חיים סקאל רוצה את צים - מה הסיכויים?
ההצעה של סקאל גבוהה יותר מזו של הפג-לויד ופימי שכבר אושרה, והיא מגיעה עם יתרון ישראלי ברור בחברה שיש לה משמעות ביטחונית. אבל בלי פירוט מלא על המימון, ואחרי שבעלי המניות כבר אישרו עסקה מחייבת, הדרך לעסקה רחוקה ואולי בלתי אפשרית, אלא אם המדינה תאסור על העסקה להפג-לויד
חיים סקאל מנסה להיכנס לעסקת צים בשלב מאוחר, אבל עם הצעה שקשה להתעלם ממנה. הסיכוי שלו לזכות הוא אם המדינה תאסור על מכירת צים לידיים זרות מטעמים ביטחוניים כי אחרי הכל צים היא חברה חשובה למשק, לביטחון ובמצב מלחמה לא בטוח שחברה זרה תגיע לכאן. עם זאת, גם הפג-לויד בנתה עסקה כך שהחלק הישראלי נשאר בפימי שאמורה להפעיל את הפעילות גם בזמני חירום - כלומר, לא אמור להיות חשש בעסקה הזו
ההצעה של סקאל לרכישת חברת הספנות עומדת על 4.5 מיליארד דולר במזומן, לפי 37.5 דולר למניה. זאת לעומת העסקה שכבר אושרה עם הפג-לויד וקרן פימי, לפי 35 דולר למניה ושווי של כ-4.2 מיליארד דולר.
על הנייר, זו הצעה טובה יותר לבעלי המניות. יותר כסף, במזומן, וגם רכיב נוסף של 250 מיליון דולר שאמור להיות מיועד לעובדים. אבל במקרה של צים, המחיר הוא רק חלק מהסיפור. ההצעה מגיעה אחרי שבעלי המניות כבר אישרו ברוב גדול את העסקה הקיימת, והחברה כבר חתומה על הסכם מחייב. כלומר, הדירקטוריון לא נמצא כעת בשלב רגיל של התמחרות פתוחה.
אם סקאל רצה לרכוש את צים, השאלה המתבקשת היא למה ההצעה מגיעה רק אחרי אישור העסקה עם הפג-לויד ופימי. בשלב הזה, גם הצעה גבוהה יותר לא בהכרח מספיקה כדי לעצור עסקה קיימת.
- טלטלה בצים: אלי גליקמן פורש מתפקידו כנשיא ומנכ"ל לאחר 9 שנים
- צים - רווח של 480 מיליון דולר על הכנסות של 6.9 מיליארד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה השנייה היא המימון. עסקה של 4.5 מיליארד דולר במזומן מחייבת שקיפות גבוהה: מי מממן, האם יש בנקים מלווים, האם קיימים שותפים, ומה רמת ההתחייבות בפועל. בהצעה נאמר שהמימון הוסדר, אבל לא פורסם פירוט שמאפשר לשוק להבין עד כמה ההצעה ישימה. בעסקה בסדר גודל כזה, זה פער משמעותי.
אז למה בכל זאת יש לזה סיכוי?
כי צים היא לא עוד חברה. זו חברת ספנות עם משמעות אסטרטגית לישראל, ובידי המדינה יש מניית זהב שנועדה לשמור על אינטרסים חיוניים. לכן גם עסקה פיננסית רגילה מקבלת כאן רובד ביטחוני ולאומי.
העסקה עם הפג-לויד ופימי בנויה כך שהפעילות הישראלית תישאר תחת חברה ישראלית בשליטת פימי. זה פתרון שנועד להרגיע את המדינה. אבל הצעה שמגיעה מאיש עסקים ישראלי יכולה בכל זאת לייצר לחץ ציבורי ופוליטי, בעיקר אם תוצג כחלופה ישראלית מלאה יותר.
- השוק עולה העולם בוער: הפרדוקס הכלכלי של שנת 2026
- מתקרבים להסכם שלום? הנאסד״ק מטפס ב-1.4%, הנפט צונח ב-7%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ההימור של האב: 245 אלף דולר שהפכו להשקעה הגדולה בהיסטוריה
גם העובדים עשויים להפוך לגורם משמעותי. ההצעה כוללת כאמור 250 מיליון דולר לטובתם, וזה יכול לייצר תמיכה ולחץ על מקבלי ההחלטות. עם זאת, גם כאן השאלה היא אם מדובר בהתחייבות מגובה ומפורטת או רק ברכיב שנשמע טוב על הנייר.
נכון לעכשיו, העסקה עם הפג-לויד ופימי עדיין חזקה יותר: היא חתומה, אושרה על ידי בעלי המניות, ויש לה מבנה שמנסה לענות על השיקול הביטחוני. ההצעה של סקאל גבוהה יותר, אבל מאוחרת, לא מפורטת מספיק, ולכאורה קשה יותר לקדם אותה משפטית בשלב הנוכחי.
ועדיין, אי אפשר לבטל אותה לגמרי. אם המדינה תערים קשיים על העסקה הקיימת, אם ההליך יתעכב, או אם יתברר שיש מאחורי סקאל מימון מוצק וקבוצת משקיעים רצינית, ההצעה עשויה להפוך מרעש תקשורתי לחלופה אמיתית.
