שוק העבודה

הירידות במניות של ענקיות הטכנולוגיה מזינות חרדות תעסוקה, בזמן ששוק ההכשרות מוצף בקורסים שיעילותם מוטלת בספק. הנתונים בארה"ב מציגים תמונה שונה: רוב המעסיקים לא מחפשים מומחי AI אלא עובדים שיודעים להשתמש בכלים והתנסו בהם

הבינה המלאכותית משנה כבר עכשיו את שוק העבודה, אבל בתוך עשור היא צפויה לצמצם באופן דרמטי את מספר העובדים, לשטח היררכיות ניהוליות, לשנות את משמעות יום העבודה ולהעלות את רף הדרישות כמעט מכל תפקיד. התמונה הצפויה: ארגונים רזים יותר, שכר גבוה יותר למיומנים, ופערים עמוקים יותר בין מי שידע להסתגל לבין מי שלא

המשרד הוא כבר לא מקום, ו"שעות עבודה" הן כבר לא רצף של זמן. מודל שעות העבודה הלא חופפות הופך לסטנדרט בחברות הטכנולוגיה והשירותים בישראל, ומאפשר לעובדים לבחור מתי הם עובדים - כל עוד המשימה מבוצעת; האם זהו הפתרון לשחיקה ולפקקים, או שמא מדובר בטעות שמוחקת את הגבולות האחרונים שנותרו לנו?

למרות המשך הצמיחה הכלכלית, ארגונים בוחרים לשמור על מצבת עובדים רזה, להקפיא גיוסים ולהישען על טכנולוגיה ובינה מלאכותית במקום על הרחבת כוח האדם

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

איך היה שוק העבודה הגלובלי השנה ומה צפוי בשנה הבאה?

נתוני JOLTS מצביעים על מספר משרות פנויות גבוה מהתחזיות, אך מגמה מתמשכת של ירידה בעזיבות מרצון ועלייה בפיטורים מעלה חשש מהתקררות בשוק העבודה לקראת החלטת הריבית של הפד

אל מול מחסור בנתונים קריטיים, איתותים סותרים משוק העבודה, סיום הצמצום הכמותי ואינפלציה עקשנית, הפד' בדרכו להוריד ריבית פעם נוספת, שעלולה להפוך ל"הורדת ריבית ניצית" שתעצור את הראלי עוד לפני סוף השנה; מה עומד על הפרק, ומה יקבע את המשך המגמה?

הכנסה גבוהה יותר, האטה במספר המשרות ושונות גדולה בין מגזרים: נתוני הלמ"ס מציירים תמונה מורכבת של שוק העבודה הישראלי בספטמבר. לפי הנתונים, השכר הממוצע המשיך לטפס, הן במונחים שוטפים והן לאחר ניכוי האינפלציה, אך מספר המשרות ירד בהשוואה לחודש הקודם. לצד זאת, פערי השכר בין המגזרים בלטו במיוחד, ובראשם ענפי ההייטק והמגזר הפיננסי שממשיכים להוביל בפער משמעותי על פני המשק כולו