המלחמה על המוחות: מספר החוקרים מחו"ל בצניחה של 20% בתוך שנתיים

ישראל מאבדת בהדרגה את מעמדה כיעד לחוקרים זרים, לפחות בכל הנוגע למחקרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות. מספר החוקרים הזרים שהשתתפו במחקרים אלה ירד בשנת 2025 ב-11.6%, לאחר ירידה של 10.1% בשנת 2024. בתוך שנתיים הצטמצם מספרם בכ-20.5%, מ-1,824 חוקרים בשנת 2023 ל-1,449 בלבד בשנת 2025. מספר החוקרים הישראלים עלה באותה תקופה בכ-18%, מ-1,413 ל-1,666. כך עולה מנתונים חדשים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

הנתונים מלמדים על שינוי בהרכב החוקרים באוניברסיטאות בישראל. בשנת 2023 היו החוקרים הזרים רוב בקרב המשתתפים במחקרי פוסט-דוקטורט, אך בשנת 2025 התהפכה התמונה: הישראלים מהווים כעת 53.5% מהחוקרים, לעומת 46.5% זרים. בסך הכול עסקו במחקרים אלה 3,115 בעלי תואר שלישי בשמונה אוניברסיטאות בישראל, ירידה לעומת 3,175 בשנת 2024 ו-3,237 בשנת 2023.

הירידה במספר החוקרים הזרים משמעותית במיוחד לנוכח התפקיד שהם ממלאים במערכת המחקר הישראלית. חוקרי פוסט-דוקטורט הם בעלי תואר שלישי הממשיכים למחקר מתקדם, בדרך כלל בשנים הראשונות לאחר השלמת הדוקטורט. הם משתלבים בקבוצות מחקר באוניברסיטאות, משתתפים בפיתוח ידע מדעי ובפרסומים אקדמיים, ותורמים לקשרים בין מוסדות מחקר בישראל ובעולם.

הנתונים מתפרסמים על רקע המלחמה והשפעותיה על הקשרים הבינלאומיים של האקדמיה הישראלית. עם זאת, הלמ"ס אינה קובעת בפרסום כי המלחמה היא הסיבה הישירה לירידה, והנתונים אינם מאפשרים להבחין בין חוקרים שנמנעו מלהגיע לישראל, חוקרים שעזבו במהלך התקופה או שינויים בהיקף המלגות והמשרות המוצעות.

375 חוקרים זרים פחות בתוך שנתיים; במדעים הפיזיקליים 73% עדיין מגיעים מחו"ל

הנתונים מלמדים כי הירידה במספר החוקרים הזרים אינה חלק מצמצום דומה במספר החוקרים הישראלים. בשנת 2025 בלבד ירד מספר החוקרים הזרים ב-190, מ-1,639 ל-1,449, בעוד שמספר הישראלים עלה ב-130, מ-1,536 ל-1,666.

בחלוקה לשנתיים האחרונות התמונה בולטת עוד יותר: מספר החוקרים הזרים ירד ב-375 לעומת שנת 2023, בעוד שמספר הישראלים גדל ב-253. כתוצאה מכך, מספר חוקרי הפוסט-דוקטורט הכולל ירד ב-122 בתוך שנתיים, אך השינוי המרכזי הוא בהרכב החוקרים ולא רק במספרם.

לפי הלמ"ס, בשנים 2018–2025 השתתפו במחקרי פוסט-דוקטורט בישראל כ-3,163 חוקרים בממוצע בשנה, מהם כ-1,657 זרים. כלומר, לאורך מרבית התקופה היו החוקרים הזרים מרכיב מרכזי בפעילות המחקרית. בשנת 2025 ירד מספרם ל-1,449, נמוך בכ-208 מהממוצע הרב-שנתי.

החשיבות של החוקרים הזרים בולטת במיוחד בתחומי המדעים המדויקים והטכנולוגיה. על פי הנתונים, 55.2% ממחקרי הפוסט-דוקטורט בישראל בשנת 2025 בוצעו בתחומי מדעי הטבע, מהם 27.6% במדעים הביולוגיים, 20.2% במדעים הפיזיקליים ו-7.4% במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.

במדעים הפיזיקליים, הכוללים בין היתר פיזיקה וכימיה, 73% מהחוקרים היו זרים. במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב שיעורם הגיע ל-59%, ובהנדסה ואדריכלות ל-57.7%. גם בחקלאות היה רוב לחוקרים הזרים, עם 50.4%, ובמדעים הביולוגיים שיעורם עמד על 48.4%.

• כרבע מהדירות החדשות נבנות בבניינים של 16 קומות ומעלה
• השכר הממוצע במשק טיפס ל-14,515 שקל: כמה ממנו נכנס בפועל לחשבון הבנק

לעומת זאת, בתחומי מדעי הרוח והחברה התלות בחוקרים זרים נמוכה בהרבה. בשפות, ספרויות ולימודים אזוריים שיעור החוקרים הזרים עמד על 1% בלבד, באומנות על 11.1% ובעסקים ומדעי הניהול על 13.8%.

