148 אלף משרות פנויות ו-127 אלף מובטלים: המשק מחפש ידיים עובדות
בספטמבר חיפשו מעסיקים בישראל עובדים ל-148,047 משרות, לפי סקר המשרות הפנויות שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנתונים מנוכי עונתיות. חודש קודם לכן עמד המספר על 144,133, והמשרות שלא אוישו הגיעו ל-4.42% מכל המשרות במשק, לעומת 4.33% באוגוסט. מהצד השני של המשוואה, שיעור הבלתי מועסקים ירד באוגוסט ל-2.8% מכוח העבודה, מ-3.1% ביולי, לפי סקר כוח האדם.
127 אלף ישראלים היו מובטלים באוגוסט, מתוך כוח עבודה של כ-4.5 מיליון איש. מול כ-148 אלף משרות פתוחות בספטמבר, יוצא שבמשק יש יותר עבודות שמחכות לאדם מאשר אנשים שמחפשים עבודה, יחס של קצת יותר ממשרה אחת לכל מובטל. שיעור של 4.42% נשמע קטן, אבל הוא אומר שבעסק עם 100 משרות, ארבע או חמש עומדות ריקות בכל רגע נתון.
העלייה החודשית מחזירה את המספר לסביבת 150 אלף, אחרי ירידה באוגוסט. בהודעה של הלמ"ס לפני חודש דווח על 142,949 משרות פנויות באוגוסט, ועכשיו הנתון של אותו חודש עודכן ביותר מאלף משרות כלפי מעלה. כך המודל עובד: כל פרסום מחשב מחדש גם את החודשים הקודמים. בלמ"ס מציינים עוד שאמידת המגמה הופסקה לתקופה בגלל התנודות החריגות שיצר המבצע "שאגת הארי", והיא חושבה עכשיו לאחור.
מכירות, הסעדה ובנייה: איפה המעסיקים מחפשים עובדים
11.5 אלף משרות בממוצע חודשי נפתחו ביולי עד ספטמבר לעובדי מכירות, מסוכנים ונציגים ועד מוכרים בחנויות ובדוכנים, וזה משלח היד המבוקש ביותר בנתונים המקוריים. בענף ההסעדה חיפשו כ-8,350 מלצרים ומוזגים ועוד כ-5,100 טבחים, יחד קרוב ל-13.5 אלף משרות. בבנייה, עובדי השלד, הטייחים והמסגרים לצד בוני הבתים והבנאים הסתכמו בכ-8,400 משרות פנויות. נהגי משאיות ואוטובוסים נדרשו לכ-5,800 משרות, 4% יותר מאשר ביוני עד אוגוסט, ומספר המשרות למאבטחים קפץ ב-11% לכ-4,600. ברשימה מופיעים גם כ-5,200 מטפלים סיעודיים וכ-5,550 עובדי מטבח וניקיון במוסדות ובבתים.
8% פחות משרות פנויות נרשמו למלצרים ולמוזגים בהשוואה לממוצע של יוני עד אוגוסט, ואותה ירידה נמדדה אצל עובדי המטבח והניקיון. אצל עובדי השלד בבנייה המספר ירד ב-9%. חלק מזה הוא סוף עונת הקיץ, וחלק אולי משרות שפשוט אוישו. הטבחים, נציגי המכירות הטלפוניים, הנהגים והמאבטחים רשמו מנגד עליות של 4% עד 11%, כך שהביקוש עבר בין משלחי היד.
כ-6,200 משרות פתוחות נספרו למפתחי תוכנה, 2% פחות מבתקופה הקודמת. בסך הכול מונה הלמ"ס כ-11.5 אלף משרות פנויות למהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות, ובטכנאי הרשתות נרשמה צניחה של 24%, לפחות מ-700 משרות. ההייטק, שבשנים 2021 ו-2022 הוביל את הביקוש לעובדים, נמצא היום בצד השקט של הגל, וכבר בחודשים הקודמים נראו סימנים של ירידת האבטלה לצד היחלשות הביקוש לעובדים ותפקיד הבינה המלאכותית בשינוי.
