היום שבו קמה המתחרה הגדולה של אינטל ומה קרה היום לפני 21 שנה

1 במאי 2023 - בנק פירסט ריפבליק נסגר ונמכר לג'יי פי מורגן

ב-1 במאי 2023 נסגר פירסט ריפבליק בנק על ידי הרגולטורים בארה"ב, ונמכר לג'יי פי מורגן במסגרת עסקה שנועדה להעביר במהירות את רוב פעילותו לגוף בנקאי גדול ויציב יותר. פירסט ריפבליק, שהוקם ב-1985 ופעל בעיקר מול לקוחות פרטיים אמידים, יזמים, חברות טכנולוגיה ועסקים בינוניים, היה אחד הבנקים האזוריים הבולטים בארה"ב. ערב סגירתו היו לו נכסים בהיקף של כ-229 מיליארד דולר ופיקדונות בהיקף של כ-104 מיליארד דולר. לבנק היו 84 סניפים, שפעלו בין היתר בקליפורניה, ניו יורק, מסצ'וסטס, פלורידה, אורגון, וושינגטון וקונטיקט.

המשבר בבנק התפתח אחרי קריסת סיליקון ואלי בנק וסיגנצ'ר בנק במרץ 2023. לקוחות רבים, בהם לקוחות עם פיקדונות מעל תקרת הביטוח הפדרלי, החלו למשוך כספים בקצב מהיר. ברבעון הראשון של 2023 דיווח פירסט ריפבליק על ירידה של יותר מ-100 מיליארד דולר בפיקדונות, גם אחרי סיוע חריג מצד 11 בנקים גדולים בארה"ב, שהפקידו בו יחד 30 מיליארד דולר. הסיוע הזה כלל בנקים כמו ג'יי פי מורגן, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ, וולס פארגו, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי. אבל גם המהלך הזה לא עצר את אובדן האמון.

ג'יי פי מורגן קיבל במסגרת העסקה את רוב הנכסים של פירסט ריפבליק, את כל הפיקדונות המבוטחים והלא מבוטחים, וכן תיקי אשראי ונכסים נוספים. התמורה הישירה ששילם ג'יי פי מורגן עמדה על כ-10.6 מיליארד דולר. בנוסף, תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי, FDIC, העניק מסגרת שיתוף הפסדים על חלק מההלוואות, לרבות הלוואות לדיור והלוואות מסחריות. העסקה כללה גם מימון של כ-50 מיליארד דולר מצד ה-FDIC. לפי הערכות שפורסמו לאחר מכן, עלות הקריסה לקרן ביטוח הפיקדונות הוערכה בכ-13 מיליארד דולר.

האירוע התרחש בתקופה שבה הריבית בארה"ב עלתה בקצב חד, מרמה אפסית כמעט לרמה של יותר מ-5% בתוך כשנה. פירסט ריפבליק החזיק תיק גדול של משכנתאות והלוואות בריבית נמוכה יחסית, שניתנו ללקוחות איכותיים, אבל שווי הנכסים האלה נפגע בסביבת ריבית גבוהה. במקביל, הבנק נאלץ להציע ריביות גבוהות יותר כדי לשמור על פיקדונות, מה שפגע במרווח הפיננסי שלו. מניית הבנק, שנסחרה בשיא במחיר של יותר מ-200 דולר, איבדה כמעט את כל שווייה לפני הסגירה. זאת היתה אחת מקריסות הבנקים הגדולות בתולדות ארה"ב במונחי נכסים, והשלישית בתוך פחות מחודשיים באותו גל משבר בנקאי.

• סגירה בוול סטריט: נטפליקס זינקה 14%, סולאראדג' ואודיטי בקריסה; המדדים ירדו כ-1%
• הנאסד״ק ירד ב-1.2%; נייס זינקה ב-4.4%, אורמת נפלה ב-9%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

1 במאי 2005 - סטנלי פישר נכנס לתפקיד נגיד בנק ישראל

ב-1 במאי 2005 נכנס פרופ' סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל, אחרי שמונה על ידי ממשלת ישראל והחליף את דוד קליין. פישר נולד בזמביה, למד בלונדון ובארה"ב, והגיע לתפקיד בישראל אחרי קריירה ארוכה באקדמיה, במוסדות בינלאומיים ובמערכת הפיננסית. הוא היה פרופסור לכלכלה ב-MIT, ושימש בין היתר כלכלן ראשי של הבנק העולמי וסגן ראשון למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית. לפני מינויו לנגיד כיהן כסגן יו"ר סיטיגרופ, אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בעולם.

