איך קבע בית המשפט מי אשם בתאונה?

"לא נסעתי עם הרכב ולא ראו אותי": המשפט שפגע בגרסת התובע בתאונת הדרכים בקריות

שני נהגים הגיעו לבית המשפט לתביעות קטנות עם גרסאות הפוכות לגמרי. הרשם הבכיר יניב לוזון קבע כי דווקא התובע הוא שסטה לנתיב של הנהגת, דחה את תביעתו וקיבל את התביעה שכנגד בסך כ-10.9 אלף שקל

שני נהגים, שתי גרסאות סותרות וכביש חד סטרי בקריות שהפך לזירת מחלוקת משפטית. בית המשפט לתביעות קטנות בקריות נדרש להכריע מי סטה לנתיב של מי, ובסוף דווקא עדות התובע, יחד עם אופי הנזק ברכבים, הכריעו את התיק נגדו.

מרק חיים נחמני הגיש תביעה נגד מריקה וול וחברת הביטוח AIG ישראל בסך כ-10,246 שקל, בטענה כי וול סטתה לפתע מנתיבה ופגעה ברכבו. וול, מנגד, הגישה תביעה שכנגד בסך כ-10,937 שקל וטענה כי היא זו שנסעה בנתיבה, בעוד רכבו של נחמני חדר לנתיב שלה ופגע ברכבה. הרשם הבכיר יניב לוזון שמע את הצדדים, דחה את התביעה העיקרית וקיבל את התביעה שכנגד.

המקרה הזה מצטרף לשורה ארוכה של תביעות קטנות שבהן ההכרעה אינה נשענת רק על תחושת הצדק של אחד הצדדים, אלא על עקביות העדויות, מיקום הנזקים והיכולת של כל נהג להסביר את מהלך התאונה. להרחבה על ההליך: כל אחד יכול: כך תגישו תביעה קטנה לבית המשפט

• החליקה בקריון - ותפוצה ביותר מ-3.3 מיליון שקל
• שני הרוגים, רכב תקוע בצד הדרך - ובית המשפט העליון הכריע: מבטחת ההונדה לא תשלם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שתי גרסאות על אותה תאונה

לפי גרסת נחמני, הוא נסע בנתיב הימני לכיוון ביתו בקרית ים והתכוון לפנות ימינה, בעוד וול נסעה בנתיב השמאלי. לטענתו, היא סטתה בחדות ימינה בניסיון לעקוף פקק, ופגעה ברכבו.

וול הציגה תמונה הפוכה. לדבריה, היא נסעה בנתיב השמאלי ושמרה על מסלולה, מאחר שהתכוונה להמשיך ישר ובהמשך לפנות שמאלה לכיוון כביש 22. לטענתה, רכב התובע, שנסע מימינה ומעט מאחוריה, התקרב אליה ושפשף את הדלת הימנית האחורית של רכבה עם החלק השמאלי הקדמי שלו.

במקרים כאלה, כשאין סרטון ברור או עד חיצוני שמכריע את המחלוקת, בית המשפט בוחן את הסיפור דרך פרטים קטנים: האם הגרסה עקבית, האם היא מתיישבת עם מיקום הרכבים, האם הנזקים מתאימים לתיאור התאונה, והאם העד משדר אמינות. כאן, לפי פסק הדין, דווקא גרסת התובע סבלה מקשיים.

• נפלה, נותחה ואיבדה את החופשה -האם קלאב הוטל אילת צריכה לפצות?
• ניסתה לפנות שוכרים בשלוש תביעות - ותשלם 356 אלף ש'
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים

הסתירות שפגעו בתובע

הרשם לוזון מצא קושי בעדות נחמני. מצד אחד, הוא העיד כי לא ראה את וול לפני התאונה. מצד שני, בתיאור מהלך האירוע טען כי ראה אותה במראה נצמדת אליו, ואף הבין שהיא עומדת לפגוע בדלת רכבו.

