מאחורי כמעט כל כותרת כלכלית בישראל עומדים נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגוף הרשמי שאוסף, מעבד ומפרסם את המידע הסטטיסטי על המשק והחברה. מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה, הצמיחה, הסחר החוץ והדמוגרפיה — כולם יוצאים משעריה.
לפרסומי הלשכה השפעה
ישירה על שוק ההון. מדד המחירים לצרכן, המתפרסם מדי חודש, הוא נתון קריטי לתמחור האג"ח הצמודות ולתחזיות הריבית של בנק ישראל, ולכן משקיעים בשוק ההון ממתינים לו בדריכות. גם נתוני התוצר והתעסוקה מזיזים ציפיות
לגבי כיוון המדיניות המוניטרית.
תחום נוסף שבו הנתונים מרכזיים הוא הדיור: הלשכה מפרסמת את מדד מחירי הדירות, הנחשב לאמת המידה הרשמית למגמות בשוק הנדל"ן למגורים. משום שהמספרים הללו מעצבים כותרות
ומדיניות כאחד, אמינותם ועיתוי פרסומם נמצאים תחת תשומת לב ציבורית מתמדת.
נתוני הלמ"ס למרץ מציגים תמונה מעורבת של שוק העבודה בישראל. מצד אחד, השכר הממוצע של העובדים הישראלים עלה בקצב חד והגיע לשיא של כמעט 16 אלף שקל בחודש. מצד שני, מספר משרות השכיר במשק ירד לעומת החודש הקודם וגם לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהייטק נרשמו שוב
רמות שכר גבוהות במיוחד, בעוד שבמגזרים אחרים הפערים נותרו גדולים
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת
כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
נתוני סקר המגמות בעסקים לאוקטובר מלמדים על התאוששות זהירה במשק הישראלי לאחר תקופת הלחימה. בעוד שבענפי המסחר והשירותים נרשמת יציבות ואף שיפור קל, ענף הבינוי ממשיך לסבול מירידות חדות, ומגבלת המחסור בעובדים המקצועיים עדיין מעיקה. בענף המלונאות ההתאוששות
עדיין רחוקה מהעין
המלחמה שיתקה את הצריכה הפרטית ונרשמה ירידה של 4.8% בהוצאות משקי הבית ו-12.8% בהשקעות; הבנייה למגורים נפלה ב-17.6% אבל ענף ההייטק המשיך למשוך השקעות; הלמ"ס מפרסמת את האומדן השלישי לרבעון השני של 2025 שמצביע על האטה חדה בפעילות הכלכלית ועל פגיעה רוחבית
במגזר העסקי
הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2024 התמקד באוריינות פיננסית - רק מחצית מהישראלים יודעים לחשב ריבית דריבית, הרבה לא מבינים את השפעת האינפלציה על ערך הכסף ונחשפים פערי ידע בין המגזרים: אקדמאיים ענו נכון כשחרדים לצד מבוגרים התקשו -
מתי נבין שחוסר בהשכלה פיננסית עולה לנו בכיס?
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2024 שממצאיו פורסמו היום, מעלה גם כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה, ואילו הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות היא נמוכה - בייחוד בקרב נשים. לגבי הכסף שנותר לאחר ההוצאות החודשיות הקבועות, בני 65 ומעלה
דיווחו על המצב הטוב ביותר
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
חצי מהישראלים לא יודעים לחשב ריבית ולא יודעים מה זו אינפלציה
העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה.jpg "חיסכון לכל ילד - צילום: pexels maitree rimthong")
הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
התמ"ג צמח ב-3.4% ברבעון הראשון של 2025