הרכבת תשלם לעיריית רמלה 2.7 מיליון שקל על עבודות ליד תחנת רמלה דרום

רכבת ישראל תשלם לעיריית רמלה 2.7 מיליון שקל בהיטלי סלילה ותיעול ליד תחנת רמלה דרום. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטיין. הוא דחה את תביעת העירייה נגד רשות מקרקעי ישראל, לה שייכת הקרקע המדוברת.

העירייה ביצעה בשנים 2013-2009 עבודות תשתית, סלילה ופיתוח ליד כביש 53, הסמוך לחלקות שבמרכז הדיון. בשנת 2015 דרשה העירייה מרמ"י היטלים בסך 1.9 מיליון שקל בגין עבודות אלה; רמ"י לא השיבה וטענה שלא קיבלה את הדרישה. בשנת 2018 שלחה העירייה לרשות מכתב התראה ובו דרישה לתשלום 2.3 מיליון שקל, אך רמ"י ביקשה פרטים נוספים שלא נמסרו לה. 

בהמשך דרשה העירייה גם מהרכבת לשאת בהיטלים; הן הגיעו להסכמה בנוגע למגרש עליו הוקמה התחנה. כן הסכימו שהעירייה תדרוש מרמ"י תשלום תמורת המגרש המשמש כחניון לבאי התחנה, וכי אם ייקבע שהרכבת היא החייבת בתשלום - תוכל העירייה לשוב ולדורשו ממנה. משלא הושגו הסכמות, הגישה העירייה את התביעה נגד רמ"י ולאחר מכן צירפה את הרכבת, כאשר התביעה היא ביחד ולחוד.

דינה של רמ"י כדינה של המדינה

בדחותו את התביעה נגד רמ"י מזכיר בורנשטיין, כי על פי הפסיקה - דינה של הרשות כדינה של המדינה ולא ניתן לגבות ממנה היטלים בלא הסמכה מפורשת בחוק (שאינה קיימת). הוא גם קיבל את טענת רמ"י, לפיה מועצת העירייה לא הכריזה על כביש 53 כ"רחוב ציבורי" - תנאי מוקדם לגביית ההיטל. לא מדובר בדרישה טכנית אלא בהוראה מהותית, מדגיש בורנשטיין.

בורנשטיין מוסיף וקובע, כי לעניין השימוש במגרש וממילא לעניין החיוב בהיטלים בגינו - הרכבת היא הבעלים. הרכבת טענה, כי עד תחילת העבודות בתחנת רמלה דרום בשנת 2023, היא הייתה רק בעלת הרשאת תכנון במגרש, ואומר שהייתה לה זכות שימוש בו כבר מ-2014. אפילו אם הרכבת אינה הבעלים או החוכרת של הקרקע, יש לראותה לכל הפחות כבעלת הרשאה שהיא בפועל בעלות או חכירה. המתחם מיועד לשמש את הרכבת, זהו ייעודו על פי התב"ע והיא המקימה את הפרויקט; אין לקבל תוצאה לפיה גורם אחר הוא החוכר.

עוד דוחה בורנשטיין את טענת הרכבת, לפיה לא הייתה לה זכות כלשהי בקרקע בעת ביצוע העבודות בידי העירייה. הוא מציין, כי הרכבת התחייבה בהסכם עם רמ"י לשאת בכל התשלומים החלים על המתחם, גם אם נוצרו לפני חתימת ההסכם. טענתה של הרכבת היא שימוש לרעה בהליך המשפטי, לנוכח הסתירה בין ההסכם לבין עמדתה הנוכחית. טענה נוספת של הרכבת הייתה, שהחניה היא במפלס הקרקע ולכן מדובר ברחוב הפטור מהיטלים; אלא שבפועל, החניה המתוכננת היא תת-קרקעית.

העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל לרמ"י, ואילו הרכבת חויבה בתשלום הוצאות בסך 65,000 שקל לעירייה. את העירייה ייצגו עוה"ד ניר רוקח וליטל שילה, את רמ"י ייצגה עו"ד יעל קלטניק, ואת הרכבת - עו"ד שירן זנדברג.