הסתירה הזו הייתה משמעותית. אם התובע לא ראה את הנהגת לפני התאונה, קשה לקבל תיאור מפורט שלו על אופן הסטייה שלה. ואם ראה אותה במראה לפני הפגיעה, קשה ליישב זאת עם הטענה שלא הבחין בה קודם. במילים אחרות, העדות יצרה פער פנימי שלא סייע לגרסתו.

גם אופי הנזק לא תמך בתביעה. הרשם ציין כי תיאור של פגיעה בדלת אינו מתיישב היטב עם כניסה אלכסונית באזור הפגוש. בנוסף, הטענה כי התובע הסיט את ההגה ימינה נראתה בעייתית, מאחר שבצד ימין עמד אוטובוס בתחנה. מכאן עלתה האפשרות שהתובע הוא שנאלץ לסטות שמאלה בגלל האוטובוס, ולא שהנתבעת חתכה אותו מימין.

להרחבה בנושא התמודדות אחרי תאונה וניהול תביעות ביטוח: סדר הפעולות המלא במקרה של תאונת דרכים

גרסת הנהגת התקבלה

לעומת הקשיים בעדות נחמני, עדותה של וול התקבלה כאמינה ועקבית. היא תיארה נסיעה בנתיב השמאלי, המשך נסיעה ישר ותכנון לפנות בהמשך שמאלה לכיוון חיפה וכביש 22. לדבריה, רכב התובע היה במקביל אליה בנתיב הימני, מעט מאחור, ואז התקרב ושפשף את חלקו הימני האחורי של רכבה.

הרשם קבע כי עדותה אמינה, קוהרנטית ומתאימה לסוגי הפגיעות. גם ניתוח הנזק תמך בכך: אם רכב בנתיב השמאלי סוטה ימינה, סביר יותר לראות פגיעה באזור הימני הקדמי שלו, ולא דווקא בגלגל או בדופן האחורית. לעומת זאת, שפשוף בין שני כלי רכב שנעים כמעט במקביל מתאים יותר לסטייה קלה של הרכב שמימין אל הנתיב השמאלי.

זו נקודה חשובה בתביעות רכב. לא תמיד מי שמגיש ראשון את התביעה הוא מי שיצליח להוכיח את גרסתו. בתאונות קלות יחסית, שבהן הנזק הוא שפשוף או פגיעה צדית, מיקום הנזק יכול להיות משמעותי לא פחות מהעדות עצמה. להרחבה על מחלוקות רכב שמגיעות לתביעות קטנות: הכניס את הרכב למוסך, גילה שאין ביטוח וישלם 36 אלף שקל

המשפט שהחליש את האמון

אחד הרגעים שפגעו עוד יותר בגרסת התובע הגיע דווקא בשאלה שנראתה צדדית: מה קרה לרכב אחרי התאונה. כאשר נחמני נשאל מדוע אינו נוסע ברכב, תשובותיו עוררו קושי. כשהועלתה בפניו הטענה כי הגיע לישיבת גישור ברכבו, הוא השיב: "לא נסעתי עם הרכב. ולא ראו אותי".

לפי פסק הדין, לא רק תוכן התשובה עורר ספק, אלא גם אופן מסירתה. הרשם ציין כי התשובה והבעות פניו של התובע העלו ספק באמינותה. בתיק שבו ממילא היו סתירות בעדות וקושי בהתאמת הנזקים לגרסת התובע, גם נקודה כזו קיבלה משקל.

התוצאה: התובע ישלם לנהגת

בסופו של דבר, התביעה העיקרית של נחמני נדחתה. מנגד, התביעה שכנגד של וול התקבלה במלואה. נחמני חויב לשלם לה כ-10,937 שקל, בתוספת הוצאות בסך כ-750 שקל. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

המקרה הזה הוא תזכורת פשוטה לנהגים: בתאונה, ובעיקר בתאונת צד או שפשוף, חשוב לתעד מיד את מיקום הרכבים, לצלם את הנזקים מכל הכיוונים, לרשום פרטים של עדים, ולתת גרסה עקבית כבר מהרגע הראשון. בבית המשפט לתביעות קטנות, גם תיק קטן של כ-10,000 שקל יכול להתהפך על הסתירה הקטנה ביותר.