העליון נגד שופטי המחוזי: בזבזו לריק את זמנו של שירות המבחן

שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, מותח ביקורת על שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, עלאא מסארווה ומיכל אגמון-גונן, על בזבוז זמנו של שירות המבחן בעניינו של נאשם שאין כל היתכנות להעבירו למעצר בית. מסארווה הזמין את התסקיר ואגמון-גונן החליטה בעקבותיו לשלוח את צבי ביכמן למעצר בית, אך שטיין קיבל את ערעורה של המדינה וקבע שיהיה במעצר מלא עד תום ההליכים נגדו.

ביכמן מואשם בחטיפה לשם רצח או סחיטה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, כליאת שווא, שוד וסחיטה בכוח. שטיין מתאר: "בין המשיב ושלושת שותפיו לכתב האישום לבין המתלונן התגלע סכסוך. על רקע הסכסוך, המשיב ושותפיו תקפו את המתלונן באלות ואחד מהם איים לדקרו באמצעות סכין קפיצית. כמו כן, החליטו הארבעה לחטוף את המתלונן על-מנת לסחוט ממנו כספים בקשר לסכסוך ולשם כך הכניסוהו בכוח למושב האחורי ברכבו של המשיב חרף ניסיונות התנגדות מצדו.

"אחר כך, כלאו הארבעה את המתלונן בדירה, בה התגורר אחד מהם, ושם המשיכו לתקוף את המתלונן. בהיותו בדירה, המתלונן נקשר בכבלי חשמל, פיו נחסם, והמשיב ושותפיו סחטו ממנו כספים ורכוש. כתוצאה ממעשים אלו, גרמו הארבעה למתלונן שברים בעצמות האף, חבלות ראש מרובות, סימני שפשוף בגופו, והוא נזקק לטיפול רפואי".

לא "למה לא" אלא "למה כן"

באוגוסט אשתקד נשלח ביכמן למעצר בית, אך הוחזר לכלא בינואר השנה בשל הפרת תנאי השחרור. למרות זאת, מסארווה קבע שיש לשוב ולבחון חלופת מעצר והזמין תסקיר של שירות המבחן, ועל בסיסו שלחה שוב אגמון-גונן את ביכמן למעצר בית. שטיין אומר, כי העבירות המיוחסות לביכמן יוצרות חזקת מסוכנות, ולכן "השאלה שיש לשאול ביחס לאפשרות לשחררו מן הכלא בתנאים מגבילים או להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני אל מחוץ לכותלי הכלא, היא לא 'למה לא?', אלא 'למה כן?'". חלופה כאמור לא תתאפשר אלא בהתקיים טעמים מיוחדים, והנטל להוכיח את התקיימותם רובץ על כתפי הנאשם.

• עתירה לחשיפת הסדר ניגוד העניינים של היועצת המשפטית במשרד המשפטים
• 48 שעות של הצתות ואיומים בצפון - גל הפרוטקשן מחריף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"במקרה דנן, תנאים מיוחדים כאמור לא הוכחו וממילא לא התקיימו. נהפוך הוא: המעשים שהמשיב לכאורה ביצע מצביעים על כך שהמסוכנות אשר נשקפת ממנו לציבור היא רבה. בנסיבות חמורות כגון אלה שלפניי, וכל אימת שההליך העיקרי מתנהל כסדרו, לא היה כלל מקום להטריח את שירות המבחן – אפילו פעם אחת – בדרישה להכין תסקירי מעצר אודות המשיב. השכל הישר לבדו מורנו כי מדובר באדם מסוכן שדינו להיעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליך העיקרי".

נורמה כמעט בכל תיק מעצרים

שטיין חוזר על דברים שכתב אשתקד: "עבודתו של שירות המבחן בהכנת תסקירי מעצר (ובכלל) היא משאב חברתי מוגבל, ועל כן ראוי להיזקק לו רק במקרים בהם קיימת היתכנות אמיתית לחלופת מעצר". הוא גם מצטט את דברי הנשיא יצחק עמית: "ברבות השנים הזמנת תסקיר מעצר הפכה לנורמה כמעט בכל תיק מעצרים. מספר תסקירי המעצר הולך וגדל בעוד התקנים של שירות המבחן אינם גדלים בהתאמה, ומטבע הדברים יש לכך מחירים נלווים: יותר זמן נדרש להכנת תסקיר מעצר ושירות המבחן נדרש לבקש ארכות בעוד הנאשם ממתין במעצר; לחץ הזמנים אינו מאפשר להרחיב ולהעמיק בבדיקה במקרים המתאימים; תסקירי המעצר באים על חשבון תסקירי עומק לצורך גזירת העונש ועוד". את המדינה ייצגה עו"ד שרית משגב, ואת ביכמן - עוה"ד לירון שרקוביק וליגל יחזקאל.