מאחורי כמעט כל כותרת כלכלית בישראל עומדים נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגוף הרשמי שאוסף, מעבד ומפרסם את המידע הסטטיסטי על המשק והחברה. מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה, הצמיחה, הסחר החוץ והדמוגרפיה: כולם יוצאים משעריה.
לפרסומי הלשכה השפעה
ישירה על שוק ההון. מדד המחירים לצרכן, המתפרסם מדי חודש, הוא נתון קריטי לתמחור האג"ח הצמודות ולתחזיות הריבית של בנק ישראל, ולכן משקיעים בשוק ההון ממתינים לו בדריכות. גם נתוני התוצר והתעסוקה
מזיזים ציפיות לגבי כיוון המדיניות המוניטרית.
תחום נוסף שבו הנתונים מרכזיים הוא הדיור: הלשכה מפרסמת את מדד מחירי הדירות, הנחשב לאמת המידה הרשמית למגמות בשוק הנדל"ן למגורים. משום
שהמספרים הללו מעצבים כותרות ומדיניות כאחד, אמינותם ועיתוי פרסומם נמצאים תחת תשומת לב ציבורית מתמדת.
נתוני הלמ"ס לשנת 2025 חושפים ירידה של 20.5% במספר חוקרי הפוסט-דוקטורט הזרים בישראל בתוך שנתיים, לעומת עלייה של כ-18% במספר הישראלים; לראשונה בתקופה הנסקרת, הישראלים מהווים רוב בקרב החוקרים, עם 1,666 לעומת 1,449 זרים; 73% מהחוקרים במדעים הפיזיקליים עדיין
מגיעים מחו"ל, והודו אחראית ל-52% מכלל החוקרים הזרים
הלמ"ס מפרסם השוואה בינלאומית על הוצאות החינוך בישראל בשנת 2023 - נתונים שמלמדים על מבנה המימון ועל הפער מול מדינות OECD, אבל מתקשים לספר מה קורה במערכת החינוך היום. לפי הנתונים, ישראל הוציאה אז 7.1% מהתמ"ג על חינוך, אך ההוצאה לתלמיד הייתה נמוכה מהממוצע
כמעט בכל שלבי החינוך, ובחינוך הגבוה המימון הפרטי הגיע ל-58.6%
מדד מחירי הדירות של הלמ"ס ירד ב-1.5%, אבל המחיר הממוצע של דירה שנמכרה ברבעון השני זינק ל-2.435 מיליון שקל, 7.9% יותר מבשנה שעברה; שני הנתונים מודדים דברים שונים, והפער ביניהם ממחיש עד כמה תמהיל העסקאות יכול להטעות רוכשים ומוכרים שמנסים להבין כמה באמת
שווה דירה
חישוב ביזפורטל על נתוני הלמ"ס שפורסמו היום מגלה את המלאי השלישי בגודלו בישראל בעיר של 130 אלף תושבים - גדול משל חיפה - מול פחות מ-50 מכירות בחודש. דווקא בתל אביב, שמחזיקה במלאי כפול של 9,549 דירות, המכירות זינקו ב-50% והמלאי עשוי להתרוקן בשנתיים (שיפור
לעומת נתונים קודמים); בסך הכול נמכרו ברבעון 22,640 דירות, אבל הקצב השנתי המשתמע מחזיר את השוק בדיוק לרמת 2025 - והמחירים ממשיכים לרדת
מחקר של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצא כי 90,922 ישראלים שהו מחוץ למדינה לפחות שלושה חודשים ברציפות ב-2025, כמעט ללא שינוי לעומת 2024. מספר העוזבים בשנים 2023-2025 גבוה בכ-85 אלף לעומת התקופה המקבילה בעשור הקודם; החוקרים מעריכים כי 45-50 אלף מהיוצאים
ב-2025 יעמדו גם במדד של שהייה בחו"ל במשך שנה ומעלה
הכלכלן הראשי של הפניקס טוען כי מחירי הדירות, שעלו הרבה יותר מהשכר, הם עדיין החסם המרכזי בפני הרוכשים; לדבריו, גם עבור המשקיעים התמונה השתנתה: "דירה היא כבר לא המוצר המועדף על מדף ההשקעות", כשעלות המימון גבוהה מתשואת השכירות והכסף זורם לאפיקים אחרים
מחירי הדירות ירדו, שכר הדירה המשיך לטפס והריבית נמצאת במגמת ירידה; התשואה על דירות להשקעה שוב הופכת לאטרקטיבית ביחס לפיקדונות ולקרנות הכספיות - המשקיעים בדרך חזרה לשוק
ב-55.8% מהדירות במצפה רמון מתגוררים שוכרים, לעומת 51.8% בחריש ו-47.4% בתל אביב. מאחורי הנתונים עומדים שווקים שונים לגמרי - תיירות ואוכלוסייה צעירה במצפה רמון, בנייה מהירה ומשפחות חדשות בחריש, ומחירי רכישה גבוהים במיוחד בתל אביב
נתוני הלמ"ס למרץ מציגים תמונה מעורבת של שוק העבודה בישראל. מצד אחד, השכר הממוצע של העובדים הישראלים עלה בקצב חד והגיע לשיא של כמעט 16 אלף שקל בחודש. מצד שני, מספר משרות השכיר במשק ירד לעומת החודש הקודם וגם לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהייטק נרשמו שוב
רמות שכר גבוהות במיוחד, בעוד שבמגזרים אחרים הפערים נותרו גדולים
הציפיות להמשך האימוץ של הטכנולוגיה בקרב עסקים בישראל רק עולות. נתוני הלמ"ס מראים שהשימוש בטכנולוגיה כבר אינו מוגבל להייטק בלבד, אלא מתרחב גם לתעשייה, לשירותים ולתחומי הניהול והשיווק. לצד ההתלהבות, רבים מהעסקים עדיין סבורים שהטכנולוגיה אינה רלוונטית
עבורם, ואחרים מודים שהם פשוט לא יודעים מספיק על היכולות שלה