
קלע מגייסת 200 מיליון דולר: חברת הדיפנס טק הישראלית כבר שווה מיליארד דולר
פחות משנתיים אחרי שהוקמה, קלע כבר גייסה כ-300 מיליון דולר וממצבת את עצמה כאחת מחברות הדיפנס טק הצומחות בישראל. המוצר שלה מנסה לפתור בעיה מרכזית בצבאות מודרניים: איך מחברים במהירות טכנולוגיות אזרחיות מתקדמות למערכות צבאיות קיימות
קלע טכנולוגיות משלימה גיוס של 200 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר אחרי הכסף. החברה הוקמה ביולי 2024, והגיוס הנוכחי מביא את סך הגיוסים שלה לכ-300 מיליון דולר. את הסבב מובילות הקרנות סטרייפ ו-D1, עם השתתפות משקיעים קיימים כמו סקויה ולקס קפיטל, לצד שמות בולטים נוספים כמו ביל אקמן ואריק שמידט. .
קלע מפתחת פלטפורמה פתוחה למערכות שליטה ובקרה צבאיות. המערכת מאפשרת לשלב במהירות ובאופן מאובטח טכנולוגיות אזרחיות, לרבות מודלי בינה מלאכותית, חיישנים, רחפנים ומכשירי קצה, בתוך מערכות צבאיות קיימות. במקום תהליכי אינטגרציה שנמשכים שבועות או חודשים, קלע מנסה לקצר את התהליך לימים בודדים.
הפלטפורמה אוספת נתונים בזמן אמת ממקורות שונים, מעבדת אותם ומציגה תמונת מצב אחודה למפקדים. הארכיטקטורה שלה דומה במידה מסוימת לאנדרואיד: מודולרית ופתוחה, כך שספקים שונים יכולים להוסיף יכולות חדשות בלי לשבש את המערכת כולה.
הבעיה שהחברה פותרת מוכרת היטב בצבאות רבים. הטכנולוגיה האזרחית מתקדמת במהירות, אבל מערכות צבאיות סגורות ומאובטחות מתקשות להתעדכן באותו קצב. זה יוצר פער בין מה שכבר זמין בשוק לבין מה שניתן להפעיל בשדה הקרב. קלע מנסה לגשר על הפער הזה, החל מהגנת גבולות ועד שליטה מבצעית.
לפי הפרסומים, החברה כבר פרוסה בעשרות מוצבים בגבולות ישראל, כולל בצפון ובגבול ירדן, והיא הקימה גם פעילות ייצור בדרום. במקביל היא צמחה מכ-10 עובדים לכ-150 עובדים, עם דגש על יוצאי יחידות טכנולוגיות, מערכת הביטחון ותעשיות ביטחוניות.
דיפנס טק כבר לא נישה
הגיוס של קלע מגיע על רקע התפוצצות עניין בתחום הדיפנס טק. המלחמות באוקראינה ובישראל, המתיחות מול סין והצורך של צבאות מערביים להתעדכן מהר שינו את היחס של משקיעים לתחום. קרנות שבעבר נזהרו מעולמות ביטחוניים רואות כיום שוק עם תקציבים גדולים, לקוחות ממשלתיים וצרכים דחופים. להרחבה: החברות מגייסות מאות מיליונים, אבל מה יקרה לדיפנס טק כשיבוא שלום?
ישראל נמצאת במקום מיוחד בתוך המגמה הזו. יש כאן ניסיון מבצעי, יחידות טכנולוגיות חזקות, תעשיות ביטחוניות ותעשיית תוכנה מתקדמת. קלע יושבת בדיוק על הצומת הזה. היא לא בונה טיל אחד או רחפן אחד, אלא שכבת תשתית שמחברת מערכות ישנות ליכולות חדשות.
החברה כבר רשמה הכנסות של כ-20 מיליון דולר בשנה האחרונה וצבר חוזים של כ-50 מיליון דולר ל-2025. בנוסף, היא ביצעה רכישה ראשונה, של סטארט אפ הענן פלנור, שהוסיף לה יכולות בינה מלאכותית לניהול משאבים בענן. להרחבה: קלע רוכשת את פלנור בעסקה מוערכת ב-20-30 מיליון דולר
הכיוון של קלע מזכיר במידה מסוימת את המודל של חברות דיפנס טק אמריקאיות כמו אנדוריל, שמנסות להכניס לצבאות מערכות תוכנה, רחפנים ו-AI בקצב מהיר בהרבה מזה של התעשיות הביטחוניות המסורתיות. להרחבה: סטארט אפ ביטחוני ששווה 60 מיליארד דולר וההזמנה הגדולה מצבא ארה"ב
שווי של מיליארד דולר אחרי פחות משנתיים מציב רף גבוה. המשקיעים רואים בקלע לא רק ספקית נקודתית, אלא תשתית שיכולה לשמש צבאות שלמים. עם זאת, החברה תידרש להוכיח שהטכנולוגיה הופכת להכנסות קבועות, חוזים ארוכי טווח והטמעה רחבה. בשוק שבו תעשיות ביטחוניות ותיקות עדיין שולטות ברכש, וזו משימה לא פשוטה.
האנשים מאחורי קלע
חמוטל מרידור, נשיאת החברה
חמוטל מרידור מביאה לקלע שילוב של ניסיון בהון סיכון, ניהול עסקי והיכרות עמוקה עם עולמות דאטה ומערכות ביטחוניות. לפני הקמת קלע היא היתה שותפה בקרן ההון סיכון וינטג', ולפני כן ניהלה את פעילות פלנטיר בישראל. בקלע מרידור משמשת דמות שמחברת בין המשקיעים, השוק הגלובלי, הלקוחות הביטחוניים והחזון העסקי.
אלון דרור, מנכ"ל החברה
אלון דרור, מנכ"ל קלע, הוא יוצא תלפיות ומפא"ת, שני מסלולים שמייצרים לא מעט מהמנהלים והיזמים בעולמות הביטחון והטכנולוגיה בישראל. הרקע שלו ממקם אותו בצד המבצעי והמערכתי של החברה: הבנה של צורכי הצבא, תהליכי רכש, פיתוח אמצעי לחימה והפער בין מה שטכנולוגיה יכולה לעשות לבין מה שמערכת ביטחונית מסוגלת להטמיע בפועל.
ג'ייסון מני, סמנכ"ל המוצר
ג'ייסון מני, סמנכ"ל המוצר של קלע, מגיע מחיל האוויר ומיחידה 81, והוא מביא איתו ניסיון מעשי בפיתוח יכולות טכנולוגיות לצרכים מבצעיים. מני אחראי במידה רבה לתרגם צרכים מהשטח למוצר שניתן להטמיע במהירות אצל לקוחות שונים. הרקע שלו ביחידות שבהן חדשנות טכנולוגית פוגשת צורך מבצעי מיידי מתאים מאוד למודל של קלע.
עמר בר אילן, סמנכ"ל הטכנולוגיות
עמר בר אילן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, מגיע מרפאל ועבד על מערכת כיפת ברזל. בקלע, בר אילן אחראי על הבסיס הטכנולוגי שמאפשר לחבר חיישנים, מודלים, מערכות שליטה, רחפנים וכלי קצה לתמונה אחת. האתגר שלו הוא לבנות מערכת פתוחה וגמישה, אבל גם מאובטחת ויציבה.