הנפט האיראני מתחיל להיעלם מסין: המלאי הצף יורד והמחיר עולה
המלאי האיראני על מכליות מחוץ לאזור החסימה ירד מכ-105 מיליון לכ-80 מיליון חביות, אך חלק גדול ממנו כבר מיועד לקונים; קצב היבוא הסיני נפל באוגוסט לכ-534 אלף חביות ביום לעומת ממוצע של 1.4 מיליון ב-2025, ובחלק מהעסקאות נפט איראני כבר מוצע בפרמיה של כ-2 דולר
מעל ברנט
המחסור בנפט איראני מתחיל להגיע לשוק הסיני. מספר המטענים המוצעים לבתי הזיקוק בסין למסירה בספטמבר ובאוקטובר ירד, בזמן שמלאי הנפט שכבר יצא מאיראן ונמצא על מכליות מחוץ לאזור החסימה הולך ומצטמצם. התוצאה כבר נראית במחיר: נפט איראני, שבדרך כלל צריך להימכר בהנחה בגלל הסנקציות והסיכון הכרוך ברכישתו, מוצע בחלק מהעסקאות דווקא מעל מחיר ברנט.
הסיבה נמצאת קודם כל בזרם החביות החדשות. מאז מלחמה באירחידוש החסימה האמריקאית ביולי, יצוא הנפט האיראני נחלש בחדות. נתוני המעקב הימי אינם מספקים תמונה מלאה, משום שחלק מהמכליות מכבות את משדרי ה-AIS ומסתירות את מיקומן, אך גם תחת ההסתייגות הזאת מספר המכליות העמוסות שיוצאות מאיראן נמוך משמעותית.
המלאי שנצבר קודם לכן מאפשר לטהרן להמשיך לספק נפט גם כאשר היצוא השוטף נפגע, אלא שהמאגר הזה הולך ונאכל. כמות הנפט האיראני שנמצאת באחסון צף מחוץ לאזור החסימה ירדה מכ-105 מיליון חביות לפני חידוש המצור לכ-80 מיליון חביות.
המספר של 80 מיליון חביות גם אינו מייצג בהכרח נפט שעדיין מחפש קונה. הערכות בשוק מצביעות על כ-30 מיליון חביות שנותרו במים האסייתיים, בערך מחצית מהרמה הרגילה. הערכה אחרת מצביעה על כ-40 מיליון חביות שנמצאות על אוניות באזור מלזיה ומזרחית לסינגפור, אך רוב הכמות הזאת כבר מיועדת לקונים.
סין חתכה את היבוא מאיראן
סין היא הלקוחה החשובה ביותר של הנפט האיראני, ולכן השינוי ניכר שם ראשון. ב-2025 היא רכשה בממוצע כ-1.4 מיליון חביות ביום מאיראן ויותר מ-80% מיצוא הנפט האיראני בדרך הים הגיע אליה.
ביוני ירד היבוא הסיני מאיראן לכ-785 אלף חביות ביום, וביולי הוא עמד על כ-823 אלף חביות. בנתונים הזמניים של אוגוסט הקצב כבר ירד לכ-534 אלף חביות ביום. בהשוואה לממוצע של 2025 מדובר בצניחה של יותר מ-60%.
הפגיעה מורגשת בעיקר בבתי הזיקוק העצמאיים במחוז שאנדונג, המכונים "Teapots", שהפכו בשנים האחרונות לקונים מרכזיים של נפט איראני תחת סנקציות. המבנה הזה אפשר לסין להמשיך לרכוש חביות מטהרן בלי לחשוף בהכרח את חברות האנרגיה הממשלתיות הגדולות שלה לאותו סיכון.
סין מגיעה למחסור הנוכחי עם מאגרי נפט גדולים ועם יכולת לצמצם יבוא לתקופה מסוימת. סין חתכה כמעט חצי מיבוא הנפט - איך הצליחה לעבור את משבר איראן?. בתי הזיקוק יכולים גם לחפש חביות חלופיות, בין היתר מעיראק ומברזיל.
היתרון הגדול של הנפט האיראני עבורם לא היה רק סוג הנפט, אלא המחיר. הסנקציות אילצו את טהרן להציע במשך שנים הנחה לקונים שמוכנים להתמודד עם סיכוני תשלום, שילוח וסנקציות. כעת גם היתרון הזה נשחק.
מהנחה של 3 דולר לפרמיה של 2 דולר
בתחילת השבוע שעבר הוצע Iranian Light בהנחה של כ-3 דולר לחבית לעומת ברנט. בתוך ימים הופיעו בשוק הצעות בפרמיה, ובאחת מהן המחיר הגיע לכ-2 דולר מעל ברנט.
מדובר בשינוי של כ-5 דולר לחבית ביחס למדד הייחוס בתוך זמן קצר. עבור נפט שנמצא תחת סנקציות, עצם המעבר מהנחה לפרמיה משמעותי יותר מהמספר המוחלט: הקונים משלמים יותר על חבית שמגיעה עם סיכון משפטי, פיננסי ולוגיסטי משום שההיצע הזמין הצטמצם.
המחסור גם יוצר מצב מורכב עבור איראן. הירידה בהיצע מעלה את מחיר החביות שכבר נמצאות מחוץ לאזור החסימה, אך מחיר גבוה יותר אינו מסייע באותה מידה אם מספר החביות החדשות שטהרן מצליחה לשלוח לשוק נחתך.
גם עבור בתי הזיקוק הסיניים החשבון משתנה. רכישת נפט איראני הייתה אטרקטיבית במיוחד כאשר הסיכון הגיע עם הנחה של כמה דולרים לחבית. כאשר ההנחה נעלמת, ניתן להשוות את העסקה לחביות מעיראק, ברזיל או ספקיות אחרות שאינן נושאות את אותו סיכון לסנקציות.
המתקפה הפיננסית מוסיפה סיכון לקונים
הלחץ הפיזי על יצוא הנפט מגיע במקביל להחרפה המתוכננת של הלחץ הכלכלי האמריקאי. וושינגטון מכוונת לא רק לחברות ולגופים איראניים, אלא גם לגורמים שמאפשרים לטהרן למכור נפט ולקבל תמורתו כסף.
- דליה עולה ל-50% בחוות השרתים באשכול; ההספק עשוי להגיע ל-250 מגה-ואט
- השותפה של דלק מהמרת על היתוך גרעיני: "בית הזיקוק הבא שלנו"
המהלך צפוי להתמקד בקונים, בנקים, חלפנים, חברות שילוח, רישומי אוניות ורשתות שמשמשות להעברת מטענים וכספים. טראמפ הכריז על "יום הפלישה" הכלכלי נגד איראן, במהלך שנועד להגדיל את המחיר שמשלמים צדדים שלישיים על המשך הפעילות עם טהרן.
עבור שוק הנפט, החיבור בין שני סוגי הלחץ הוא הנקודה המרכזית. כאשר קשה יותר להוציא מכלית מאיראן ובמקביל מסוכן יותר לקנות, לממן, לבטח ולפרוק אותה, מספר החברות שמוכנות להשתתף בעסקה מצטמצם.
המלאי הצף מעניק לשוק הסיני מרווח זמן, ולכן הירידה ביצוא מאיראן אינה הופכת מיד לאפס אספקה. השאלה היא כמה מהר ימשיך המלאי להצטמצם וכמה חביות חדשות יצליחו לצאת מאיראן. אם קצב היצוא הנמוך יימשך, הקונים עלולים להיכנס לסוף ספטמבר עם מעט מאוד אספקה איראנית חדשה זמינה, והפער יצטרך להתמלא ממקורות אחרים.
