מאחורי כמעט כל כותרת כלכלית בישראל עומדים נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגוף הרשמי שאוסף, מעבד ומפרסם את המידע הסטטיסטי על המשק והחברה. מדד המחירים לצרכן, נתוני האבטלה, הצמיחה, הסחר החוץ והדמוגרפיה — כולם יוצאים משעריה.
לפרסומי הלשכה השפעה
ישירה על שוק ההון. מדד המחירים לצרכן, המתפרסם מדי חודש, הוא נתון קריטי לתמחור האג"ח הצמודות ולתחזיות הריבית של בנק ישראל, ולכן משקיעים בשוק ההון ממתינים לו בדריכות. גם נתוני התוצר והתעסוקה מזיזים
ציפיות לגבי כיוון המדיניות המוניטרית.
תחום נוסף שבו הנתונים מרכזיים הוא הדיור: הלשכה מפרסמת את מדד מחירי הדירות, הנחשב לאמת המידה הרשמית למגמות בשוק הנדל"ן למגורים. משום שהמספרים הללו
מעצבים כותרות ומדיניות כאחד, אמינותם ועיתוי פרסומם נמצאים תחת תשומת לב ציבורית מתמדת.
אחרי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והפרשה לפנסיה, לשכיר עם שכר ממוצע נשארים בערך 11,250 שקל בחודש. השכר עולה מהר יותר מהמחירים, אבל הקצב מתמתן והפער בין הענפים מגיע כמעט לפי חמישה
נתוני הלמ"ס מצביעים על המשך צמיחה במכירות רשתות השיווק, אך בקצב אטי יותר לעומת סוף 2025. העלייה בולטת בעיקר בתחום המזון, בעוד שבקטגוריות אחרות התמונה אחידה פחות. הנתונים משמשים אינדיקציה מוקדמת לצריכה הפרטית, אך עדיין נחשבים ראשוניים ועלולים להתעדכן
בהמשך
נתוני הלמ"ס לרבעון הראשון של 2026 מצביעים על שינוי חד במגמה, עם ירידה משמעותית במספר המשרות הפנויות במרץ. בעוד שפברואר עוד הציג רמות גבוהות יחסית, מרץ מביא עמו ירידה חדה הן במספר המשרות והן בשיעורן מכלל המשרות במשק, ככל הנראה על רקע מבצע שאגת הארי.
הפגיעה אינה אחידה בין הענפים, כשתחום האירוח והאוכל בולט במיוחד בירידה חדה, לעומת יציבות יחסית בתעשייה
לפי הנתונים, באמצע 2025 נספרו בישראל כ-3.02 מיליון דירות למגורים - עלייה של 56.1 אלף דירות בשנה אחת. זה נשמע כמו מספר עצום, אבל כשמסתכלים פנימה רואים תמונה מורכבת: מחוזות המרכז ותל אביב מרכזים כמעט מחצית מהדירות בישראל, בערים חרדיות וצפופות יש הרבה
יותר נפשות בכל דירה, ובערים אחרות רוב הבנייה נמוכה. נתוני הלמ"ס מציגים פערים עצומים בין מרכז לפריפריה
סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס ל-2024: הכנסה נטו של 22,555 שקל בחודש, הדיור לוקח רבע מהתקציב ומדד ג׳יני ירד ל-0.333. העשירון העליון עדיין מכניס פי 6.8 מהתחתון
הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם