כל אחד יכול: כך תגישו תביעה קטנה לבית המשפט
הגשת תביעה קטנה היא הליך משפטי פשוט יחסית שמאפשר לאזרחים לפתור סכסוכים קטנים בצורה מהירה ויעילה, מבלי להזדקק לעורכי דין. זהו כלי אפקטיבי לקבלת מענה בנושאים כמו מחלוקות עסקיות, חובות קטנים, או תביעות נגד חברות בגין שירות לקוי.
בחודשים האחרונים מקדם משרד המשפטים רפורמה בתחום, שתאפשר, בין השאר, לשופטים לךקבל החלטות על סמך מסמכים בלבד, ולנהל את הדיונים בשיחות וידאו. ההצעה בנושא גובשה על ידי אנשי המשרד, ונדרש לה אישור של השר, יריב לוין, בלבד, מכיוון שמדובר בתקנות. הרקע להצעה הוא הצורך להקל בעומס שקיים כיום על המערכת השיפוטית בשל התביעות הקטנות הרבות שמוגשות. כמו כן, הדבר עשוי לסייע לאנשים שלא מורגלים בסיטואציה של עמידה בפני שופט וחוששים מכך. מנגד, גופים שונים הביעו התנגדות למעבר לפסיקה על בסיס מסמכים בלבד, וטוענים כי החלטה שכזו דורשת דיון ציבורי הולם ולא הליך פנימי במשרד המשפטים.
חברות לא רשאיות להגיש תביעות קטנות צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash
מי יכול להגיש תביעה קטנה?
כל אדם פרטי יכול להגיש תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות, כשסכום התביעה אינו גבוה מ-36 אלף שקל (נכון ל-2024). חברות אינן רשאיות להגיש תביעות במסגרת זו, אך הן עשויות להיתבע.
השלבים להגשת תביעה קטנה
- מאופציות אמריקאיות ואירופאיות עד מרווחי סטרייק - הידע שלא תוכלו לסחור בלעדיו
- עולם האופציות: מ-Call ו-Put ועד סטרייק ופרמיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. הגשת התביעה - השלב הראשון הוא מילוי טופס תביעה, שאותו ניתן להגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד המשפטים, או פיזית בבית המשפט לתביעות קטנות. בטופס יש לכלול את כל פרטי המקרה, כמו הסיבות לתביעה, סכום הכסף שנדרש ופרטי הצדדים המעורבים.
כך לדוגמה, נניח ששירות שהוזמן מחברה מסוימת לא סופק כפי שהובטח. ניתן להגיש תביעה קטנה להחזר הכסף ששולם או לתיקון המוצר/שירות. למשל, אם רכשתם מקרר שלא עבד כהלכה והחברה סירבה לתקן אותו, תוכלו לתבוע את עלות התיקון או המקרר החדש.
2. תשלום אגרה - בעת הגשת התביעה, יש לשלם אגרה, שגובהה תלוי בסכום התביעה. נכון ל-2024, האגרה היא כ-1% מסכום התביעה, או סכום מינימלי של כ-50 שקל. את האגרה משלמים בעת ההגשה והיא לא ניתנת להחזרה - גם אם התביעה לא מתקבלת.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- ישראל מהדקת פיקוח על מידע אישי: מה המשמעות לעסקים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
3. שליחת התביעה לצד הנתבע - לאחר הגשת התביעה, על התובע לוודא שהנתבע מקבל את כתב התביעה. ניתן לעשות זאת באמצעות דואר רשום או למסור את המסמך ישירות לצד השני.
4. הדיון בבית המשפט - בשלב הזה שני הצדדים מגיעים לבית המשפט לתביעות קטנות לצורך הדיון. הדיון עצמו נערך באופן לא פורמלי, והשופט מבצע הערכה ישירה של הראיות והטענות של שני הצדדים. לעתים השופט מנסה להגיע לפשרה, אך אם לחא ניתן להשיג אחת כזו – הוא יכריע במקרה שלפניו בפסק הדין.
היתרונות של תביעות קטנות
הליך פשוט ומהיר: בניגוד לתביעות רגילות, תביעות קטנות מתבררות לרוב תוך זמן קצר - לעתים בתוך כמה חודשים בלבד.
אין צורך בעורכי דין: תביעה קטנה נועדה להיות נגישה לכולם בצורה שווה, ולכן הצדדים אינם מחויבים לייצוג משפטי. הדבר מפשט את ההליך ומקטין את העלויות של התביעה.
