
מנהלת בי"ס תפצה מורה לשעבר ב-55 אלף שקל
בית הדין לעבודה קבע כי הודעת מייל שנשלחה על ידי המנהלת לגרוש של המורה, ובה האשמות בזיוף וגניבה, מהווה לשון הרע בזדון. המייל נכתב כחלק מהליך גירושים שהתנהל בין המורה לבעלה לשעבר, המנהלת לא סייגה את המייל, ולא התנתה אותו בכך שיגיע רק לעיני דייני בית הדין
הרבני בלבד - והגבר העביר אותו גם למנהלת הנוכחית של המורה
עשר שנים אחרי שמורה עזבה את בית הספר שבו עבדה, מנהלת בית הספר שלחה מייל לגרוש שלה, ובו האשימה אותה בזיוף חתימות, חריגה מסמכות וגניבת כספים. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק השבוע כי מדובר בלשון הרע שנעשתה בזדון, וחייב את המנהלת לשלם פיצוי של 40 אלף שקל בתוספת של 15 אלף שקל שכר טרחת עורך דין.
התובעת, אורלי אמיתי, עובדת חינוך ותיקה, עבדה בבית ספר מורשה בפרדס חנה-כרכור שנוהל על ידי הנתבעת, עליזה בטש, במשך שנתיים החל מספטמבר 2009. אמיתי עזבה מיוזמתה, עברה ללמד בבית ספר באור עקיבא, ובהמשך אף מונתה למנחה של מורים ללשון.
בדצמבר 2021, כעשר שנים לאחר סיום יחסי העבודה, שלחה בטש מייל מתיבת הדואר של בית הספר לאברהם סולטן, הגרוש של אמיתי. במייל כתבה בטש כי אמיתי "חרגה מסמכותה ונתפסה על ידי בזיוף חתימתי ולקחה שעות של רכזת אחרת לכיסה", וכי "הועברה מביהס לביס אחר" בעקבות כך.
סולטן, שבאותה תקופה היה שרוי בהליך גירושים מאמיתי, לא בזבז זמן. הוא העביר את המייל למנהלת בית הספר שבו עבדה אמיתי באותה העת, וכן לגורם נוסף. סולטן הודה בעדותו כי מטרת הגשת המייל לבית הדין הרבני היתה, בין היתר, "הפעלת לחץ על התובעת במסגרת הליך הגירושין". אמיתי זומנה לשיחת בירור, ומהפיקוח במשרד החינוך נמסר לה שהדברים נמצאים בבירור - מה שלטענתה מנע ממנה קבלת קידום מקצועי.
- סיפור לא חינוכי: מנהלת בי"ס לשעבר תפצה מורה על לשון הרע
- מחיר עלילות השווא הקשות נגד התובעת העירונית: 240,000 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרסאות שהתגלגלו
בית הדין, בראשות השופט תומר סילורה, בחן לעומק את טענת ההגנה של בטש שלפיה דבריה היו אמת. הממצאים לא שיחקו לטובתה. במכתב שכתבה בטש לאמיתי בזמן אמת, ביולי 2011, היא דיברה על "תיקון טעות" ועל כך שהדיווחים "לא הוחתמו" על ידה, ללא שום מלה על זיוף, גניבה או רמאות. בית הדין ציין כי "אין במכתבה זה של הנתבעת מילה וחצי מילה על רמאות, גניבה ושאר מעשים שיוחסו לתובעת על ידה עשר שנים מאוחר יותר".
גם בחקירתה הנגדית התגלו סתירות. בטש טענה בתצהיר שאמיתי "הוסיפה חתימה הנחזית להיות חתימתי", אך כשעומתה עם המכתב המקורי שבו כתבה רק שהדיווח נשלח "מבלי שחתמתי עליו", שינתה את גרסתה וטענה שהתקשרה למרמנת (הגוף המפעיל של הפרויקט) וביקשה שיתארו לה את המסמך. "אז אמרו לי שיש איזשהו קשקוש", היא אמרה, והוסיפה כי "אני גם לא נתפסתי לענין הזה של החתימה".
עדת ההגנה נעימה בוטבול, שלטענת בטש נגנבו ממנה שעות, העידה שעבדה בתפקיד זוטר הקשור לתקשוב, קיבלה את מלוא שכרה ממרמנת, ושאמיתי לא גנבה ממנה דבר. גם הטענ של בטש שלפיה אמיתי פוטרה ושזומנה לשימוע לא הוכחו. אמיתי העידה שעזבה מיוזמתה, ובית הדין מצא את עדותה אמינה.
- הבן ועורך הדין זממו להשתלט על נכסי האב - עד שביהמ"ש התערב
- אחרי 27 שנים: החייב ישלם 25,000 שקל במקום 917,000
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טס לדובאי עם הבן, תבע את ישראכרט - והשופט הכריע
שיתוף פעולה מכוון
בית הדין קבע כי בטש "שיתפה פעולה עם מר סולטן בשמחה", ולא ניסתה להגביל את השימוש שייעשה בפרסום. היא לא סייגה את המייל, לא התנתה אותו בכך שיגיע רק לעיני דייני בית הדין הרבני בלבד, ולא הציגה ראיה לסיכום כזה. "לו חפצה שהמידע יגיע לידיעת הרבנים בבית הדין הרבני, ולעיניהם בלבד, יכולה היתה להמציא לתיק בית הדין הרבני במישרין", כתב בית הדין. כשנשאלה בטש אם היא מתחרטת, היא ענתה שהיא לא מתחרטת והיתה שולחת שוב את המייל הזה. בית הדין ראה בכך ראיה נוספת לזדון ולחוסר נטילת אחריות.
הפיצוי נפסק בסכום כולל של 40 אלף שקל ללא הוכחת נזק - נמוך מהסכום שתבעה אמיתי (100 אלף שקל), בין היתר משום שהנזק הרחב יותר נגרם מהפצת הפרסום על ידי סולטן ולא על ידי בטש עצמה. לצד הפיצוי, חויבה בטש ב-15 אלף שקל שכר טרחה.