פלשו למגרש שכן ב-5 מ"ר בלבד - וזה הפיצוי שנפסק

מה קורה כשאתה בונה בניין, ובאמצע העבודה מגלים שהמודד שלך טעה - והבניין שלך חורג לתוך המגרש של השכנים? בדיוק בשאלה הזו עסק פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, במסגרת סכסוך שכנים ביפיע שנמשך יותר מארבע שנים.

ארבעת בני משפחת שחאדה, שמתגוררים במגרש הסמוך, הגישו תביעה נגד שבעה נתבעים ממשפחת מרג'י. הטענה המרכזית: הנתבעים התחילו לבנות בניין במגרש שלהם לאחר שקיבלו היתר בנייה בינואר 2021, אבל עבודות הבנייה בוצעו תוך פלישה למגרש של התובעים, ובניגוד לתנאי ההיתר. התובעים ביקשו מבית המשפט צו הריסה, צו מניעה וסילוק יד.

הנתבעים מצדם, טענו שהם בנו בהתאם לתוכנית חלוקה מאושרת. ואף הפנו אצבע מאשימה דווקא כלפי התובעים. הם טענו שמשפחת שחאדה היא זו שפלשה למגרש שלהם, בנתה קומה חמישית במקום ארבע, פיצלה את הדירות ליותר יחידות ממה שהותר, ואפילו הקימה נגריה בקומת מרתף שהיתה אמורה לשמש כחניה.

השופטת הבכירה נבילה דלה מוסא מינתה מודד כמומחה מטעם בית המשפט, נביל חוראני, שקבע את הגבול המדויק בין שני המגרשים. ממצאיו היו ברורים: המבנה של הנתבעים אכן חודר לתוך מגרש התובעים, עם פלישה שנעה בין 17 ל-54 סנטימטר בנקודות שונות לאורך הגבול. בסך הכל, מדובר בשטח פלישה של כ-5 מ"ר בלבד.

• שיכון ובינוי נגד בן 99: האם הקשיש יפונה מביתו?
• פלישה של 40 שנה הסתיימה בדמי שימוש של מיליונים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"טעות של אנשי מקצוע בתום לב"

אבל אף שבית המשפט קבע שהיתה פלישה, השופטת דלה מוסא סירבה להיענות לבקשת ההריסה. מדוע? כי מדובר ב"שטח פלישה מזערי שנבע מטעות של אנשי מקצוע בתום לב". המודד חוראני אישר בחוות דעתו שהבנייה הפולשת נבעה בחלקה מהתבססות על תשריטים ישנים עם קואורדינטות שגויות, ובחלקה מעבודה שלא בהתאם לנהלים. גם המהנדס רונן שטרנברג, שמונה כמומחה נוסף, קבע כי המבנה נבנה בהתאם להיתר, אך "במיקום שגוי" עקב סימון שגוי של המודד מטעם הנתבעים.

עם זאת, השופטת לא העלימה עין מהתנהלות הנתבעים. אף שהוסכם בהסדר דיוני שהנתבעים ימשיכו בבנייה רק בהתאם להחלטות הוועדה המקומית, ואף שצו הפסקה מנהלי אסר עליהם לבנות את הקיר התומך והרמפה, הנתבעים המשיכו לבנות. השופטת ציינה שהתנהלות זו "אינה נקייה מספק" ושבית המשפט "רואה אותה בחומרה".

בסופו של דבר, במקום צו הריסה, קבעה השופטת פיצוי כספי. הצדדים הסכימו שערך מ"ר באזור הוא 3,000 שקל, אבל השופטת פסקה סכום גבוה בהרבה מערך הקרקע עצמו - 30 אלף שקל פיצוי, ובנוסף 11 אלף שקל הוצאות משפט ו-10,000 שקל שכר טרחת עורך דין. ובסך הכל מדובר ב-51 אלף שקל. הסכום המוגדל נקבע כדי לשקף את ההתנהלות הבעייתית של הנתבעים, שהמשיכו לבנות בניגוד לצווים ולהסכמות.

• חסידות ויז'ניץ, ההקדש ובניין בשווי 32 מיליון שקל
• עתירה לבג"ץ נגד מינויו של יהודה אליהו למנכ"ל רמ"י
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים

המקרה הזה מדגים עיקרון חשוב בדיני המקרקעין: פלישה קטנה, בתום לב, שנבעה מטעות מקצועית, לא בהכרח תוביל להריסה. בית המשפט רשאי להעדיף פיצוי כספי כשנסיבות המקרה מצדיקות זאת, גם אם התובעים כלל לא ביקשו סעד כספי. אבל מי שממשיך לבנות תוך הפרת צווים - ישלם על כך ביוקר.