מי נרשם בלשכה: 4 מכל 5 כבר תובעי אבטלה
הלמ"ס סופרת יותר משרות פנויות ממובטלים, אבל לא מספרת מי מחפש עבודה. את זה מראה מרשם דורשי העבודה של שירות התעסוקה. לפי הדוח החודשי של השירות לאוגוסט, האחרון שפורסם במלואו (הדוח של ספטמבר עדיין לא עלה), כ-78% מהרשומים בלשכות בשמונת החודשים הראשונים של 2026 היו בממוצע תובעי דמי אבטלה, לעומת כ-55% ב-2022. משקלם של מקבלי הבטחת ההכנסה, קצבת המינימום למשקי בית בלי הכנסה מספקת, ירד באותן שנים מכ-41% לפחות מ-19%.
172.5 אלף דורשי עבודה נספרו באוגוסט, כולל כל מי שהיה רשום ולו יום אחד. בניכוי עונתיות ירד המספר לכ-175.3 אלף, מכ-178.1 אלף ביולי. לפי נתונים ראשוניים לספטמבר, שעדיין לא פורסמו בדוח מלא, נרשמה ירידה נוספת של כ-6% לכ-162 אלף, ככל הנראה גם בזכות עובדי חינוך שחזרו לעבודה עם פתיחת שנת הלימודים. זו רמה דומה לספטמבר 2023, החודש המלא האחרון לפני "חרבות ברזל". בשיא "שאגת הארי" במרץ זינק מספר דורשי העבודה לכמעט 400 אלף.
רכיב המגמה של תובעי האבטלה עדיין גבוה בהרבה מלפני המלחמות: כ-122 אלף, לעומת ממוצע של כ-95 אלף לפני אוקטובר 2023. חלק מהפער הוא מפוטרי ההייטק. באוגוסט היו רשומים כ-132.8 אלף תובעים, כ-210 אלף פחות מאשר בשיא של מרץ. מקבלי הבטחת ההכנסה ירדו לכ-33.8 אלף, מכ-35.8 אלף ביוני, בהמשך לירידה של כ-7% בשנה מאז 2019, שהשירות מייחס בעיקר לשינויי מדיניות ולהסרת חסמים בכניסה לעבודה.
את השינוי בהרכב מסבירים כללי הזכאות. דמי אבטלה משולמים למי שעבד כשכיר לפחות 12 חודשים מתוך 18 החודשים שלפני הרישום הראשון בלשכה, והסכום נגזר מהשכר הקודם. הבטחת הכנסה נבדקת לפי ההכנסה והרכוש של משק הבית. שתי הקצבאות מחייבות התייצבות בלשכה, ולכן המרשם מתמלא היום בעיקר באנשים שעבדו עד לפני זמן קצר. סקר כוח האדם של הלמ"ס, לעומת זאת, בודק את כל מי שחיפש עבודה בפועל, גם אם מעולם לא הגיע ללשכה.
74.9 אלף מדורשי העבודה באוגוסט היו בני 35 עד 54, לצד כ-49.6 אלף בני 55 ומעלה וכ-48.1 אלף צעירים עד גיל 34. משקלה של הקבוצה האמצעית גדל יותר מכל האחרות לעומת חודשים מקבילים בשנים קודמות. גם ההתאוששות מהמלחמה לא הייתה אחידה: לעומת אפריל ירד מספר הצעירים בכ-55%, מספר בני 35 עד 54 בכ-42% ומספר המבוגרים בכ-32%. נשים היו כ-56.8% מדורשי העבודה, קרוב לשיעור של אוגוסט 2023 והרבה מתחת לשיא של כמעט 60% באפריל.
גם הכתובות השתנו. כ-35.6 אלף דורשי עבודה, כ-20.6% מהרשומים באוגוסט, גרו באזורים המדורגים באשכולות החברתיים-כלכליים 8 עד 10, לעומת כ-16.7% באוגוסט 2023. משקלם של תושבי האשכולות הנמוכים ירד באותה תקופה מכ-41% לכ-37%. בני ברק רשמה באוגוסט את הקפיצה החדה ביותר, כ-14% יותר דורשי עבודה בתוך חודש, ואחריה מודיעין עילית ואלעד עם כ-9% כל אחת. ברקע עומדים פיטורי הקיץ בחינוך, ומספר דורשי העבודה החרדים עלה לכ-16.1 אלף. בכיוון ההפוך ירד מספר הרשומים בנצרת ובשפרעם בכ-7.5%, ובכרמיאל בכ-6.6%.
