספוג את העבודה. למחפש המשרה התוצאה תהיה דומה בהרבה מובנים - מספר דלתות הכניסה לשוק מצטמצם.

המגמה מתחברת לשוק גיוסים שכבר עבר התקררות. נתונים שפורסמו השנה הצביעו על היקף גיוסים עולמי שנמצא סביב 20% מתחת לרמות שקדמו לקורונה. במקרה של הצעירים הכניסה לשוק הופכת אפילו ליותר מסובכת. מחקרי שוק מצביעים על ירידה בחלק ממשרות הכניסה, ובמקביל נתוני ה-OECD מציגים ראיות מעורבות בנוגע לחלק של AI בתהליך. חולשה מאקרו כלכלית, ריבית וההתאמות שבאו אחרי גיוסי היתר של שנות הקורונה ממשיכים להשפיע גם הם.

עוד עולה במחקר כי יותר משליש מהעובדים הצעירים בעולם מועסקים במקצועות בעלי חשיפה בינונית או גבוהה לשינוי משימות באמצעות AI. לכן, ירידה במספר התפקידים הזוטרים עלולה לשנות גם את מסלול ההתקדמות: פחות תפקידי התחלה יוצרים מאגר קטן יותר של עובדים שצוברים ניסיון והופכים בעתיד למנהלים ומומחים. להרחבה: השחיקה בהזדמנויות של דור ה-Z בעידן ה-AI.

השינוי הגדול יקרה בתוך התפקידים עצמם

גרטנר מעריכה כי בין 0.4% ל-1.8% מהעובדים בעולם יחוו אובדן משרה שמיוחס ישירות לבינה מלאכותית עד 2030. לעומת זאת, יותר מ-20% מכוח העבודה, כ-435.5 מיליון בני אדם, צפויים לעבור שינוי מהותי בעבודה עצמה. המשימות, חלוקת האחריות והכישורים הנדרשים מהם צפויים להשתנות.

בפועל, עובד שהקדיש שעות להכנת מסמכים, איסוף מידע או עיבוד נתונים עשוי להעביר חלק גדול מהפעילות למערכת אוטומטית ולהשקיע יותר זמן בבקרה, שיפוט וקבלת החלטות. עובד אחד יכול כך לטפל בהיקף פעילות שבעבר דרש צוות רחב יותר. לכן, מדד החשיפה של מקצוע ל-AI הינו חלק אחד בלבד בסיפור. מקצוע בעל חשיפה גבוהה עשוי להתכווץ, ובמקרים אחרים אותה חשיפה תאפשר פריון גבוה יותר ותפתח תפקידים חדשים.

הפער הזה בולט במיוחד בענף הטכנולוגיה. קרוב ל-70% מהעובדים בענף מוגדרים כבעלי חשיפה גבוהה ל-AI, ובכל זאת התחזית צופה יצירה של 1.9 מיליון משרות עד 2030 מול גריעה של כ-400 אלף. מדובר בתוספת נטו של כ-1.5 מיליון משרות, כמעט 90% מהגידול נטו שחוזה גרטנר בכל הענפים יחד.

• השחיקה עולה ביוקר: למה חברות מתחילות לחשוש מעובדים מותשים?
• הפחד מה-AI טיפס לקומת ההנהלה: כמעט שליש מבעלי ההכנסות הגבוהות בארה"ב רואים בו את האיום הגדול על המשר

בענפים עתירי נכסים ותשתיות צפויה יצירה של 6.4 מיליון תפקידים מול גריעה של 6 מיליון, תוספת נטו של כ-400 אלף. במגזר הציבורי הכיוון הפוך: כ-400 אלף תפקידים חדשים מול כ-900 אלף שייעלמו, כלומר ירידה נטו של כחצי מיליון.

עבור חברות, החיסכון בשכר הוא חלק אחד במשוואה. הערך הגדול יותר עשוי להגיע מארגון מחדש של תהליכים, הרחבת תפוקה ושינוי חלוקת העבודה בין אנשים למערכות. עבור העובדים, המשמעות היא המיומנות עוברת בהדרגה מהמקצוע שמופיע בכרטיס הביקור אל המשימות שאדם יודע לבצע לצד AI. גם הדרישות שמעסיקים מציבים למועמדים משתנות, עם דגש גובר על למידה וגמישות.

השינוי הזה עשוי להפוך את מספר התקנים החדשים למדד מרכזי יותר בשנים הקרובות. פיטורים מגיעים לכותרות. החלטה של מנהל לוותר על עובד נוסף נשארת בתוך תקציב המחלקה, אבל כאשר מיליוני החלטות כאלה מצטברות, הן מעצבות מחדש את שוק העבודה כולו.