כל אחד יכול: כך תגישו תביעה קטנה לבית המשפט
הגשת תביעה קטנה היא הליך משפטי פשוט יחסית שמאפשר לאזרחים לפתור סכסוכים קטנים בצורה מהירה ויעילה, מבלי להזדקק לעורכי דין. זהו כלי אפקטיבי לקבלת מענה בנושאים כמו מחלוקות עסקיות, חובות קטנים, או תביעות נגד חברות בגין שירות לקוי.
בחודשים האחרונים מקדם משרד המשפטים רפורמה בתחום, שתאפשר, בין השאר, לשופטים לךקבל החלטות על סמך מסמכים בלבד, ולנהל את הדיונים בשיחות וידאו. ההצעה בנושא גובשה על ידי אנשי המשרד, ונדרש לה אישור של השר, יריב לוין, בלבד, מכיוון שמדובר בתקנות. הרקע להצעה הוא הצורך להקל בעומס שקיים כיום על המערכת השיפוטית בשל התביעות הקטנות הרבות שמוגשות. כמו כן, הדבר עשוי לסייע לאנשים שלא מורגלים בסיטואציה של עמידה בפני שופט וחוששים מכך. מנגד, גופים שונים הביעו התנגדות למעבר לפסיקה על בסיס מסמכים בלבד, וטוענים כי החלטה שכזו דורשת דיון ציבורי הולם ולא הליך פנימי במשרד המשפטים.
חברות לא רשאיות להגיש תביעות קטנות צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash
מי יכול להגיש תביעה קטנה?
כל אדם פרטי יכול להגיש תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות, כשסכום התביעה אינו גבוה מ-36 אלף שקל (נכון ל-2024). חברות אינן רשאיות להגיש תביעות במסגרת זו, אך הן עשויות להיתבע.
השלבים להגשת תביעה קטנה
- מאופציות אמריקאיות ואירופאיות עד מרווחי סטרייק - הידע שלא תוכלו לסחור בלעדיו
- עולם האופציות: מ-Call ו-Put ועד סטרייק ופרמיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. הגשת התביעה - השלב הראשון הוא מילוי טופס תביעה, שאותו ניתן להגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד המשפטים, או פיזית בבית המשפט לתביעות קטנות. בטופס יש לכלול את כל פרטי המקרה, כמו הסיבות לתביעה, סכום הכסף שנדרש ופרטי הצדדים המעורבים.
כך לדוגמה, נניח ששירות שהוזמן מחברה מסוימת לא סופק כפי שהובטח. ניתן להגיש תביעה קטנה להחזר הכסף ששולם או לתיקון המוצר/שירות. למשל, אם רכשתם מקרר שלא עבד כהלכה והחברה סירבה לתקן אותו, תוכלו לתבוע את עלות התיקון או המקרר החדש.
2. תשלום אגרה - בעת הגשת התביעה, יש לשלם אגרה, שגובהה תלוי בסכום התביעה. נכון ל-2024, האגרה היא כ-1% מסכום התביעה, או סכום מינימלי של כ-50 שקל. את האגרה משלמים בעת ההגשה והיא לא ניתנת להחזרה - גם אם התביעה לא מתקבלת.
- האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דרש כמעט מיליון שקל = ביהמ"ש הכיר רק בכ-60 אלף
3. שליחת התביעה לצד הנתבע - לאחר הגשת התביעה, על התובע לוודא שהנתבע מקבל את כתב התביעה. ניתן לעשות זאת באמצעות דואר רשום או למסור את המסמך ישירות לצד השני.
4. הדיון בבית המשפט - בשלב הזה שני הצדדים מגיעים לבית המשפט לתביעות קטנות לצורך הדיון. הדיון עצמו נערך באופן לא פורמלי, והשופט מבצע הערכה ישירה של הראיות והטענות של שני הצדדים. לעתים השופט מנסה להגיע לפשרה, אך אם לחא ניתן להשיג אחת כזו – הוא יכריע במקרה שלפניו בפסק הדין.
