באיראן טוענים: זה הנשק החריג שישראל הפעילה בתקיפה

איראן טוענת כי התקיפה הישראלית שבוצעה במהלך הלילה נגד מטרות בשטחה לא נעשתה באמצעות תקיפה אווירית רגילה, אלא בעזרת טילים בליסטיים ששוגרו ממטוסים.זה יכולת שנמצאת בידי מספר מצומצם יחסית של מדינות, והיא מאפשרת למטוסי קרב לשגר חימוש מדויק ממרחק גדול, בלי להיכנס בהכרח לעומק המרחב האווירי של המדינה המותקפת. בישראל, כרגיל, לא מאשרים את סוג החימוש שבו נעשה שימוש.

לפי דיווח בגרדיאן, משמרות המהפכה באיראן טענו כי ישראל השתמשה בטילים בליסטיים המשוגרים מהאוויר בתקיפה שבוצעה הבוקר, אחרי שאיראן שיגרה טילים לעבר צפון ישראל. לפי דיווחים נשמעו פיצוצים בטהרן, איספהאן, כראג', תבריז ואזורים נוספים, וצה"ל אישר לאחר מכן כי תקף מערכי הגנה ומטרות צבאיות באיראן.

הייחוד של טילים כאלה הוא לא רק בטווח או בדיוק, אלא בעיקר בדרך שבה הם משנים את החישוב של הצד המותקף. טיל שיוט טס בדרך כלל בגובה נמוך יחסית ובמסלול שניתן לתמרון, אבל הוא איטי יותר מטיל בליסטי. טיל בליסטי קרקעי, לעומת זאת, מהיר מאוד ומגיע לגובה רב, אבל נקודת השיגור שלו מוכרת יותר או לפחות ניתנת לזיהוי על ידי מערכי מודיעין, לוויינים ומכ"מים. טיל בליסטי שמשוגר ממטוס יושב בין העולמות: הוא נהנה מהמהירות ומהמסלול התלול של טיל בליסטי, אבל נקודת השיגור שלו יכולה להשתנות בהתאם למיקום המטוס.

כלומר, המטוס לא חייב לטוס עד המטרה. הוא יכול לשגר את החימוש ממרחק גדול, מחוץ לאזורי ההגנה האווירית הצפופים, והטיל עצמו ממשיך את הדרך במהירות גבוהה. מבחינת המדינה המתגוננת, זה מייצר בעיה כפולה: קשה יותר לחזות מאיפה תגיע התקיפה, ויש פחות זמן תגובה מרגע הזיהוי ועד הפגיעה.

היכולת הזו עלתה לכותרות גם אחרי התקיפה הישראלית בדוחא בספטמבר 2025. לפי AP, גורם ביטחוני אמריקאי אמר אז שמטוסי קרב ישראליים שיגרו טילים בליסטיים מעל הים האדום לעבר יעד של חמאס בקטאר. שיגור ממרחק גדול איפשר ככה לישראל להימנע מכניסה למרחב האווירי של מדינות באזור, וכי הטילים הגיעו מכיוון שההגנות הקטאריות לא בהכרח נערכו אליו. גם מערכות הפטריוט אינן מותאמות ליירוט טילים שנעים בגובה רב ובמהירות גבוהה במסלול בליסטי.

בפרסומים זרים נקשרו לישראל כמה מערכות חימוש שמתאימות למשפחה הזו. אחת המוכרות היא ROCKS של רפאל, שמוצגת על ידי החברה כטיל אוויר-קרקע לטווח מורחב, המיועד לפגיעה במטרות איכות, נייחות או ניידות, מעל הקרקע וגם במטרות תת-קרקעיות או מבוצרות. לפי רפאל, הטיל משוגר מטווח עמידה מנגד, כלומר מחוץ לאזורי האיום של מערכות נ"מ צפופות, ופועל באופן אוטונומי גם בזירות שבהן יש שיבושי GPS.

מערכת נוספת היא Rampage, שפותחה על ידי אלביט והתעשייה האווירית. אלביט מתארת אותו כטיל אוויר-קרקע על-קולי, מדויק וארוך טווח, שנועד לתקיפות מנגד ולפגיעה במטרות איכות. באתר התעשייה האווירית נכתב כי Rampage הוא טיל מונחה GPS, שמיועד לשיגור מחוץ לאזורי ההגנה האווירית של האויב, כדי לצמצם את הסיכון למטוסים ולצוותים.

