יותר נפט עובר בהורמוז: השיא של חצי השנה והמחיר שעדיין משלם השוק
הצבא האמריקאי מציג גידול במשלוחי הנפט והגז דרך המצר, ומדווח על יותר ממיליארד חביות שיצאו מהמפרץ בחודשים האחרונים. אבל הפגיעה בצינור הסעודי, הסיכון בים ועלויות המכליות משאירים את אספקת האנרגיה יקרה ורגישה לכל שיבוש
יותר מכליות מצליחות להעביר נפט דרך הורמוז, והשוק מקבל סיבה לקוות להקלה בחשבון האנרגיה. מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, האדמירל בראד קופר, הודיע בשבת כי היקף משלוחי הנפט והגז הטבעי הנוזלי שעברו במצר בשבועיים האחרונים הגיע לרמה הגבוהה ביותר זה שישה חודשים. מבחינת בתי הזיקוק, חברות התעופה והמפעלים, זו התפתחות מעודדת. ועדיין, בין מעבר של ספינה במצר לבין דלק זמין במחיר נוח יש דרך ארוכה, יקרה ומסוכנת.
קופר מסר כי בסיוע הכוחות האמריקאיים יצאו מהמפרץ יותר ממיליארד חביות בחודשים האחרונים, וכי נתיבי המעבר המרכזיים פונו ממוקשים. הוא תיאר עבודה משותפת עם מדינות המפרץ, חברות ספנות ומבטחים להגדלת התנועה. לצד זאת, הוא טען שיצוא הנפט האיראני עמד על אפס בשל המצור האמריקאי. מדובר בהצהרה של הצד האמריקאי, ולכן נדרשת הבחנה בין נתוני המבצע שמציג הצבא לבין מדידה עצמאית של כל המטענים באזור.
גם את הביטוי שיא של חצי שנה צריך לקרוא בהקשר הנכון. ההשוואה מתייחסת לתקופה שבה המלחמה פגעה קשות בתנועת הספינות. עלייה מהשפל מלמדת שהמעבר משתפר; חזרה לשגרת אספקה דורשת גם רציפות, זמני הפלגה סבירים ונכונות של בעלי אוניות להכניס לשם צוותים ומטענים.
היקף התלות במצר מסביר את הרגישות. ב-2024 עברו בו בממוצע כ-20 מיליון חביות ביום, כמות השקולה לכחמישית מצריכת הנפט ומוצריו בעולם. באותה שנה חצתה אותו גם כחמישית מהסחר העולמי בגז טבעי נוזלי, בעיקר מקטאר. אלה נתוני בסיס מלפני המשבר הנוכחי. הם ממחישים מדוע שינוי בתנועה בין איראן לעומאן מגיע בסופו של דבר לחשבון החשמל באסיה, להוצאות ההובלה באירופה ולמחירי הדלק בארה״ב.
עוד באוגוסט הצביעו ההערכות על התאוששות ביצוא האנרגיה מהמפרץ לצד פער גדול מהיקפי העבר. ההערכה אז עמדה על 15-16 מיליון חביות ביום ביצוא מהאזור, לעומת 5-6 מיליון בשיא השיבושים. חשוב להפריד בין יצוא אזורי, שכולל מסלולים נוספים, לבין הכמות שחוצה את הורמוז עצמו. ערבוב בין שני המדדים עלול ליצור רושם מוגזם לגבי מידת ההתאוששות במצר.
הנפט יוצא, אבל הדרך לצרכן מתייקרת
הבעיה התרחבה בספטמבר גם למסלול שנועד להקטין את התלות בהורמוז. צינור מזרח-מערב הסעודי מעביר נפט אל נמל ינבוע בים האדום, ומשם אפשר לשלוח אותו לשווקים בחו״ל. השבתת הקו הסעודי בעקבות התקיפה הגדילה מחדש את הצורך ביצוא דרך המפרץ. קיבולת הצינור המרבית מגיעה לכ-7 מיליון חביות ביום, אך היצוא בפועל תלוי בכמות המוזרמת, בזמינות המסופים ובספינות שמגיעות להעמסה.
כאן נמצא ההבדל בין עוד נפט בהורמוז לבין תוספת נפט לשוק העולמי. חלק מהעלייה במעבר עשוי להיות נפט שהוסט מנתיב אחר. אם חבית שהייתה אמורה לצאת דרך ים סוף יוצאת כעת דרך המפרץ, המסלול השתנה, בעוד הכמות הכוללת הזמינה לקונים עשויה להישאר דומה. לכן שיפור בתנועת המכליות צריך להיבחן לצד פעילות הצינור, ההפקה והמשלוחים שמגיעים בפועל לבתי הזיקוק.
נתוני שיט ראשוניים לשבוע שהסתיים ב-13 בספטמבר הצביעו על 97 מעברים של כלי שיט בעלי זיקה למדינות אחרות מלבד איראן. הממוצע בשלושת השבועות האחרונים עמד על 88, לעומת 67 בתקופה שבין סוף יולי לאמצע אוגוסט. המספרים עשויים להתעדכן כשיזוהו הפלגות נוספות. ספירת אוניות גם מודדת דבר שונה מספירת חביות: גודל הספינה, סוג המטען וכמותו משנים מאוד את התוצאה.
במקביל, ההובלה עצמה נשארה יקרה מאוד. מדד ההכנסה היומית למכליות נפט ענקיות בקו עומאן-סין הגיע לכ-871 אלף דולר, ובקו מערב אפריקה-סין לכ-509 אלף דולר. אלה מדדי שוק למסלולים מסוימים, והעלות בכל עסקה נקבעת גם לפי משך ההפלגה ותנאיה. המתנה והעברת נפט בין ספינות מעסיקות את המכליות לאורך זמן ומקטינות את מספר האוניות הפנויות למטען הבא. כך שיבוש במפרץ יכול לייקר הובלה גם במרחק אלפי קילומטרים ממנו.
- הברנט מעל 108 דולר: צינור הנפט הסעודי שעוקף את הורמוז עדיין מושבת
- סעודיה סגרה את הצינור שעקף את הורמוז
השווקים כבר הראו השבוע כמה מהר הם מגיבים לסיכוי להקלה: הירידה באנרגיה סייעה להתאוששות המניות באסיה. בבוקר 18 בספטמבר נסחר הברנט מתחת ל-104 דולר לחבית, לעומת יותר מ-108 דולר ב-15 בספטמבר. מדובר במחירים ממועדים מוגדרים, לפני הודעת קופר. עבור חברה שמובילה סחורות, הוזלה מתמשכת בדלק יכולה להקטין הוצאות; עבור משק בית, ההשפעה עוברת דרך מלאים, חוזים ומסים ולכן מגיעה בהדרגה. המבחן הקרוב הוא רצף של מטענים שמגיעים בזמן, לצד ירידה בעלויות הביטוח וההובלה שמתווספות למחיר החבית.