אגרות נמוכות: לעומת תביעות רגילות, העלויות שכרוכות בהגשת תביעה קטנה הן נמוכות יחסית - מה שתורם גם כן להפיכת התהליך לנגיש יותר לכולם.
החסרונות של תביעות קטנות
הגבלה על סכום התביעה: כאמור, ניתן לתבוע עד סכום של 36 אלף שקל בלבד. אם הנזק גבוה יותר, צריך להגיש תביעה רגילה לבית המשפט המתאים (שלום, מחוזי, עבודה וכו').
קושי באכיפה: גם אם פסק הדין ניתן לטובת התובע, אכיפת התשלום מצד הנתבע עלולה להיות מורכבת במקרים שבהם הנתבע לא משתף פעולה. במקרים כאלה, יש לפנות להוצאה לפועל כדי שזה תבצע את גביית הכסף.
אם הנתבע לא מגיע לדיון, השופט יכול לפסוק לטובת התובע צילום: Pixbay
אחד המקרים הנפוצים ביותר לתביעות קטנות הוא כשלקוח מקבל שירות לקוי מחברה או מוצר פגום. כך לדוגמה, אם טכנאי אינטרנט אמור לתקן תקלה ולא הגיע במועד שנקבע או שלא פתר את הבעיה – ניתן להגיש תביעה בגין השירות הלקוי ולדרוש פיצוי על הזמן והכסף שהושקעו.
מקרה נוסף הוא תביעות נגד בעלי דירות. כך לדוגמה, אם בעל דירה לא דואג לתיקון של נזקי צנרת בדירה מושכרת, הדיירים עשויים לתבוע אותו בבית משפט לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.
מה ניתן לתבוע במסגרת תביעות קטנות?
ניתן להגיש תביעות קטנות במגוון תחומים:
הפרת חוזה: אי עמידה בהתחייבויות חוזיות מצד נותן שירות או חברה.
נזקים לרכוש: נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מהתנהגות רשלנית של צד אחר.
החזר כספי: במקרים שבהם לא סופק מוצר/שירות או שסופק בצורה לקויה.
אם הנתבע לא מגיע לדיון בבית המשפט, השופט יכול לפסוק לטובת התובע בהיעדרו של הנתבע, כלומר פסק דין בהיעדר התייצבות. עם זאת, הנתבע יכול לבקש דיון נוסף אם יספק הסבר מניח את הדעת להיעדרות שלו מהדיון הראשון שנקבע.
- 1.זה מה שחסר לנו,עוד תביעות סרק של משועממים.,ולא חסר כאלה (ל"ת)שי.ע 21/10/2024 13:41הגב לתגובה זו

“שש שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת
ויקטוריה בלייבה עבדה לילות ארוכים במאפייה בדרום, בלי תלושי שכר אמיתיים, בלי פנסיה ובלי תוספת שכר עבור עבודתה בלילה. אחרי שש שנים של עבודה מפרכת, היא הגישה מכתב התראה והתפטרה. בית הדין קבע: מדובר בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה יותר מ-390 אלף שקל. “התובעת
הועסקה שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות”, כתבה השופטת רינת סיני־אלוש בהכרעתה
היא עלתה לישראל מאוקראינה בסוף 2016, מצאה עבודה במהרה במאפייה קטנה בדרום, והחלה לעבוד לילות שלמים כדי לפרנס את עצמה. במשך שש שנים עבדה ויקטוריה בלייבה במאפייה שבבעלות עשהאל ידאעי - 12 שעות במשמרת, לעתים יותר, כמעט בלי ימי חופשה, בלי הפקדות לפנסיה ובלי תשלום על שעות נוספות. רק כשהיא הבינה שדבר לא עומד להשתנות, היא שלחה מכתב התראה, ובחלוף שבוע גם מכתב התפטרות. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי מדובר למעשה בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה פיצויים נרחבים על עוולות שנמשכו שנים. פסק הדין, שניתן בידי השופטת רינת סיני־אלוש ביחד עם נציגי הציבור עינב מורדוך ויפה פחימה, מתפרש על פני עשרות עמודים ומתאר סיפור של עובדת שנוצלה בעבודה ממושכת בתנאים קשים, תוך הפרה בוטה של חוקי העבודה הבסיסיים ביותר.