מערכת Rampage, שפותחה על ידי אלביט והתעשייה האווירית, צילום מאתר אלביט

לצד אלה, בפרסומים זרים הוזכרה גם משפחת טילי אנקור, או Sparrow, שפותחה במקור כטיל מטרה לניסויי מערכת חץ. מדובר בטילים שמדמים איומים בליסטיים לצורך ניסויי יירוט, אבל לפי הערכות שפורסמו לאורך השנים, חלק מהטכנולוגיות האלה עשויות לשמש גם בסיס ליכולות תקיפה. בדיווחים על התקיפה בדוחא הוזכרו גם שמות כמו Golden Horizon ו-IS02 ROCKS, שעלו בעבר במסמכי מודיעין אמריקאיים שהודלפו. לפי AP, מומחים העריכו אז כי אחד הדגמים האפשריים בתקיפה היה Golden Horizon או גרסה של Sparrow.

• כך עובדים הטילים המתקדמים של איראן: חורמשהר ופתאח שמאתגרים את ההגנה הישראלית

העניין בטילים האלה גבר אחרי התקיפות הישראליות באיראן בשנים האחרונות. לפי דיווח של הפיינשל טיימס מ-2024, שברי טילים שנמצאו בעיראק הובילו אנליסטים להעריך כי ישראל השתמשה אז בטילים בליסטיים ששוגרו מהאוויר, ככל הנראה ממשפחת Sparrow, כדי לפגוע באיראן בלי להיכנס לשטחה האווירי. ישראל לא אישרה את הפרטים, ואיראן מצידה ניסתה להמעיט בעוצמת התקיפה.

המשמעות המבצעית רחבה יותר מהתקיפה הנקודתית. מול מדינה כמו איראן, שמחזיקה מערכי נ"מ, מכ"מים, בסיסים מרוחקים ותשתיות צבאיות עמוקות, חימוש כזה מאפשר לישראל לייצר איום מכמה כיוונים ובמרחקים גדולים. הוא גם מקשה על האויב להבין בזמן אמת האם מדובר במטוסי קרב שמתקרבים, בטילי שיוט, בטילים בליסטיים מהקרקע או בחימוש ששוגר ממטוסים ונכנס למסלול בליסטי.

זו גם הסיבה שמדינות נוספות עוקבות אחרי התחום. רוסיה משתמשת בטילים בליסטיים המשוגרים מהאוויר במסגרת המלחמה באוקראינה, סין הציגה בשנים האחרונות יכולות דומות, וארצות הברית פיתחה וניסתה את AGM-183 ARRW, נשק היפרסוני המשוגר מהאוויר, אם כי התוכנית עברה שינויים תקציביים וטכנולוגיים לאורך הדרך. חיל האוויר האמריקאי אף בחן מחדש, על פי דיווחים שונים, את המשך המימון והפיתוח של ARRW אחרי שבתקציב 2025 לא נכלל מימון לרכש נוסף.

ישראל שומרת לאורך שנים על עמימות סביב חלק גדול מיכולות התקיפה ארוכות הטווח שלה. היא מציגה מערכות נשק בתערוכות ובאתרי החברות הביטחוניות, אבל אינה נוהגת לפרט מתי, איפה ובאיזה חימוש השתמשה בכל תקיפה. לכן, גם הפעם, הטענה האיראנית אינה הוכחה בפני עצמה. היא כן משתלבת בדפוס רחב יותר של דיווחים, הדלפות וניתוחי מומחים, שמצביעים על כך שלישראל יש יכולת לפגוע במטרות רחוקות באמצעות חימוש מדויק ומהיר, בלי בהכרח לשלוח מטוסים עד מעל היעד.

מבחינת איראן, עצם העלאת הטענה משרתת גם צורך הסברתי. אם ישראל הצליחה לפגוע במטרות בשטחה בלי לאבד מטוסים ובלי להסתבך בקרב אווירי גלוי, המשטר בטהרן צריך להסביר לציבורו ולמערכת הביטחונית כיצד זה קרה. טילים בליסטיים המשוגרים ממטוסים הם תשובה נוחה מבחינה טכנית: הם מצביעים על איום שקשה לגלות, קשה ליירט וקשה לייחס בזמן אמת. אבל מבחינת ישראל, עצם הדיבור סביב היכולת הזו משרת גם את ההרתעה. גם בלי אישור רשמי, המסר ברור: מרחק גיאוגרפי כבר לא מבטיח חסינות.

• רמיטלי קיבלה רישיון מרשות ניירות ערך ומשיקה פעילות מלאה בישראל
• הגירעון השנתי 3.75% מהתוצר; הגירעון במאי 8.3 מיליארד שקל