שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

כלכלת ישראל התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון - המלחמה הכתה שוב

הצריכה הפרטית צנחה 4.7%, הצריכה הציבורית האזרחית קרסה 26.8%. לצד זה - ההשקעות זינקו 12.9%, ייצוא הסחורות עלה 13.6%

מירב ארד |

הכלכלה הישראלית שבה להתכווץ. לפי האומדן הראשון שפרסמה הלמ"ס היום, התוצר המקומי הגולמי ירד ברבעון הראשון של 2026 ב-3.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.9% ברבעון הרביעי של 2025. בחישוב רבעוני מדובר בירידה של 0.8%. הלמ"ס אינה מסתייגת מהגורם: "השינויים ברבעון הראשון של שנת 2026 הושפעו בצורה מהותית ממלחמת שאגת הארי." תמ"ג לנפש ירד ב-4.5% בחישוב שנתי - נתון שמשקף את לחץ הגידול הדמוגרפי על כלכלה שמתכווצת.

הצריכה - הסיפור הקשה

מרבית המשקל בנפילת התוצר נובע מצד ביקושים. הצריכה הפרטית ירדה ב-4.7% בחישוב שנתי, לאחר ירידה דומה של 4.6% גם ברבעון הרביעי של 2025 - כלומר שני רבעונות רצופים של שחיקה, ובשיעורים זהים. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-5.8% בחישוב שנתי. הירידה בצריכה השוטפת - מזון, שירותים אישיים, דיור, דלק וחשמל - עמדה על 10.1% לנפש. לעומת זאת, הוצאה על מוצרים בני-קיימא לנפש זינקה ב-33.1% בחישוב שנתי - פריט שאולי משקף רכישות שנדחו בתקופת הלחימה ועכשיו ניתנות לביצוע.

הצריכה הציבורית ירדה ב-4.8% בחישוב שנתי, אבל הפירוט מגלה ניגוד חד: הצריכה האזרחית קרסה 26.8% בחישוב שנתי (7.5% רבעוני), כאשר הקניות האזרחיות צנחו 43.5% בחישוב שנתי - זאת לאחר עלייה חדה של 39.2% ברבעון הקודם, שבה הממשלה האיצה רכישות לפני תחילת המבצע. לעומת זאת, הצריכה הביטחונית עלתה ב-9.0% בחישוב שנתי - השתקפות ישירה של מלחמת שאגת הארי.

חצי הכוס המלאה: השקעות ויצוא מפתיעים

דווקא על רקע הנפילה בצריכה, מגיעות כמה בשורות חיוביות מהצד הריאלי של הכלכלה. ההשקעה בנכסים קבועים ללא אוניות ומטוסים עלתה ב-12.9% בחישוב שנתי - נתון שמסמן שמגזר העסקים ממשיך להשקיע גם בעיצומה של מלחמה. הפירוט: ההשקעה במכונות וציוד עלתה 16.2%, השקעות ה-ICT זינקו 61.6% בחישוב שנתי (12.7% רבעוני) - גידול שמעיד על המשך הצטיידות טכנולוגית, בעיקר בהייטק. השקעות בקניין רוחני עלו 18%. הצד השלילי: השקעה בבנייה ירדה 14.0% בחישוב שנתי, ממשיכה את מגמת הקפאון בשוק הנדל"ן.

ייצוא הסחורות עלה 13.6% בחישוב שנתי, ויצוא התעשייה למעט יהלומים זינק 16.1%. ייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק עלה 5.6% בחישוב שנתי. מנגד, ייצוא השירותים ירד 13.2% בחישוב שנתי - בחלקו עקב ירידה ביצוא חברות ההזנק, וסך ייצוא הסחורות והשירותים כולל יהלומים והזנק ירד 3.7%.

היבוא זינק - ותוסיף לנפילת התוצר

צד היבוא רשם עלייה חדה: יבוא הסחורות והשירותים עלה 19.8% בחישוב שנתי. יבוא השירותים ללא תיירות זינק 35.1% בחישוב שנתי, כאשר יבוא שירותי התיירות ירד 16.1% - שוב אצבע למלחמה. יבוא הסחורות האזרחיות עלה 13.4%. הנתון המנוקה מרעשים (ללא יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים) עלה 33.1% בחישוב שנתי - עלייה חדה ביבוא שמהווה דלק לצריכה, אבל גם שחיקה חשבונאית בחישוב התוצר.

ההשוואה השנתית - תמונה פחות קשה

ההשוואה לרבעון הראשון של 2025 נותנת זווית מאוזנת יותר: תמ"ג עלה 1.7%, תמ"ג לנפש עלה 0.6%, תמ"ג עסקי עלה 2.2%, צריכה פרטית עלתה 0.7%, השקעות עלו 5.8%, וייצוא ללא יהלומים והזנק זינק 10.5%. כלומר, בהשוואה שנתית הכלכלה עדיין צומחת - הנפילה היא רבעונית, ומשקפת בעיקר את ההשפעה החדה של מלחמת שאגת הארי על הרבעון הראשון של 2026.

האומדן הנוכחי מבוסס על מקורות נתונים חלקיים ועשוי להתעדכן. אומדן מלא יותר, שיכלול נתוני חודשים נוספים, יפורסם ב-16 ביוני.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה