
ענקית האלקטרוניקה היפנית יוצאת לדרך והיום שבו התרחש מיזוג ענק בענף הרכב
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-7 במאי
7 במאי 2020 - נימן מרקוס מגישה בקשה להגנה מפני נושים
ב-7 במאי 2020 פנתה נימן מרקוס גרופ לבית המשפט הפדרלי לפשיטות רגל במחוז הדרומי של טקסס, ביוסטון, והגישה בקשה להגנה מפני נושים במסגרת Chapter 11. החברה, שפעלה כאחת מרשתות הכלבו היוקרתיות הבולטות בארה"ב, הגיעה להליך אחרי תקופה ארוכה של לחץ פיננסי, חוב גבוה ושינויים עמוקים בענף הקמעונאות. בעת הפנייה לבית המשפט הפעילה הקבוצה את רשת נימן מרקוס, את ברגדורף גודמן ואת פעילות המכירות המקוונת שלה, ופנתה בעיקר לקהל צרכנים בשוק היוקרה.
ההליך נפתח בתקופה שבה חנויות כלבו וקמעונאיות אופנה רבות בארה"ב נפגעו מסגירת קניונים וחנויות בגלל מגפת הקורונה. עם זאת, במקרה של נימן מרקוס, הבעיה לא נוצרה רק בגלל המשבר הבריאותי. החברה נשאה חוב של כ-4 מיליארד דולר, חלקו הגדול תוצאה של עסקאות רכישה ממונפות שבוצעו בשנים קודמות. החוב הזה הכביד על החברה בתקופה שבה מכירות קמעונאיות עברו בהדרגה לאינטרנט, והמודל של חנויות יוקרה גדולות במיקומים יקרים נעשה קשה יותר לתפעול.
במסגרת הפנייה לבית המשפט הודיעה נימן מרקוס כי הגיעה להסכם תמיכה עם רוב משמעותי של נושיה. ההסכם כלל מימון ביניים לחברה בהיקף של כ-675 מיליון דולר, שנועד לאפשר לה להמשיך לפעול במהלך ההליך, לשלם לעובדים, לספקים ולנותני שירותים, ולשמור על פעילות המכירות בחנויות ובאינטרנט. בנוסף, החברה הציגה תוכנית לצמצום חוב משמעותי באמצעות העברת חלק מהבעלות לנושים.
נימן הייתה אז חלק מגל רחב של קשיים בענף הקמעונאות האמריקאי. באותה תקופה נקלעו ללחץ גם רשתות אופנה, בתי כלבו ומותגים שהיו תלויים בתנועת לקוחות בקניונים. העלויות הקבועות של חנויות פיזיות, כולל שכירות, מלאי, כוח אדם ולוגיסטיקה, הפכו לכבדות במיוחד בתקופה שבה המכירות נעצרו או ירדו בחדות. עבור קמעונאית יוקרה, הפגיעה הייתה מורכבת יותר, מאחר שהמכירות נשענו גם על חוויית שירות, מדידה, תצוגה ונאמנות לקוחות.
- יצרנית מחשבי כף היד הפופולרית מגיעה לנאסד"ק ופורצת אחת השביתות הארוכות בתולדות ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי ההליך המשיכה נימן מרקוס לפעול כחברה פרטית, תחת מבנה בעלות חדש. בהמשך אוחדה פעילותה עם סאקס פיפת אווניו במסגרת סאקס גלובל, מהלך שנועד לרכז תחת קבוצה אחת שתי רשתות יוקרה אמריקאיות ותיקות.
7 במאי 1998 - דיימלר בנץ מודיעה על רכישת קרייזלר
ב-7 במאי 1998 הודיעה דיימלר בנץ הגרמנית, החברה האם של מרצדס בנץ, על עסקה לרכישת קרייזלר האמריקאית בעסקת מניות בשווי של כ-40 מיליארד דולר. העסקה יצרה את דיימלר קרייזלר, קבוצה תעשייתית בינלאומית שפעלה בתחומי רכב פרטי, רכבי יוקרה, משאיות, רכבים מסחריים, רכיבים ושירותים פיננסיים.
דיימלר בנץ הגיעה לעסקה עם מותג מרצדס בנץ, פעילות רכב יוקרה חזקה, פעילות משאיות משמעותית ונוכחות תעשייתית רחבה באירופה. קרייזלר הגיעה עם מעמד חזק בשוק האמריקאי, כולל המותגים קרייזלר, דודג' וג'יפ. באותה תקופה קרייזלר הייתה אחת משלוש יצרניות הרכב הגדולות בארה"ב, לצד ג'נרל מוטורס ופורד. החברה הייתה מזוהה עם רכבי מיניוואן, רכבי שטח, טנדרים ומכוניות משפחתיות, ושוק הבית שלה היה אחד משוקי הרכב הגדולים בעולם.
- האירוע שמחק בתוך דקות טריליון דולר משווי המניות האמריקאיות
- היום שבו ברקשייר האתאווי ביצעה רכישה ראשונה מחוץ לארה"ב - וזה היה בישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

העסקה הוצגה כמיזוג בין שתי חברות רכב גדולות, אבל מבחינת היקף, בסיס פעילות ועמדת שליטה, דיימלר בנץ הייתה הצד הדומיננטי. בעלי המניות של שתי החברות קיבלו מניות בחברה המאוחדת, שמרכזה התאגידי היה בגרמניה. החברה החדשה שילבה פעילות ייצור, מחקר ופיתוח, רכש, מימון ושיווק בכמה יבשות. מספר העובדים המשולב עמד על מאות אלפים, וההכנסות השנתיות של הקבוצה המאוחדת היו בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר.
העסקה נחשבה באותה עת לאחת מעסקאות התעשייה הגדולות בעולם, ולרכישה הגדולה ביותר של חברה אמריקאית בידי חברה זרה עד אז. היא משכה תשומת לב רחבה בשווקים, בענף הרכב ובמערכת הפוליטית בארה"ב ובגרמניה. עבור שוק ההון, מדובר היה באירוע משמעותי במניות הרכב, במניות התעשייה ובשוק המיזוגים והרכישות. עבור ענף הרכב, העסקה השתלבה בגל של מהלכי איחוד, שנבעו מהצורך בהיקף ייצור גדול, פריסה גלובלית, פיתוח טכנולוגי יקר ויכולת להתמודד עם רגולציה גוברת בתחום בטיחות, זיהום אוויר ודלק.
דיימלר קרייזלר פעלה בשנים שאחרי העסקה כחברה מאוחדת, אבל בהמשך המבנה השתנה. בשנת 2007 נמכרה רוב פעילות קרייזלר לקרן סרברוס, ובכך הסתיים בפועל השילוב התאגידי העיקרי בין דיימלר לקרייזלר. בהמשך עברה קרייזלר תהליך נוסף של שינוי בעלות, כולל כניסה להליך פשיטת רגל בשנת 2009, שותפות עם פיאט, ולאחר מכן השתלבות בקבוצת סטלנטיס. דיימלר, מצדה, המשיכה להתמקד במרצדס בנץ, במשאיות ובשירותים פיננסיים.
כיום החברה שפעלה בעבר כדיימלר נקראת מרצדס בנץ גרופ והיא מתמקדת כיום בעיקר במכוניות יוקרה, רכבי פרימיום, רכבים מסחריים קלים ושירותים פיננסיים לרכב. הקבוצה כוללת את מרצדס בנץ, מרצדס AMG, מרצדס מייבאך, רכבי ואנים ואת מרצדס בנץ מוביליטי, זרוע המימון והשירותים הפיננסיים.
7 במאי 1946 - ענקית האלקטרוניקה היפנית סוני קמה בטוקיו
ב-7 במאי 1946 הוקמה בטוקיו חברת טוקיו צושין קוגיו, שהפכה בהמשך לסוני. החברה נוסדה בידי מסארו איבוקה ואקיו מוריטה, זמן קצר אחרי סיום מלחמת העולם השנייה. יפן הייתה אז בתהליך שיקום כלכלי ותעשייתי, עם מחסור בהון, בציוד, בחומרי גלם ובתשתיות. החברה החלה לפעול מתוך מבנה צנוע בטוקיו, עם כ-20 עובדים והון ראשוני של כ-190 אלף ין.
הפעילות הראשונית של החברה התמקדה בתיקון ציוד חשמלי, פיתוח מכשירים אלקטרוניים וייצור מוצרים טכנולוגיים בסיסיים. בשנים הראשונות פעלה החברה בתחומי תקשורת, אלקטרוניקה ומכשירי הקלטה. אחד המוצרים המזוהים עם תחילת פעילותה היה מכשיר הקלטה מגנטי, בתקופה שבה טכנולוגיית הקלטה לשימוש אזרחי עדיין הייתה בשלבי חדירה לשוק היפני. החברה פעלה בסביבה שבה הביקוש למוצרי צריכה מודרניים החל להיבנות מחדש, לצד מאמץ לאומי להחזיר את התעשייה היפנית לפעילות.
בשנת 1958 שינתה החברה את שמה לסוני. השם נבחר כדי להתאים לשווקים בינלאומיים, להיות קצר, קל להגייה ולא להיות מזוהה רק עם השוק היפני. עוד לפני שינוי השם הרחיבה החברה את פעילותה בתחום הרדיו והאלקטרוניקה הצרכנית. בהמשך נכנסה לשורה ארוכה של תחומים, כולל טלוויזיות, מוצרי אודיו, מצלמות, רכיבי צילום, מוזיקה, קולנוע, משחקים וקונסולות. החברה עברה בהדרגה ממעבדה קטנה של מהנדסים ויזמים לחברת צריכה וטכנולוגיה בינלאומית.
סוני התבססה לאורך השנים על שילוב בין חומרה, תוכן ומותג צרכני. בתחום האלקטרוניקה היא פיתחה ושיווקה מוצרים כמו רדיו טרנזיסטור, טלוויזיות, מערכות שמע, מצלמות וידאו ומצלמות דיגיטליות. בתחום הבידור היא התרחבה למוזיקה ולקולנוע, כולל פעילות משמעותית בארה"ב. בתחום המשחקים הפכה פלייסטיישן לאחד ממותגי הקונסולות המרכזיים בעולם, עם חומרה, משחקים, שירותי מנוי וחנות דיגיטלית.
נכון למאי 2026, שווי השוק של סוני נע סביב כ-120 מיליארד דולר והיא נסחרת בטוקיו ובניו יורק.