כניסתו לתפקיד התרחשה בתקופה שבה המשק הישראלי התאושש מכמה שנים קשות. תחילת שנות האלפיים התאפיינה במיתון, פגיעה בתיירות, ירידה בהשקעות, האטה בהייטק אחרי התפוצצות בועת הטכנולוגיה, והוצאות ביטחוניות גבוהות בזמן האינתיפאדה השנייה. במקביל, הממשלה הובילה קיצוצים בתקציב, רפורמות בשוק העבודה, שינויים בקצבאות ומהלכים להקטנת הגירעון. בשנת 2005 המשק כבר חזר לצמיחה, האינפלציה היתה תחת שליטה יחסית, ושוק ההון המקומי החל לקבל משקל גדול יותר במימון חברות ובניהול חסכונות הציבור.

• ענקית הרכב פושטת רגל ומה קרה היום לפני 13 שנה
• שדה התעופה שהדיח את הית'רו מצמרת השדות העמוסים בעולם ומה קרה היום לפני 11 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• היום לפני: מעילת הענק שהקריסה את הבנק הישראלי והאונייה...

בתחילת כהונתו של פישר עמדו יתרות המט"ח של בנק ישראל על כ-26 מיליארד דולר. בשנים הבאות עלו היתרות בהדרגה, בין היתר בעקבות רכישות מט"ח שביצע בנק ישראל כדי להתמודד עם התחזקות השקל. בתקופתו נוהלה ריבית בנק ישראל בתקופה של שינויים חדים בשווקים העולמיים. לפני המשבר הפיננסי של 2008 היתה הריבית בישראל ברמות גבוהות יותר, ולאחר פרוץ המשבר הורדה הריבית במהירות, כחלק מניסיון לתמוך בפעילות הכלכלית ולשמור על יציבות פיננסית. במקביל, בנק ישראל החל להשתמש בכלים נוספים, כולל רכישות אג"ח ממשלתיות ורכישות מט"ח.

פישר כיהן כנגיד עד סוף יוני 2013. במהלך כהונתו עבר המשק הישראלי את המשבר הפיננסי העולמי בלי קריסה של בנקים מקומיים, כאשר מערכת הבנקאות הישראלית שמרה על רווחיות ועל יחס הון יציב יחסית. בשנים 2005-2012 צמח התוצר בישראל בקצב ממוצע של כ-4% בשנה, האבטלה ירדה בהדרגה במשך חלק מהתקופה, והשקל התחזק מול מטבעות מרכזיים בכמה נקודות זמן. בתקופה הזו גם קודמו תיקונים בחוק בנק ישראל, שחיזקו את עצמאות הבנק והגדירו את יעדיו, כולל יציבות מחירים, תמיכה בצמיחה ובתעסוקה, ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית. פישר כיהן כנגיד עד 30 ביוני 2013, כשנתיים לפני תום הקדנציה השנייה שלו. הוא נימק את הפרישה בעיקר בסיבות אישיות ובתחושת מיצוי אחרי שמונה שנים בתפקיד. בהמשך מונה לסגן יו"ר הפד' בארה"ב.

1 במאי 1969 - קמה חברת השבבים AMD

ב-1 במאי 1969 נוסדה Advanced Micro Devices בסנטה קלרה שבקליפורניה. החברה הוקמה על ידי ג'רי סנדרס ושבעה שותפים נוספים שהגיעו מפיירצ'יילד סמיקונדקטור, אחת החברות המרכזיות בהתפתחות תעשיית השבבים האמריקאית. פיירצ'יילד היתה גם בית גידול למנהלים, מהנדסים ויזמים שהקימו בהמשך חברות רבות בעמק הסיליקון. AMD החלה את דרכה כחברה קטנה מאוד, עם הון ראשוני של כ-100 אלף דולר, צוות מצומצם ומטרה להתחרות בשוק רכיבי הלוגיקה והשבבים, שהיה אז צעיר יחסית אבל צמח במהירות.

בתחילת הדרך AMD לא היתה יצרנית מעבדים גדולה. היא עסקה ברכיבי לוגיקה, זיכרונות ורכיבים אלקטרוניים אחרים, וחלק חשוב במודל הפעילות שלה היה ייצור כמקור שני לשבבים שתוכננו על ידי חברות אחרות. באותה תקופה, לקוחות גדולים בתעשיית המחשוב והביטחון העדיפו לעיתים לעבוד עם יותר מספק אחד, כדי לצמצם תלות ביצרן יחיד. AMD השתמשה במודל הזה כדי להיכנס לשוק, לבנות יכולות ייצור ולבסס קשרים עם לקוחות. בשנת 1970 הציגה החברה את המוצר הראשון שלה, רכיב הלוגיקה Am9300. בשנת 1972 AMD הפכה לחברה ציבורית, ובאותה שנה כבר החלה להתרחב במכירות ובייצור.

