הבנות ביקשו את הירושה - ביהמ"ש העדיף את האח

בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד הסתיים באחרונה מאבק ירושה סבוך בין שלוש בנותיו של מנוח לבין אחיו ואשתו. במרכז הסכסוך עמדה צוואה מ-2010, שבה הוריש המנוח את כל עיזבונו לאחיו ולגיסתו, ולא לבנותיו. השופטת עפרה גיא דחתה את התנגדות הבנות, קיימה את הצוואה, וחייבה אותן בהוצאות משפט בסכום של 60 אלף שקל.

הסיפור מתחיל בדירת עמיגור. המנוח, שהיה מוגבל פיזית והתנייד בכסא גלגלים, גר בדירה שכורה ושילם מדי חודש כ-3,500 שקל דמי שכירות. ב-2008 הוא ניסה לרכוש את הדירה בעצמו, באמצעות סיוע של אחת מבנותיו, אך העסקה בוטלה. ב-2010 הוא הגיע להסכם עם אחיו ואשתו, שלפיו הם ירכשו עבורו את הדירה מעמיגור, הוא ימשיך לגור בה עד סוף חייו בלי לשלם שכירות, ובתמורה הדירה תעבור לבעלותם. באותו היום הוא חתם גם על צוואה שהורישה להם את כל עיזבונו.

השופטת מצאה היגיון כלכלי ברור במהלך הזה. היא ציינה שהוצאות המנוח עלו על הכנסותיו בכ-3,000 שקל בחודש, וזה עוד בלי דמי השכירות שהפסיק לשלם. "המדובר בהסכם הגיוני וסביר שנועד להיטיב עם המנוח", היא כתבה בפסק הדין, וציינה שבזכות ההסכם נחסך מהמנוח תשלום של כ-570 אלף שקל לאורך 13 שנה וחצי.

אחרי שהמנוח נפטר בפברואר 2024, הגישו הבנות בקשה לצו ירושה, תוך שהצהירו על כך שאביהן לא הותיר צוואה. השופטת לא השלימה עם כך: "הגישו לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה, תוך מתן הצהרה שאינה אמת בציינן כי המנוח לא השאיר צוואה ויש באמור בכדי להעיד על אמינותן", היא כתבה.

• חבר של הבן גנב את הירושה; המציאות עולה על כל דמיון
• רודפי הקשישים - הזר שהופך לחבר ועוזר רגע לפני המוות, מקבל את כל הירושה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה טענו הבנות?

הבנות העלו כמה טענות בניסיון לפסול את הצוואה. הן טענו שאביהן לא היה כשיר לצוות בעקבות מצבו הרפואי, שהוא לא ידע קרוא וכתוב, ושהאח השפיע עליו באופן בלתי הוגן. אלא שהשופטת דחתה את כולן, אחת לאחת.

בעניין הכשירות, הסתמכה השופטת על חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר אדם דרנל, שקבע שהמנוח היה כשיר מבחינה קוגניטיבית - הן במועד עריכת הצוואה והן חמש שנים לאחר מכן. המומחה העיד שפעולה של צוואה או מתנה אינן מצריכות פעילות קוגניטיבית מורכבת, וציין שאדם מוגבל בתנועה ובדיבור עדיין יכול להיות כשיר. השופטת ציינה שגם מסמך מרופא מ-2016 קבע שהמנוח נמצא בהכרה מלאה, אחראי על מעשיו וכשיר לביצוע פעולות משפטיות.

מה שעשה רושם מיוחד על השופטת הוא דווקא מה שהבנות בחרו שלא לעשות. הן נמנעו מלזמן את הרופאה שבדקה את המנוח, אף שנאבקו בערכאות כדי לזמן אותה, ואף זכו בערעור שהורה לאפשר את עדותה. הן גם ויתרו על חקירת המטפלת הסיעודית שחיתה לצד המנוח יותר מ-20 שנה, ולא זימנו את עורכת הדין השנייה שהיתה עדה לחתימה על הצוואה. "הימנעות מזימון עדה רלוונטית" פועלת לחובתן, קבעה השופטת, "ומחזקת מסקנתי לפיה המנוח היה כשיר לערוך הצוואה במועד עריכתה".

• טאואר סמיקונדקטור תשלם 7.35 מיליון שקל לעובדים בתביעה ייצוגית
• תבעה שוטרים על 30 אלף ש' בגלל עיכוב, ותשלם הוצאות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

לגבי נסיבות עריכת הצוואה, עו"ד בוסקילה, שערך אותה, העיד שישב לבד עם המנוח בחדר, שהמנוח מסר לו את ההוראות בעצמו, ושעניין הצוואה הועלה ביוזמתו שלו בלבד, ולא ביוזמת האח. "הצגת אדם חסר הבנה וחסר ראייה, אין טיפת סיכוי בעולם שהייתי מחתים על דבר כזה", העיד, "ההנחות שלך לא מסתדרות עם המציאות שאני ראיתי". השופטת מצאה את עדותו קוהרנטית ואמינה.

המנוח לא היה בודד

גם טענת ההשפעה הבלתי הוגנת נדחתה. השופטת בחנה את ארבעת המבחנים הקלאסיים שנקבעו בפסיקה: תלות ועצמאות, תלות וסיוע, קשרי המצווה עם אחרים, ונסיבות עריכת הצוואה. היא קבעה שהמנוח לא היה בודד: הוא היה מוקף בבנותיו, במטפלת צמודה ובאחים נוספים. בקשה למנות לו אפוטרופוס הוגשה רק ב-2019 - תשע שנים אחרי עריכת הצוואה.

בשורה התחתונה, כתבה השופטת כי, "מכל המקובץ אין לי אלא להסיק כי בניגוד לטענת המתנגדות, המנוח היה כשיר לצוות במועד עריכת הצוואה". התנגדות הבנות נדחתה, הצוואה קוימה, והאח ואשתו הוכרו כיורשים.