היתרונות של תביעות קטנות
הליך פשוט ומהיר: בניגוד לתביעות רגילות, תביעות קטנות מתבררות לרוב תוך זמן קצר - לעתים בתוך כמה חודשים בלבד.
אין צורך בעורכי דין: תביעה קטנה נועדה להיות נגישה לכולם בצורה שווה, ולכן הצדדים אינם מחויבים לייצוג משפטי. הדבר מפשט את ההליך ומקטין את העלויות של התביעה.
אגרות נמוכות: לעומת תביעות רגילות, העלויות שכרוכות בהגשת תביעה קטנה הן נמוכות יחסית - מה שתורם גם כן להפיכת התהליך לנגיש יותר לכולם.
החסרונות של תביעות קטנות
הגבלה על סכום התביעה: כאמור, ניתן לתבוע עד סכום של 36 אלף שקל בלבד. אם הנזק גבוה יותר, צריך להגיש תביעה רגילה לבית המשפט המתאים (שלום, מחוזי, עבודה וכו').
קושי באכיפה: גם אם פסק הדין ניתן לטובת התובע, אכיפת התשלום מצד הנתבע עלולה להיות מורכבת במקרים שבהם הנתבע לא משתף פעולה. במקרים כאלה, יש לפנות להוצאה לפועל כדי שזה תבצע את גביית הכסף.
אם הנתבע לא מגיע לדיון, השופט יכול לפסוק לטובת התובע צילום: Pixbay
אחד המקרים הנפוצים ביותר לתביעות קטנות הוא כשלקוח מקבל שירות לקוי מחברה או מוצר פגום. כך לדוגמה, אם טכנאי אינטרנט אמור לתקן תקלה ולא הגיע במועד שנקבע או שלא פתר את הבעיה – ניתן להגיש תביעה בגין השירות הלקוי ולדרוש פיצוי על הזמן והכסף שהושקעו.
מקרה נוסף הוא תביעות נגד בעלי דירות. כך לדוגמה, אם בעל דירה לא דואג לתיקון של נזקי צנרת בדירה מושכרת, הדיירים עשויים לתבוע אותו בבית משפט לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.
מה ניתן לתבוע במסגרת תביעות קטנות?
ניתן להגיש תביעות קטנות במגוון תחומים:
הפרת חוזה: אי עמידה בהתחייבויות חוזיות מצד נותן שירות או חברה.
נזקים לרכוש: נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מהתנהגות רשלנית של צד אחר.
החזר כספי: במקרים שבהם לא סופק מוצר/שירות או שסופק בצורה לקויה.
אם הנתבע לא מגיע לדיון בבית המשפט, השופט יכול לפסוק לטובת התובע בהיעדרו של הנתבע, כלומר פסק דין בהיעדר התייצבות. עם זאת, הנתבע יכול לבקש דיון נוסף אם יספק הסבר מניח את הדעת להיעדרות שלו מהדיון הראשון שנקבע.
- 1.זה מה שחסר לנו,עוד תביעות סרק של משועממים.,ולא חסר כאלה (ל"ת)שי.ע 21/10/2024 13:41הגב לתגובה זו
האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”
אחרי קרוב שלושה עשורים של נישואים ודיון סוער בבית הדין האזורי, הגיע הערעור לדיון מחודש בירושלים. בפסק דין ארוך ומנומק בחרו הדיינים להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי, לאחר שהאשה הצהירה כי מעולם לא הסכימה להתגרש, וכי רצונה הוא לשקם את הבית. בית הדין
מתח ביקורת על ההנחה השגויה שננקטה בערכאה הקודמת, וקובע כי לפני גט יש למצות את התקוות לשלום בית
בני הזוג, שנשואים מזה 26 שנה, התייצבו בפני הרכב בית הדין הרבני הגדול. מאחורי הדלת עמדו שנים ארוכות של מאבקים, ניסיונות פיוס, תביעות בבית הדין ובבית המשפט, והליכים שהחלו כבר לפני כמעט עשור. ואולם הפעם, כך נראה, התמונה נפתחה מחדש. האשה, שבעבר צוטטה כאילו הסכימה להתגרש, התייצבה בערעור כשהיא נחושה להבהיר כי הדברים לא היו ולא נבראו, וכי כל רצונה הוא לשמור על הבית שבו היא ובעלה הקימו משפחה. “אני אוהבת את בעלי ורוצה לעשות הכל למען שלום הבית”, היא אמרה לדיינים בקול יציב, ובית הדין, כך התברר, האמין לה.