במשך השנים AMD נכנסה לעומק שוק המעבדים. אחד הצמתים המרכזיים היה הסכם עם אינטל בשנות השמונים, שאפשר לה לייצר גרסאות של מעבדי x86 עבור לקוחות שדרשו ספק חלופי. בהמשך היחסים בין החברות הפכו לתחרות חריפה, שכללה מחלוקות משפטיות, מאבקי רישוי, מאבקי מחיר והשקות מוצרים מתחרות. AMD פיתחה מעבדים לשוק המחשבים האישיים, לשרתים ולתחנות עבודה. בשנת 2003 השיקה את Opteron, מעבד 64 ביט לשרתים שהתחרה באינטל בתקופה משמעותית למרכזי נתונים. בשנת 2006 רכשה AMD את ATI תמורת כ 5.4 מיליארד דולר, מהלך שהכניס אותה באופן עמוק יותר לתחום המעבדים הגרפיים.

בעשור האחרון AMD הרחיבה את פעילותה סביב מעבדי Ryzen למחשבים אישיים, מעבדי EPYC לשרתים ומאיצי Instinct למרכזי נתונים. בשנת 2022 השלימה החברה את רכישת Xilinx בעסקת מניות שהוערכה בכ-49 מיליארד דולר, ובכך הוסיפה לפעילותה רכיבי FPGA, פתרונות לעיבוד משובץ וטכנולוגיות שמיועדות גם לתעשייה, תקשורת, רכב, ביטחון ותשתיות ענן. 

בשנת 2025 רשמה AMD הכנסות שיא של 34.6 מיליארד דולר, עלייה של 34% לעומת השנה הקודמת. תחום מרכזי הנתונים הפך למנוע הצמיחה המרכזי של החברה, עם הכנסות שנתיות של 16.6 מיליארד דולר, עלייה של 32%. נכון להיום, שווי השוק של AMD עומד על כ-582 מיליארד דולר, ומניית החברה הפכה לאחת הבולטות במדדי הטכנולוגיה בארה"ב.

1 במאי 1962 - החנות הראשונה של טארגט נפתחת במינסוטה

ב-1 במאי 1962 פתחה חברת דייטון את חנות טארגט הראשונה ברוזוויל, מינסוטה. דייטון היתה אז חברה קמעונאית ותיקה, שהפעילה בתי כלבו ופעלה בעיקר באזור מיניאפוליס. פתיחת טארגט נועדה להכניס את החברה לתחום הדיסקאונט, שצמח בארה"ב בתחילת שנות השישים. באותה תקופה משקי בית אמריקאיים הגדילו צריכה של מוצרי בית, ביגוד, צעצועים, מוצרי חשמל וציוד יומיומי, והרשתות החדשות ניסו למכור מגוון רחב של מוצרים במחירים נמוכים יותר מבתי הכלבו המסורתיים. החנות הראשונה של טארגט נפתחה בפרבר מסחרי, בפורמט גדול יחסית, עם חניה רחבה ונגישות למשפחות.

השם טארגט נבחר כדי להפריד בין הפעילות החדשה לבין מותג דייטון. הרעיון היה ליצור רשת דיסקאונט שלא תיראה כמו מחסן עמוס, אלא כמו חנות מסודרת, נקייה וברורה, עם שילוב בין מחיר נמוך לחוויית קנייה נוחה. מי שנחשב לאחד האנשים המרכזיים בגיבוש המודל היה ג'ון גייס, מנהל קמעונאות שפיתח את התפיסה העסקית של הרשת. דאגלס דייטון שימש כנשיא הראשון של טארגט. הלוגו, שהתבסס על סימן מטרה, הפך בהמשך לאחד הסמלים המוכרים בקמעונאות האמריקאית.

בסוף 1962 הפעילה טארגט ארבע חנויות במינסוטה. בשנים הראשונות הפעילות עדיין לא היתה רווחית, והחברה האם נדרשה להשקיע בהון, במלאי, בשיווק ובמערכות ניהול. המכירות גדלו בהדרגה, ובאמצע שנות השישים כבר הגיעה הרשת להיקף מכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה. בשנת 1965 דווח על מכירות של כ-39 מיליון דולר, והרשת החלה להציג רווח. בהמשך יצאה טארגט ממינסוטה והתרחבה למדינות נוספות בארה"ב. בשנת 1967 הונפקה דייטון כחברה ציבורית, ובהמשך התמזגה עם הדסון, מה שיצר את דייטון הדסון. בשנת 2000 שינתה החברה את שמה לטארגט קורפוריישן.

המודל של טארגט התבסס על מחירי דיסקאונט, מותגים פרטיים, סידור חנויות אחיד, ניהול מלאי יעיל ופנייה לקהל עירוני ופרברי. הרשת התחרתה מול וולמארט, קיי מארט ורשתות דיסקאונט נוספות, אבל בחרה למצב את עצמה מעט גבוה יותר מבחינת עיצוב, אופנה ומוצרי בית. בשנים מאוחרות יותר הרחיבה טארגט את פעילותה למזון, מוצרי תינוקות, קוסמטיקה, ריהוט קל, מוצרי חשמל קטנים ומכירות אונליין. הרשת הגיעה לאלפי חנויות בארה"ב, עם הכנסות שנתיות של יותר מ-100 מיליארד דולר בשנים האחרונות, ועשרות מיליוני לקוחות בחנויות ובאתר.