בית הדין קבע כבר בתחילת פסק הדין כי תלושי השכר שהונפקו לבלייבה “חסרי כל ערך”. השופטת סיני־אלוש ציינה כי הם לא שיקפו את תנאי עבודתה או את השכר ששולם בפועל, וכי הנתבע עצמו הודה שהתלושים נערכו “מטעמים שאינם קשורים לתכלית שלשמה הם נועדו - שעניינם התחמקות משתלום מס”. בעדותו בבית הדין, אמר ידאעי במפורש כי, “חטאתי כלפי רשויות המס, נכון, מוכן לתת על זה את הדין”. בפועל בלייבה קיבלה את שכרה השבועי במזומן - 2,000 שקל בתחילת תקופת עבודתה, ו-900 שקל בשבוע בתקופה המאוחרת יותר. “אופן תשלום השכר אינו שנוי במחלוקת”, כתבה השופטת, “והנתבע הודה כי תשלום השכר חושב לפי דו"חות נוכחות שנערכו בזמן אמת, בהתאם לתעריף שנקבע בכל תקופה”.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו במהלך המשפט נגעה לשאלה אם העסק של ידאעי נחשב מאפייה או רק מקום לשיווק מאפים, שכן על פי ההגדרה המשפטית לכך תלוי גם תחולתו של צו ההרחבה בענף האפייה. בלייבה טענה שעבדה במאפייה עצמה, ליד התנור, כשהיא לשה בצקים ואופה פיתות. מנגד, הנתבע טען שעיקר עבודתה היה באריזה ובניקיון. בית הדין בחן את העדויות וקבע כי, “המסקנה היא שעבודתה של התובעת היתה בייצור פיתות, לרבות אפייתן בתנור ואריזתן”. בהתאם לכך, נקבע כי צו ההרחבה בענף האפייה חל על יחסי העבודה, וכפועל יוצא - בלייבה זכאית לתוספת לילה ולגמול שעות נוספות לפי ההסדרים הקבועים בצו.
“עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות"
בלייבה העידה כי עבדה שישה ימים בשבוע, במשמרות שנמשכו בין 12 ל-13 שעות ביום, כמעט תמיד בלילות. היא סיפרה שהיתה מגיעה לעבודה בין 22:00 ל-2:00 בלילה, ועובדת עד שעות הבוקר. בית הדין קבע כי אכן כך היה: “אין חולק שהתובעת הועסקה בשעות נוספות ובשעות לילה, מבלי שקיבלה תגמול על כך". הנתבע לא חלק על כך, ואף הודה כי שולם לה שכר אחיד לכל שעות העבודה, בלי גמול על עבודה מעבר לשמונה שעות ביום. השופטת הדגישה כי הנתבע אף לא הציג את כל דו"חות הנוכחות, אף שהודה כי הם קיימים. “עדותו של הנתבע לקתה בחוסר עקביות... והדו"חות המצויים ברשותו לא הוגשו לתיק", נכתב בהכרעת הדין. בהתאם לכך, חישב בית הדין את גמול השעות הנוספות ותוספת הלילה לפי דו"חות שנמצאו, ופסק לבלייבה סכום של 82,809 שקל עבור שעות נוספות ו-163,461 שקלים כתוספת לילה.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- העובד טען שהוא חולה, נתפס בתערוכת נחשים - ובכל זאת יפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלב פסק הדין עומדת ההכרעה הדרמטית: האם מדובר בהתפטרות רגילה, או בהתפטרות בדין מפוטרת, המזכה בפיצויי פיטורים. בלייבה טענה כי אחרי שנים שבהן הופרו זכויותיה, היא שלחה לנתבע מכתב התראה וביקשה להסדיר את התשלומים בתוך שבעה ימים, אך הוא התעלם ממנה והשיב לה בזלזול. רק אז היא שלחה מכתב נוסף, ובו הודיעה על התפטרותה. ידאעי טען מצדו כי בלייבה תכננה לעזוב ממילא, משום שהתכוונה לעבור דירה ולעזוב את בן זוגה. אבל בית הדין לא קיבל את גרסתו. השופטת סיני־אלוש קבעה כי, “אין חולק כי נסיבות העניין עונות על התנאי הראשון, בדבר נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו. התובעת הועסקה משך שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות". עוד היא הוסיפה כי, “התובעת הוכיחה כי בזמן אמת לא היה בכוונת הנתבע לפעול לתיקון ההפרות. אי מתן התראה סבירה אינו שולל את זכאותה לפיצויי פיטורים". בהתאם לכך, נקבע כי יש לראות בהתפטרותה של בלייבה כפיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, והיא זכאית לפיצויים בסכום כולל של 44,254 שקל.

בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
פרשת זיוף השטרות שהחלה במכירה חשאית לסוכן משטרתי מסתיימת בפסק דין אזרחי נוקב. השופטת מיקה בנקי הטעימה כי כל צד של שטר מהווה יצירה עצמאית המוגנת בזכות יוצרים, וכי פעולות הזיוף פגעו בליבת תפקידו של הבנק. בהליך שנגרר מהכרעת הדין הפלילית, נפסק כי הנתבע
ישלם לבנק ישראל פיצוי גבוה ללא צורך בהוכחת נזק. היקף התהליך היצירתי וההשקעה בעיצוב השטרות עמדו במרכז טענות התובע, ובית המשפט קיבל אותן במלואן
הבוקר שבו נתפסו השטרות המזויפים היה שגרתי לחלוטין עבור בתי העסק שקיבלו אותם. רק בהמשך התברר כי אותם פיסות נייר צבעוניות, שנראו כמו שטרות רשמיים לכל דבר, היו למעשה פרי מלאכתו של אדם אחד, יוסף דהן, שבמשך חודשים ייצר, העתיק, הדפיס ומכר שטרות מזויפים בערכים שונים. המקרה, שהחל כסיפור פלילי של זיוף כסף ושימוש בו, הוביל כעבור זמן מה גם לתביעה אזרחית חריגה: בנק ישראל, הגוף היחיד במדינה שמוסמך להנפיק שטרות, דרש פיצוי כספי בשל הפרת זכויות היוצרים על השטרות עצמם.
בפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בירושלים על-ידי השופטת מיקה בנקי, נקבע כי דהן יידרש לשלם לבנק ישראל פיצוי בסכום כולל של 240 אלף שקל, במסגרת תביעה נגררת לפלילים שנולדה לאחר שהוא הורשע בתיק הפלילי (ת"פ 37293-06-18). ההרשעה, על-פי הודאתו, כללה זיוף שטרי כסף, החזקת חומר לזיוף שטרות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. מדובר בתביעה מסוג שאינו שכיח: פיצוי סטטוטורי לפי חוק זכות יוצרים, ללא צורך בהוכחת נזק ממשי.
כבר בראשית פסק הדין הובהר כי, "התביעה האזרחית הכספית נגררת לפלילים לאחר הרשעת הנתבע בזיוף שטרות כסף ושימוש בהם". למעשה, שאלת האחריות כלל לא התעוררה בהליך האזרחי, שכן סעיף 42ד' לפקודת הראיות קובע שממצאי ההליך הפלילי מחייבים גם בהליך האזרחי. דהן הודה בעובדות כתב האישום, הורשע על פי הודאתו, ולא ביקש לסתור דבר. בית המשפט הבהיר כי בנסיבות האלה ההתמקדות היחידה שנותרה היא בשאלת שיעור הפיצויים. ההליך האזרחי עצמו נוהל בנסיבות מורכבות. דהן התייצב לשני דיונים ללא ייצוג משפטי, טען שהוא ממתין למינוי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי, אך בפועל לא הגיש את ראיותיו ולא את סיכומיו. לבסוף, לאחר דחיות והתראות, החליטה השופטת בנקי כי אין מנוס ממתן פסק דין על בסיס החומר הקיים בלבד.
תהליך "מורכב ועתיר משאבים"
מרכז הכובד של התביעה היה הטענה כי בנק ישראל הוא בעל זכויות היוצרים בשטרות הכסף, וכי זיופם מהווה פגיעה בזכות זו. בנק ישראל הציג בהליך תשתית נרחבת ומפורטת על תהליך עיצוב השטרות, תהליך שלדברי הבנק היה "מורכב ועתיר משאבים". בתצהירו של מנהל היחידה לתפעול מזומנים בבנק ישראל, רועי גרוס, פורט כי עיצוב השטרות נבחר במסגרת תחרות פומבית שבה השתתפו יותר מ-80 אמנים ומעצבים גרפיים, שהגישו יותר מ-100 הצעות. לאחר בחירת העיצובים, עברו השטרות התאמות מקצועיות, שילוב אמצעי ביטחון ואלמנטים ויזואליים, עד שאושרו על-ידי המועצה המנהלית של הבנק וממשלת ישראל.
- עקב מסמך מזויף: בנק לאומי יקבל פיצוי מהמדינה
- מילאנו נגד פריז: תביעה נגד יבואנית בגדים בטענה להפרת קניין רוחני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנקודה הזו הדגישה השופטת כי הזכויות הקנייניות, לרבות זכות היוצרים בעיצוב, שייכות לבנק ישראל בלבד - הן מכוח החוק והן מכוח ההתקשרות עם המעצבת. לכן, עצם העתקת העיצוב והדפסתו מהווה הפרת זכות היוצרים, ללא קשר לעבירת הזיוף הפלילית.
