37.8% בשנה בזכות הימור בן 15 שנה: קרן ההקדש שספייס אקס הפכה לכוכבת הענף
קרן ההקדש של אוניברסיטת צפון קרוליינה סיימה את שנת הכספים עם תשואה של 37.8%, יותר מכפול מהחציון בענף שעמד על 18.9%. המנוע היה השקעה של כמה מיליוני דולרים בספייס אקס לפני יותר מ-15 שנה, שהפכה למכירה של כמיליארד דולר לפני ההנפקה ולהחזקה נוספת בשווי דומה שנותרה בתיק
קרן ההקדש של אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל סיימה את שנת הכספים שהסתיימה בסוף יוני עם תשואה של 37.8%, אחת התוצאות החזקות שנרשמו השנה בענף. במסמכים שפורסמו לקראת ישיבת חבר הנאמנים מגדיר גוף הניהול של האוניברסיטה את התקופה כשנה יוצאת דופן, ומצביע על שני מקורות מרכזיים: מניות גלובליות, ובעיקר החזקה ותיקה בספייס אקס שסיפקה רוח גבית חזקה במיוחד.
הפער מול הענף גדול. לפי הערכת שירות ההשוואה של וילשייר, קרנות הקדש שמנהלות יותר מחצי מיליארד דולר סיימו את אותה שנה עם תשואה חציונית של 18.9% לפני דמי ניהול. כלומר, צפון קרוליינה הכפילה את החציון של הקבוצה שאליה היא משתייכת, וההסבר מצטמצם בעיקר לנכס אחד.
ההימור עצמו התחיל בסכום צנוע. לפני יותר מ-15 שנה הפנתה הקרן כמה מיליוני דולרים בלבד לקרן השקעות שרכשה מניות בחברת החלל של אילון מאסק, בתקופה שבה ספייס אקס עדיין נחשבה שחקנית שולית בשוק השיגורים המסחריים. לפי גורמים שמכירים את הפרטים, האוניברסיטה מכרה מניות בהיקף של כמיליארד דולר לפני ההנפקה שוברת השיאים של החברה, ונשארה עם יתרה ששוויה עולה גם היום על מיליארד דולר.
המסחר תומך בינתיים בהחזקה שנותרה. ביום שישי ננעלה מניית ספייס אקס ב-152.71 דולר, כ-13.1% מעל מחיר ההנפקה של 135 דולר, ושווי השוק של החברה חצה את רף שני טריליון הדולר. הביקוש לחשיפה אליה היה גבוה עוד לפני ההנפקה, ובתי השקעות חיפשו דרכים עקיפות להיכנס אליה, בהם המלצת מורגן סטנלי על אקוסטאר כצינור חשיפה לספייס אקס.
מה זה אומר על שאר קרנות ההקדש
בשבועות הקרובים יפרסמו מוסדות אקדמיים נוספים בארצות הברית את תשואות שנת הכספים שלהם, והמשתנה המרכזי יהיה מידת החשיפה שלהם לספייס אקס ולחברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות, OpenAI ואנתרופיק. אוניברסיטת וושינגטון כבר דיווחה על תשואה של יותר מ-3,000% על ההשקעה שלה בספייס אקס, ותוצאות דומות עשויות לצוץ אצל גופים שנכנסו מוקדם לסבבי הגיוס הפרטיים.
העיתוי נוח למוסדות האלה. קיצוצים בתקציבי המחקר הפדרליים, מאגר מצטמצם של מועמדים ללימודים ותשואות חלשות יחסית מהשקעות פרייבט אקוויטי בשנים הקודמות יצרו מצוקה תקציבית ממשית בקמפוסים. שנה חזקה אחת בתיק ההשקעות מאפשרת לספוג חלק מהפגיעה הזו, לפחות באופן זמני, ולשמור על היקף המלגות ועל תקציבי המחקר הפנימיים.
מאחורי הכותרת מסתתרים מספרים מתונים הרבה יותר. התשואה השנתית הממוצעת של הקרן בשלוש השנים האחרונות עומדת על 20.1%, בחמש שנים על 12.5% ובעשר שנים על 13.5%. כלומר, הקפיצה של השנה החולפת היא חריגה ברורה, והביצועים ארוכי הטווח קרובים למה שמדד מניות רחב הניב באותן שנים. זה בדיוק האופי של השקעה מוקדמת בחברה פרטית: תקופה ארוכה של שקט חשבונאי, ואז אירוע נזילות יחיד שמשנה את כל הסטטיסטיקה. הדפוס מוכר גם מעסקאות ותיקות בשוק הציבורי, כמו הרכישה שוורן באפט מחק ממנה 11 מיליארד דולר וכיום היא עשויה להיות שווה 100 מיליארד.
חברת הניהול של האוניברסיטה מנהלת 17 מיליארד דולר נכון לסוף יוני, מתוכם 8.2 מיליארד דולר של קרן ההקדש של קמפוס צ'אפל היל עצמו. היתרה מנוהלת עבור גופים נוספים, בהם אוניברסיטת מדינת צפון קרוליינה, אוניברסיטת אפלצ'יאן והוצאת הספרים של הרשת האקדמית. מבנה כזה הופך את הגוף לשחקן מוסדי בסדר גודל של בית השקעות בינוני, עם יכולת להיכנס לעסקאות פרטיות שסגורות בפני משקיעים קטנים.
המקרה ממחיש גם את הצד השני של המשוואה. החזקה פרטית שהופכת לסחירה מכניסה לתיק את התנודתיות של מניה בודדת, וההנהלה נדרשת להחליט מתי לממש ובאיזה קצב. המכירה של כמיליארד דולר לפני ההנפקה מעידה על ניהול סיכונים מסודר, בעוד היתרה שנשארה חושפת את הקרן להמשך המסחר ולשאלות התפעוליות שמלוות את החברה בדרך לרווחיות, כמו השיגור הקרוב של סטארשיפ שמכניס לחברה הכנסות בפעם הראשונה. בשוק שבו חברות נשארות פרטיות זמן ארוך יותר, מוסדות עם אופק השקעה של עשורים הפכו לשחקן מרכזי בשלבים המוקדמים, והתוצאה נמדדת לפעמים כעבור יותר מעשור.