כך החל פסק דין חריג ורב־משמעות, שבו ביטל בית הדין הגדול את חיוב הגט שנקבע בבית הדין האזורי בחיפה. הדיינים - הרב הראשי הספרדי דוד יוסף, הרב שלמה שפירא והרב מימון נהרי - קבעו כי החלטת הערכאה הקודמת התבססה על הנחה שגויה שלפיה האשה הסכימה לגירושים, ואף על יישום חלקי של דברי רבנו ירוחם, מבלי לבחון את המצב העובדתי והזוגי המלא. במקום זאת, הם הורו להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי לתקופה בת שישה חודשים, שבמהלכה יוקפאו כל ההליכים המשפטיים.
הפרשה עצמה מורכבת ורבת שכבות. הצדדים נשואים כבר שנים רבות ולהם שני ילדים - בן בגיר וילדה בת 16. הבית המשותף שבו הם מתגוררים שימש במשך כל השנים מרכז חייהם של בני המשפחה, וגם כשעלו קשיים, המשיכו הצדדים לחיות תחת קורת גג אחת. בשלב מסוים, כך עולה מהתיק, הגיש הבעל תביעה לגירושין כבר ב-2015, אך לאחר שניסיונות שלום בית הצליחו, הוא משך את התביעה. לימים הוא הודה כי המפגש הרבני במסגרת אותו ניסיון שלום בית העניק לו תקווה למערכת זוגית חדשה.
האשה חזרה בה מרצונה להתגרש
אלא שבשלהי 2023, לאחר שנים של מתיחות, פנה הבעל שוב לבית הדין והגיש תביעה חדשה לגירושים. הפעם הוא טען כי אין צורך לפרט עילות, שכן לדבריו אשתו מסכימה להתגרש. אלא שהתביעה הזו לא כללה כל התייחסות לענייני רכוש, משמורת ילדים או מזונות, כך שמבחינה פרקטית היא לא יכלה להביא לפירוד מסודר. בדיון שנערך ללא עורכי דין, כך תיארו הצדדים, אמרה האשה דברים שהבעל פירש כהסכמה להתגרש, אך בהמשך, לאחר שהתייעצה עם עורך דין והבינה את משמעות הדברים, היא חזרה בה וטענה שלא אמרה דבר כזה.
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבית הדין האזורי, כך נכתב בהחלטה שנבחנה כעת בערעור, אמרו הדיינים כי, “שני הצדדים רוצים להתגרש” והוסיפו כי האשה טענה בדיון כי, “אני מסכימה להתגרש. אני רוצה לסיים את הסבל הזה”. על הבסיס הזה, ועל בסיס הבנה הלכתית כי כששני בני הזוג אינם רוצים זה בזה, יש לחייב את מי שמסרב, קבע בית הדין האזורי כי האשה חייבת בגט גם בלי שיוסדרו יתר העניינים.