8.9 אלף מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים היו רשומים בלשכות באוגוסט, מכ-8.7 אלף ביולי. שירות התעסוקה העמיד מולם כ-8.6 אלף משרות פתוחות למפתחי תוכנה בסקר המשרות של מאי עד יולי, ובספירה העדכנית של הלמ"ס ליולי עד ספטמבר המספר נמוך עוד יותר. במקצוע שנחשב שנים לבטוח יש היום יותר מחפשים ממשרות. בתוך ארבע שנים עלה שיעור בעלי המקצועות האקדמיים בקרב דורשי העבודה מכ-14% לכ-20.5%.
היחס בין משרות למחפשים מתהפך כשמחליפים את המכנה. ביולי ספר השירות כ-152.4 אלף משרות פנויות בנתונים המקוריים, כ-0.81 משרה לכל דורש עבודה רשום, או 4 משרות לכל 5 מחפשים. מול המובטלים של הלמ"ס יש יותר ממשרה לאדם, ומול הרשומים בלשכות פחות מאחת.
- שלושה חודשי חל״ת, 14 ימי ותק: החשבון שהחופשה ללא תשלום עושה לפיצויים, לאבטלה ולפנסיה
- פונדקאות 2026: 15 שבועות דמי לידה להורים מיועדים, עד 26 שבועות חופשה, ומה קורה בחו"ל
פחות משתתפים בשוק העבודה, ומה זה עושה לשכר
61.8% מבני 15 ומעלה השתתפו באוגוסט בכוח העבודה, ירידה מ-62.2% ביולי, ושיעור התעסוקה ירד מ-60.3% ל-60%. אצל הנשים הירידה חדה יותר: שיעור ההשתתפות שלהן ירד מ-59.5% ל-58.9%, ומספר הנשים המועסקות קטן בכ-4,000. חלק מהירידה באבטלה נובע אם כן מאנשים שיצאו משוק העבודה, ולא מכך שכולם מצאו משרה. כ-2.79 מיליון בני 15 ומעלה, 38.2% מהאוכלוסייה בגילים האלה, אינם בכוח העבודה כלל.
שירות המילואים הממושך מוציא עובדים רבים ממקומות העבודה לתקופות ארוכות, ומעסיקים נאלצים לחפש להם מחליפים, לפעמים לכמה חודשים. באוצר כבר חישבו את העלות של חודש מילואים למשק, שהאוצר מעריך בעשרות אלפי שקלים לכל מגויס. במקביל, מאז פרוץ המלחמה מוגבלת מאוד כניסתם של פועלים מהשטחים, וזה מורגש בעיקר באתרי הבנייה ובחקלאות, שבהם הם היוו חלק גדול מכוח העבודה. ייתכן שזה מסביר מדוע דווקא המשרות שאינן דורשות הכשרה ארוכה הן אלה שנשארות פתוחות.
גם השיא של יותר מ-152 אלף משרות פנויות שנרשם בסוף 2025 הגיע אחרי תקופה של זעזועים בשוק העבודה. הרבה מהמשרות נשארו פתוחות בגלל אי התאמה בין מה שהמעסיקים צריכים לבין הכישורים ומקומות המגורים של מי שמחפש עבודה. מסעדה בתל אביב שמחפשת טבח ומהנדס תוכנה שפוטר בהרצליה יכולים להופיע באותו חודש בשתי הסטטיסטיקות, בלי שאחד יפתור את הבעיה של השני.
שוק עבודה שבו יש יותר משרות פתוחות ממחפשי עבודה נוטה לדחוף את השכר כלפי מעלה, ובבנק ישראל עוקבים אחרי הנתונים האלה מקרוב לצד מדד המחירים. בינתיים, האינפלציה מרגיעה: מדד ספטמבר ירד ב-0.5%, ובשנים עשר החודשים האחרונים עלו המחירים ב-1.6%, בתוך טווח היעד של 1% עד 3% שהבנק קבע. מהצד של השכר, מעסיקים שלא מצליחים לאייש משרות בתחומי ההסעדה, הבנייה והאבטחה מתחרים זה בזה על אותם עובדים, וזה עשוי להתגלגל לתוספות שכר ולמחירים גבוהים יותר של השירותים האלה.
הסקר הבא, עם נתוני אוקטובר, יתפרסם בעוד כחודש. עד אז ייתכן שגם 148 אלף המשרות של ספטמבר יזוזו, כפי שקרה לנתון של אוגוסט. בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם גם הדוח המלא של שירות התעסוקה לספטמבר.
