כל אחד יכול: כך תגישו תביעה קטנה לבית המשפט
הגשת תביעה קטנה היא הליך משפטי פשוט יחסית שמאפשר לאזרחים לפתור סכסוכים קטנים בצורה מהירה ויעילה, מבלי להזדקק לעורכי דין. זהו כלי אפקטיבי לקבלת מענה בנושאים כמו מחלוקות עסקיות, חובות קטנים, או תביעות נגד חברות בגין שירות לקוי.
בחודשים האחרונים מקדם משרד המשפטים רפורמה בתחום, שתאפשר, בין השאר, לשופטים לךקבל החלטות על סמך מסמכים בלבד, ולנהל את הדיונים בשיחות וידאו. ההצעה בנושא גובשה על ידי אנשי המשרד, ונדרש לה אישור של השר, יריב לוין, בלבד, מכיוון שמדובר בתקנות. הרקע להצעה הוא הצורך להקל בעומס שקיים כיום על המערכת השיפוטית בשל התביעות הקטנות הרבות שמוגשות. כמו כן, הדבר עשוי לסייע לאנשים שלא מורגלים בסיטואציה של עמידה בפני שופט וחוששים מכך. מנגד, גופים שונים הביעו התנגדות למעבר לפסיקה על בסיס מסמכים בלבד, וטוענים כי החלטה שכזו דורשת דיון ציבורי הולם ולא הליך פנימי במשרד המשפטים.
חברות לא רשאיות להגיש תביעות קטנות צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash
מי יכול להגיש תביעה קטנה?
כל אדם פרטי יכול להגיש תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות, כשסכום התביעה אינו גבוה מ-36 אלף שקל (נכון ל-2024). חברות אינן רשאיות להגיש תביעות במסגרת זו, אך הן עשויות להיתבע.
השלבים להגשת תביעה קטנה
- מאופציות אמריקאיות ואירופאיות עד מרווחי סטרייק - הידע שלא תוכלו לסחור בלעדיו
- עולם האופציות: מ-Call ו-Put ועד סטרייק ופרמיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. הגשת התביעה - השלב הראשון הוא מילוי טופס תביעה, שאותו ניתן להגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד המשפטים, או פיזית בבית המשפט לתביעות קטנות. בטופס יש לכלול את כל פרטי המקרה, כמו הסיבות לתביעה, סכום הכסף שנדרש ופרטי הצדדים המעורבים.
כך לדוגמה, נניח ששירות שהוזמן מחברה מסוימת לא סופק כפי שהובטח. ניתן להגיש תביעה קטנה להחזר הכסף ששולם או לתיקון המוצר/שירות. למשל, אם רכשתם מקרר שלא עבד כהלכה והחברה סירבה לתקן אותו, תוכלו לתבוע את עלות התיקון או המקרר החדש.
2. תשלום אגרה - בעת הגשת התביעה, יש לשלם אגרה, שגובהה תלוי בסכום התביעה. נכון ל-2024, האגרה היא כ-1% מסכום התביעה, או סכום מינימלי של כ-50 שקל. את האגרה משלמים בעת ההגשה והיא לא ניתנת להחזרה - גם אם התביעה לא מתקבלת.
- הקונים עצרו את התשלומים על הבית, אך המוכרת הפסידה במשפט - הנה הסיבה?
- מה קורה לרוכשים בפרויקטים שלא מגיעים לקו הסיום?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
3. שליחת התביעה לצד הנתבע - לאחר הגשת התביעה, על התובע לוודא שהנתבע מקבל את כתב התביעה. ניתן לעשות זאת באמצעות דואר רשום או למסור את המסמך ישירות לצד השני.
4. הדיון בבית המשפט - בשלב הזה שני הצדדים מגיעים לבית המשפט לתביעות קטנות לצורך הדיון. הדיון עצמו נערך באופן לא פורמלי, והשופט מבצע הערכה ישירה של הראיות והטענות של שני הצדדים. לעתים השופט מנסה להגיע לפשרה, אך אם לחא ניתן להשיג אחת כזו – הוא יכריע במקרה שלפניו בפסק הדין.
היתרונות של תביעות קטנות
הליך פשוט ומהיר: בניגוד לתביעות רגילות, תביעות קטנות מתבררות לרוב תוך זמן קצר - לעתים בתוך כמה חודשים בלבד.
אין צורך בעורכי דין: תביעה קטנה נועדה להיות נגישה לכולם בצורה שווה, ולכן הצדדים אינם מחויבים לייצוג משפטי. הדבר מפשט את ההליך ומקטין את העלויות של התביעה.
אגרות נמוכות: לעומת תביעות רגילות, העלויות שכרוכות בהגשת תביעה קטנה הן נמוכות יחסית - מה שתורם גם כן להפיכת התהליך לנגיש יותר לכולם.
החסרונות של תביעות קטנות
הגבלה על סכום התביעה: כאמור, ניתן לתבוע עד סכום של 36 אלף שקל בלבד. אם הנזק גבוה יותר, צריך להגיש תביעה רגילה לבית המשפט המתאים (שלום, מחוזי, עבודה וכו').
קושי באכיפה: גם אם פסק הדין ניתן לטובת התובע, אכיפת התשלום מצד הנתבע עלולה להיות מורכבת במקרים שבהם הנתבע לא משתף פעולה. במקרים כאלה, יש לפנות להוצאה לפועל כדי שזה תבצע את גביית הכסף.
אם הנתבע לא מגיע לדיון, השופט יכול לפסוק לטובת התובע צילום: Pixbay
אחד המקרים הנפוצים ביותר לתביעות קטנות הוא כשלקוח מקבל שירות לקוי מחברה או מוצר פגום. כך לדוגמה, אם טכנאי אינטרנט אמור לתקן תקלה ולא הגיע במועד שנקבע או שלא פתר את הבעיה – ניתן להגיש תביעה בגין השירות הלקוי ולדרוש פיצוי על הזמן והכסף שהושקעו.
מקרה נוסף הוא תביעות נגד בעלי דירות. כך לדוגמה, אם בעל דירה לא דואג לתיקון של נזקי צנרת בדירה מושכרת, הדיירים עשויים לתבוע אותו בבית משפט לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.
מה ניתן לתבוע במסגרת תביעות קטנות?
ניתן להגיש תביעות קטנות במגוון תחומים:
הפרת חוזה: אי עמידה בהתחייבויות חוזיות מצד נותן שירות או חברה.
נזקים לרכוש: נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מהתנהגות רשלנית של צד אחר.
החזר כספי: במקרים שבהם לא סופק מוצר/שירות או שסופק בצורה לקויה.
אם הנתבע לא מגיע לדיון בבית המשפט, השופט יכול לפסוק לטובת התובע בהיעדרו של הנתבע, כלומר פסק דין בהיעדר התייצבות. עם זאת, הנתבע יכול לבקש דיון נוסף אם יספק הסבר מניח את הדעת להיעדרות שלו מהדיון הראשון שנקבע.
- 1.זה מה שחסר לנו,עוד תביעות סרק של משועממים.,ולא חסר כאלה (ל"ת)שי.ע 21/10/2024 13:41הגב לתגובה זו

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