האשה חזרה בה: “אוהבת את בעלה ומבקשת שלום בית”
אחרי קרוב שלושה עשורים של נישואים ודיון סוער בבית הדין האזורי, הגיע הערעור לדיון מחודש בירושלים. בפסק דין ארוך ומנומק בחרו הדיינים להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי, לאחר שהאשה הצהירה כי מעולם לא הסכימה להתגרש, וכי רצונה הוא לשקם את הבית. בית הדין
מתח ביקורת על ההנחה השגויה שננקטה בערכאה הקודמת, וקובע כי לפני גט יש למצות את התקוות לשלום בית
בני הזוג, שנשואים מזה 26 שנה, התייצבו בפני הרכב בית הדין הרבני הגדול. מאחורי הדלת עמדו שנים ארוכות של מאבקים, ניסיונות פיוס, תביעות בבית הדין ובבית המשפט, והליכים שהחלו כבר לפני כמעט עשור. ואולם הפעם, כך נראה, התמונה נפתחה מחדש. האשה, שבעבר צוטטה כאילו הסכימה להתגרש, התייצבה בערעור כשהיא נחושה להבהיר כי הדברים לא היו ולא נבראו, וכי כל רצונה הוא לשמור על הבית שבו היא ובעלה הקימו משפחה. “אני אוהבת את בעלי ורוצה לעשות הכל למען שלום הבית”, היא אמרה לדיינים בקול יציב, ובית הדין, כך התברר, האמין לה.
כך החל פסק דין חריג ורב־משמעות, שבו ביטל בית הדין הגדול את חיוב הגט שנקבע בבית הדין האזורי בחיפה. הדיינים - הרב הראשי הספרדי דוד יוסף, הרב שלמה שפירא והרב מימון נהרי - קבעו כי החלטת הערכאה הקודמת התבססה על הנחה שגויה שלפיה האשה הסכימה לגירושים, ואף על יישום חלקי של דברי רבנו ירוחם, מבלי לבחון את המצב העובדתי והזוגי המלא. במקום זאת, הם הורו להפנות את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי לתקופה בת שישה חודשים, שבמהלכה יוקפאו כל ההליכים המשפטיים.
הפרשה עצמה מורכבת ורבת שכבות. הצדדים נשואים כבר שנים רבות ולהם שני ילדים - בן בגיר וילדה בת 16. הבית המשותף שבו הם מתגוררים שימש במשך כל השנים מרכז חייהם של בני המשפחה, וגם כשעלו קשיים, המשיכו הצדדים לחיות תחת קורת גג אחת. בשלב מסוים, כך עולה מהתיק, הגיש הבעל תביעה לגירושין כבר ב-2015, אך לאחר שניסיונות שלום בית הצליחו, הוא משך את התביעה. לימים הוא הודה כי המפגש הרבני במסגרת אותו ניסיון שלום בית העניק לו תקווה למערכת זוגית חדשה.
האשה חזרה בה מרצונה להתגרש
אלא שבשלהי 2023, לאחר שנים של מתיחות, פנה הבעל שוב לבית הדין והגיש תביעה חדשה לגירושים. הפעם הוא טען כי אין צורך לפרט עילות, שכן לדבריו אשתו מסכימה להתגרש. אלא שהתביעה הזו לא כללה כל התייחסות לענייני רכוש, משמורת ילדים או מזונות, כך שמבחינה פרקטית היא לא יכלה להביא לפירוד מסודר. בדיון שנערך ללא עורכי דין, כך תיארו הצדדים, אמרה האשה דברים שהבעל פירש כהסכמה להתגרש, אך בהמשך, לאחר שהתייעצה עם עורך דין והבינה את משמעות הדברים, היא חזרה בה וטענה שלא אמרה דבר כזה.
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבית הדין האזורי, כך נכתב בהחלטה שנבחנה כעת בערעור, אמרו הדיינים כי, “שני הצדדים רוצים להתגרש” והוסיפו כי האשה טענה בדיון כי, “אני מסכימה להתגרש. אני רוצה לסיים את הסבל הזה”. על הבסיס הזה, ועל בסיס הבנה הלכתית כי כששני בני הזוג אינם רוצים זה בזה, יש לחייב את מי שמסרב, קבע בית הדין האזורי כי האשה חייבת בגט גם בלי שיוסדרו יתר העניינים.