הפערים מצביעים על כך שהירידה במספר החוקרים הזרים עשויה להשפיע באופן שונה על תחומי המחקר. במקצועות שבהם רוב החוקרים מגיעים מחו"ל, צמצום ממושך בהיקפם עלול ליצור קושי בגיוס כוח אדם מחקרי ובהמשך פעילותן של קבוצות מחקר.

הודו מובילה עם 52% מהחוקרים הזרים; מכון ויצמן והטכניון נשענים על חוקרים מחו"ל

לפי הלמ"ס, חוקרי הפוסט-דוקטורט הזרים שהשתתפו במחקרים בישראל בשנת 2025 הגיעו מ-73 מדינות. המדינה הבולטת ביותר היא הודו, שממנה הגיעו 52% מכלל החוקרים הזרים, כלומר יותר ממחציתם. במקום השני נמצאת סין עם 8.9%, ואחריה גרמניה עם 6.1%.

מארצות הברית הגיעו 3.7% מהחוקרים הזרים, מאיטליה 3.4%, מצרפת 2.9%, מרוסיה 2.8%, ומספרד ומברזיל 1.5% מכל אחת.

הנתונים מלמדים כי מערכת המחקר הישראלית נשענת במידה רבה על חוקרים מאסיה, ובמיוחד מהודו. יחד, הודו וסין אחראיות ל-60.9% מכלל חוקרי הפוסט-דוקטורט הזרים בישראל.

• רעידת אדמה בעוצמה 4.5 הורגשה באילת; פיקוד העורף הודיע על חזרה למבנים
• דירוג הבנקים: הבנק הטוב, הבנק הרע והבנק המכוער

עם זאת, שיעור החוקרים הזרים שונה באופן משמעותי בין המוסדות. באוניברסיטת אריאל 66.4% מהחוקרים הם זרים, בטכניון 59.7% ובמכון ויצמן 58.3%. שלושת המוסדות הללו בולטים בשיעור גבוה מהממוצע הארצי, העומד על 46.5%.

באוניברסיטת תל אביב החלוקה כמעט שווה, עם 49.6% חוקרים זרים ו-50.4% ישראלים. לעומת זאת, באוניברסיטת חיפה 74.6% מהחוקרים הם ישראלים, בבר-אילן 65.4%, בבן-גוריון 59.7% ובאוניברסיטה העברית 57%.

הפערים משקפים, בין היתר, את תחומי ההתמחות השונים של המוסדות. כך, מכון ויצמן מתמקד בעיקר במחקר בתחומי מדעי הטבע, ואילו בטכניון בולטת הפעילות בהנדסה, אדריכלות ורפואה. באוניברסיטה העברית מתקיימת פעילות מחקרית בכל 13 תחומי המחקר שנכללו בניתוח המוסדי של הלמ"ס.

הנתונים מצביעים גם על פערים מגדריים משמעותיים בין חוקרים ישראלים לזרים. בקרב הישראלים, הנשים מהוות רוב: 894 חוקרות לעומת 772 חוקרים. בקרב הזרים התמונה הפוכה, עם 1,033 גברים לעומת 416 נשים בלבד.

בסך הכול השתתפו בשנת 2025 במחקרי פוסט-דוקטורט בישראל 1,805 גברים ו-1,310 נשים. בקרב הישראלים, הגיל החציוני של החוקרים והחוקרות עמד על 39 שנים.

בישראל מספר הזרים יורד, בארה"ב הוא ממשיך לעלות

אחד הנתונים המעניינים בפרסום הלמ"ס הוא ההשוואה לארצות הברית, שבה נרשמת מגמה הפוכה.

לפי סקר אמריקאי של הקרן הלאומית למדע (NSF), שמובא בהודעת הלמ"ס, מספר המינויים למשרות פוסט-דוקטורט בתחומי המדע, ההנדסה והבריאות בארה"ב גדל מ-43,115 בשנת 2000 ל-69,877 בשנת 2024, עלייה של יותר מ-62%.

בשנת 2024 לבדה גדל מספר המינויים של חוקרים המחזיקים באשרת שהייה זמנית בארה"ב ב-6.8%, והגיע ל-40,746. מדובר ביותר ממחצית מכלל המינויים למשרות פוסט-דוקטורט במדינה.

באותה שנה שיעור החוקרים הזרים בארה"ב עמד על 58.3%, לעומת 51.6% בישראל. מאז ירד שיעורם בישראל ל-46.5% בשנת 2025.

עם זאת, יש להביא בחשבון שההשוואה אינה זהה לחלוטין: הנתונים האמריקאיים מתייחסים למינויים למשרות בתחומי המדע, ההנדסה והבריאות, בעוד שנתוני ישראל מקיפים מגוון רחב יותר של תחומי מחקר ומתייחסים לבעלי תואר שלישי שהשתתפו במחקרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות.

ועדיין, ההבדל במגמות בולט. בעוד שבארה"ב נמשך הגידול במספר החוקרים הזרים, בישראל נרשמה ירידה חדה במשך שנתיים רצופות.