תמיכה במילואימניקים היא גם תשלום מהמדינה למעסיקים על הפרשות סוציאליות

תמיכה במשרתי המילואים היא המשימה של כולנו. גם תמיכה במי שתומך בהם - המעסיקים - נחוצה. שלשום פורסם תזכיר חוק צנוע למראה, מהסוג שנוטה להיעלם בין הכותרות על הגירעון או המדד. אבל אל תטעו: התזכיר שעוסק בשיפוי מעסיקים בגין הפרשות סוציאליות לימי מילואים הוא לא פחות מיריית פתיחה דרמטית לשמירה על חוסנו של שוק העבודה הישראלי בשנים הקרובות

​בשגרה, המערכת הישראלית חיה עם "לקונה" שקטה: סעיף 283 חוק הביטוח הלאומי מחייב מעסיק להמשיך להפריש לפנסיה, לקרן ההשתלמות ולפיצויים עבור עובד שנמצא במילואים, כאילו המשיך לעבוד. אלא שתגמול המילואים שהמעסיק מקבל מהמדינה מכסה רק את השכר הגולמי. את העלויות הנלוות – אותם 20% פלוס-מינוס של זכויות סוציאליות - המעסיק נאלץ לספוג מכיסו.

​כל עוד המילואים הסתכמו בשבועיים בשנה, המגזר העסקי חרק שיניים וספג. אבל מאז השביעי באוקטובר הכללים השתנו. מאות אלפי משרתים בחזית פירושם נטל כלכלי עצום על המעסיקים, שמתמודדים במקביל עם מחסור בידיים עובדות וטלטלה במשק.

​כדי למנוע קריסה, הופעלה הסמכות שבתקנות הביטוח הלאומי (מכוח סעיפים 376 ו-400 לחוק). שר האוצר, באישור שר הביטחון וועדת העבודה והרווחה, קבע הוראת שעה שמעניקה למעסיקים שיפוי בגובה 20% משכר העובד. המהלך הזה, שהתחיל ב-2024 והוארך ל-2025, הוא החמצן שמאפשר לעסקים להמשיך להחזיק את הראש מעל המים בזמן שהעובדים שלהם מחזיקים את הנשק.

• סוף עידן ה-9:00 עד 17:00: המהפכה הא-סינכרונית שמשנה את שוק העבודה הישראלי
• שוק העבודה בארה״ב קופא: החברות מעדיפות להמתין ולא לגייס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

​אך השיפוי הכספי הוא רק צד אחד של המטבע. הוא חלק ממנגנון רחב הרבה יותר שנבנה בשנתיים האחרונות – מעין "אמנה חברתית" חדשה בין המדינה, המעסיקים והעובדים. לצד הכסף שנכנס לקופת המעסיק, הובטחו זכויות מרחיקות לכת למשרתים ולבני זוגם באמצעות ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי, והורחב בצווי הרחבה לכלל המשק.

​הצווים הללו (של 2024 והארכתם ב-2025) הגדירו מציאות חדשה, בין השאר: הגנה מפני פיטורים שהוארכה ל-60 יום למשרתים תקופות ארוכות; אפשרות לגרירת ימי חופשה בין שנים; ומתן של עד 8 ימי היעדרות בתשלום לבני ובנות זוג של משרתים. זוהי רשת ביטחון הוליסטית – המעסיק מקבל שיפוי על העלויות, ובתמורה הוא מעניק גמישות והגנה מקסימלית למי שנושא בנטל.

​תזכיר החוק שפורסם כעת הוא האות לכך ששנת 2026 לא תהיה שנת "חזרה לשגרה" במובן הישן. אנחנו מתכנסים למציאות של "כלכלת מילואים" ארוכת טווח. אם לא נבטיח את השיפוי למעסיקים גם לשנה הבאה, אנחנו עלולים לייצר, מבלי משים, "קנס" על העסקת משרתי מילואים, ועל כן הוראת השעה שהוחלה ב-2025 ו-2026 תהפוך להוראת קבע.

• ירושת המיליארדים: האם "העברת העושר הגדולה" תציל את דור ה-Y וה-Z?
• מעבר לצמיחה: האם הפסקנו לסגוד לתמ"ג?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל

​המדינה חייבת להבהיר למעסיק: כשהעובד שלך יוצא ל-60 ימי מילואים בשנה, אתה לא תשלם על כך מחיר אישי מהרווחים שלך. רק כך נבטיח שמעסיקים ימשיכו לקלוט משרתי מילואים בלב חפץ ולא בחשש כלכלי. השיפוי הוא לא "הטבה למעסיקים" – הוא תעודת הביטוח של משרת המילואים לכך שיהיה לו לאן לחזור.