כל אחד יכול: כך תגישו תביעה קטנה לבית המשפט
הגשת תביעה קטנה היא הליך משפטי פשוט יחסית שמאפשר לאזרחים לפתור סכסוכים קטנים בצורה מהירה ויעילה, מבלי להזדקק לעורכי דין. זהו כלי אפקטיבי לקבלת מענה בנושאים כמו מחלוקות עסקיות, חובות קטנים, או תביעות נגד חברות בגין שירות לקוי.
בחודשים האחרונים מקדם משרד המשפטים רפורמה בתחום, שתאפשר, בין השאר, לשופטים לךקבל החלטות על סמך מסמכים בלבד, ולנהל את הדיונים בשיחות וידאו. ההצעה בנושא גובשה על ידי אנשי המשרד, ונדרש לה אישור של השר, יריב לוין, בלבד, מכיוון שמדובר בתקנות. הרקע להצעה הוא הצורך להקל בעומס שקיים כיום על המערכת השיפוטית בשל התביעות הקטנות הרבות שמוגשות. כמו כן, הדבר עשוי לסייע לאנשים שלא מורגלים בסיטואציה של עמידה בפני שופט וחוששים מכך. מנגד, גופים שונים הביעו התנגדות למעבר לפסיקה על בסיס מסמכים בלבד, וטוענים כי החלטה שכזו דורשת דיון ציבורי הולם ולא הליך פנימי במשרד המשפטים.
חברות לא רשאיות להגיש תביעות קטנות צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash
מי יכול להגיש תביעה קטנה?
כל אדם פרטי יכול להגיש תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות, כשסכום התביעה אינו גבוה מ-36 אלף שקל (נכון ל-2024). חברות אינן רשאיות להגיש תביעות במסגרת זו, אך הן עשויות להיתבע.
השלבים להגשת תביעה קטנה
- מאופציות אמריקאיות ואירופאיות עד מרווחי סטרייק - הידע שלא תוכלו לסחור בלעדיו
- עולם האופציות: מ-Call ו-Put ועד סטרייק ופרמיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
1. הגשת התביעה - השלב הראשון הוא מילוי טופס תביעה, שאותו ניתן להגיש באופן מקוון באתר האינטרנט של משרד המשפטים, או פיזית בבית המשפט לתביעות קטנות. בטופס יש לכלול את כל פרטי המקרה, כמו הסיבות לתביעה, סכום הכסף שנדרש ופרטי הצדדים המעורבים.
כך לדוגמה, נניח ששירות שהוזמן מחברה מסוימת לא סופק כפי שהובטח. ניתן להגיש תביעה קטנה להחזר הכסף ששולם או לתיקון המוצר/שירות. למשל, אם רכשתם מקרר שלא עבד כהלכה והחברה סירבה לתקן אותו, תוכלו לתבוע את עלות התיקון או המקרר החדש.
2. תשלום אגרה - בעת הגשת התביעה, יש לשלם אגרה, שגובהה תלוי בסכום התביעה. נכון ל-2024, האגרה היא כ-1% מסכום התביעה, או סכום מינימלי של כ-50 שקל. את האגרה משלמים בעת ההגשה והיא לא ניתנת להחזרה - גם אם התביעה לא מתקבלת.
- סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
3. שליחת התביעה לצד הנתבע - לאחר הגשת התביעה, על התובע לוודא שהנתבע מקבל את כתב התביעה. ניתן לעשות זאת באמצעות דואר רשום או למסור את המסמך ישירות לצד השני.
4. הדיון בבית המשפט - בשלב הזה שני הצדדים מגיעים לבית המשפט לתביעות קטנות לצורך הדיון. הדיון עצמו נערך באופן לא פורמלי, והשופט מבצע הערכה ישירה של הראיות והטענות של שני הצדדים. לעתים השופט מנסה להגיע לפשרה, אך אם לחא ניתן להשיג אחת כזו – הוא יכריע במקרה שלפניו בפסק הדין.
היתרונות של תביעות קטנות
הליך פשוט ומהיר: בניגוד לתביעות רגילות, תביעות קטנות מתבררות לרוב תוך זמן קצר - לעתים בתוך כמה חודשים בלבד.
אין צורך בעורכי דין: תביעה קטנה נועדה להיות נגישה לכולם בצורה שווה, ולכן הצדדים אינם מחויבים לייצוג משפטי. הדבר מפשט את ההליך ומקטין את העלויות של התביעה.
אגרות נמוכות: לעומת תביעות רגילות, העלויות שכרוכות בהגשת תביעה קטנה הן נמוכות יחסית - מה שתורם גם כן להפיכת התהליך לנגיש יותר לכולם.
החסרונות של תביעות קטנות
הגבלה על סכום התביעה: כאמור, ניתן לתבוע עד סכום של 36 אלף שקל בלבד. אם הנזק גבוה יותר, צריך להגיש תביעה רגילה לבית המשפט המתאים (שלום, מחוזי, עבודה וכו').
קושי באכיפה: גם אם פסק הדין ניתן לטובת התובע, אכיפת התשלום מצד הנתבע עלולה להיות מורכבת במקרים שבהם הנתבע לא משתף פעולה. במקרים כאלה, יש לפנות להוצאה לפועל כדי שזה תבצע את גביית הכסף.
אם הנתבע לא מגיע לדיון, השופט יכול לפסוק לטובת התובע צילום: Pixbay
אחד המקרים הנפוצים ביותר לתביעות קטנות הוא כשלקוח מקבל שירות לקוי מחברה או מוצר פגום. כך לדוגמה, אם טכנאי אינטרנט אמור לתקן תקלה ולא הגיע במועד שנקבע או שלא פתר את הבעיה – ניתן להגיש תביעה בגין השירות הלקוי ולדרוש פיצוי על הזמן והכסף שהושקעו.
מקרה נוסף הוא תביעות נגד בעלי דירות. כך לדוגמה, אם בעל דירה לא דואג לתיקון של נזקי צנרת בדירה מושכרת, הדיירים עשויים לתבוע אותו בבית משפט לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.
מה ניתן לתבוע במסגרת תביעות קטנות?
ניתן להגיש תביעות קטנות במגוון תחומים:
הפרת חוזה: אי עמידה בהתחייבויות חוזיות מצד נותן שירות או חברה.
נזקים לרכוש: נזק שנגרם לרכוש כתוצאה מהתנהגות רשלנית של צד אחר.
החזר כספי: במקרים שבהם לא סופק מוצר/שירות או שסופק בצורה לקויה.
אם הנתבע לא מגיע לדיון בבית המשפט, השופט יכול לפסוק לטובת התובע בהיעדרו של הנתבע, כלומר פסק דין בהיעדר התייצבות. עם זאת, הנתבע יכול לבקש דיון נוסף אם יספק הסבר מניח את הדעת להיעדרות שלו מהדיון הראשון שנקבע.
- 1.זה מה שחסר לנו,עוד תביעות סרק של משועממים.,ולא חסר כאלה (ל"ת)שי.ע 21/10/2024 13:41הגב לתגובה זו
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר
ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"
בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.
הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.
הפגמים בצוואה לא היו שוליים
הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.
