שוק העבודה

מספר דורשי העבודה בענף ההייטק הישראלי הגיע לשיא היסטורי, זינוק של יותר מ-120% מאז 2022. מפתחי התוכנה מובילים את הרשימה, גילאי 35 עד 50 הפכו לפלח המרכזי, ומי שחוזר לשוק מגלה לרוב שהשכר החדש נמוך בהרבה מזה שהכיר. מה מזין את המגמה ומה אפשר לעשות

נתוני הלמ"ס למרץ מציגים תמונה מעורבת של שוק העבודה בישראל. מצד אחד, השכר הממוצע של העובדים הישראלים עלה בקצב חד והגיע לשיא של כמעט 16 אלף שקל בחודש. מצד שני, מספר משרות השכיר במשק ירד לעומת החודש הקודם וגם לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהייטק נרשמו שוב רמות שכר גבוהות במיוחד, בעוד שבמגזרים אחרים הפערים נותרו גדולים

מחקר חדש של ה-OECD מצביע על כך שהפרעות נפשיות גורמות לפגיעה משמעותית בכלכלה האירופית, בעיקר בשל ירידה בתעסוקה, בפריון ובהשתתפות בשוק העבודה.

נתוני הלמ"ס לרבעון הראשון של 2026 מצביעים על שינוי חד במגמה, עם ירידה משמעותית במספר המשרות הפנויות במרץ. בעוד שפברואר עוד הציג רמות גבוהות יחסית, מרץ מביא עמו ירידה חדה הן במספר המשרות והן בשיעורן מכלל המשרות במשק, ככל הנראה על רקע מבצע שאגת הארי. הפגיעה אינה אחידה בין הענפים, כשתחום האירוח והאוכל בולט במיוחד בירידה חדה, לעומת יציבות יחסית בתעשייה

שירות התעסוקה פרסם נתונים מדאיגים: מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" נרשמו 142,209 דורשי עבודה חדשים. 81.7% מהנרשמים החדשים הוצאו לחל"ת, ושיעור הנשים עולה על 60%. הנפגעות העיקריות הן אימהות לילדים קטנים שמשלמות את המחיר הכבד ביותר -  עלייה חדה נרשמה משבוע לשבוע ככל שמערכת החינוך נשארה סגורה

המשק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה יוצאת דופן, אך עיקר מנועי הצמיחה שלו - ובראשם ההייטק וההשקעות הזרות - פועלים כמעט ללא קשר למדיניות הממשלה. הצלחות כלכליות רבות מיוחסות בטעות לשלטון, בעוד שחלק מהחלטותיו אף עלולות לפגוע בפוטנציאל העתידי. בתוך כך, המדיניות התקציבית הסקטוריאלית פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הכלכלי

נתוני ADP מצביעים על גידול מתון של 62 אלף משרות במרץ, עם הובלה של ענפי הבריאות והחינוך - אך אי-הוודאות הגיאופוליטית ממשיכה להעיב על התחזית

נתוני קבוצת מיכפל טכנולוגיות מגלים כי בעוד ש-2026 נפתחה עם התאוששות של 15% בגיוסים, מבצע שאגת הארי, שהחל ב-1 במרץ, הוביל לירידה חדה של 31% בפעילות השוק. "הבעיה היא לא חוסר במועמדים, אלא שיתוק בקבלת החלטות ועצירת תהליכים בשלבים מתקדמים"