הבנקים בונים על קפיצה ברווח ב-2027 - ומה יקרה אם המס יישאר?

הבנקים מציגים בדוחות הרבעון השני מספרים חזקים מאוד, אבל אחד הדברים המעניינים נמצא דווקא בתחזיות ל-2027. הפועלים ולאומי כבר מספרים למשקיעים ששנה הבאה צפויה להיות רווחית יותר, וחלק משמעותי מהשיפור מגיע מסיבה פשוטה: המדינה אמורה לקחת מהם הרבה פחות כסף.

לפי החוק הקיים, חמשת הבנקים הגדולים משלמים ב-2026 תשלום מיוחד בשיעור של 12% מהרווח מפעילות בישראל, החל מאפריל ועד סוף השנה, ובכפוף לתקרה מערכתית של 3 מיליארד שקל. ב-2027 השיעור יורד ל-0.5% בלבד, עם תקרה של 125 מיליון שקל לכל המערכת.

בנק הפועלים מעריך שהתשלום המיוחד יגיע השנה לכ-950 מיליון שקל, וב-2027 לכ-40 מיליון שקל בלבד. מדובר ב"שיפור" של כ-910 מיליון שקל עוד לפני שינוי בפעילות הבנק. 

כמעט במקביל, יעד הרווח של הפועלים עולה מטווח של 8.5-9.5 מיליארד שקל ב-2026 לטווח של 9.5-10.5 מיליארד שקל ב-2027. אמצע הטווח עולה בכמיליארד שקל. הבנק גם מציין ששאר ההנחות ששימשו לבניית היעדים נשארו כפי שהיו. החשבון די ברור: הקפיצה הצפויה ברווח מגיעה מהירידה במס.

גם לאומי מציג סיפור דומה. יעד הרווח שלו עומד ב-2026 על 9-11 מיליארד שקל ועולה ב-2027 ל-10.5-12.5 מיליארד שקל. יעד התשואה להון עולה מטווח של 13.75%-15.25% השנה ל-15%-16.5% בשנה הבאה.

ומכאן שנוצר מצב מעט מוזר - ב-2027 הבנקים יכולים להציג עלייה יפה ברווח ובתשואה להון גם בלי קפיצה דומה בעסק עצמו. הירידה החדה במס תיתן דחיפה גדולה לרווח.

אבל יש כאן סימן שאלה גדול.

המס הנוכחי נולד אחרי כמה שנים של רווחים חריגים במערכת הבנקאית. בשנים 2024-2025 כבר שילמו הבנקים מס מיוחד, ובהמשך משרד האוצר קידם מתווה רחב הרבה יותר - מס של 15% על רווחי יתר שהיה אמור להימשך עד 2030. בסופו של תהליך הגיעו המדינה והבנקים לפשרה: תשלום כבד ב-2026 וסכום קטן מאוד ב-2027.

כלומר, שיעור של 0.5% בשנה הבאה הוא החוק כיום, אבל ההיסטוריה של השנתיים האחרונות מראה שהמיסוי על הבנקים הפך לכלי שהמדינה כבר השתמשה בו יותר מפעם אחת.

האפשרות לחידוש מס משמעותי ב-2027 בהחלט קיימת, אם כי לכאורה ההסדר שהגיעו אליו אמור להבטיח את המיסוי למספר שנים. ההסדר הוא פשרה של תשלום גדול בשנה הראשונה, פחות בשנה השנייה במקום פריסה על מספר שנים. זה לא יהיה הוגן לפתוח את ההסכם הזה מחדש, אבל זו לא באמת שאלה של הוגנות, אלא שאלה של חוק - אם החוק יתיר זאת, אז יש כאן אפשרות לגבייה נוספת. עם זאת, מאחר שהדיונים לפני החוק וגם בפרוטוקולים מדובר על מיסוי שלמעשה מחליף מיסוי למספר שנים כדרך של פשרה, נראה שגם אם ירצו לגבות מהבנקים מס עודף, יהיה כאן מאבק גדול. משקיעים צריכים לקחת בחשבון שזאת אפשרות ולצפות לה, אבל לקוות שזה לא יקרה.   

• סגנית יו"ר הפד' מישל באומן: הפד יארגן מחדש את הפיקוח על הבנקים
• עמלות המסחר של הבנקים בארה"ב עלולות להתאדות - אופנהיימר מעדיף את הבנקים "המשעממים"

שר אוצר חדש יכול לטעון כמו קודמו שהבנקים ממשיכים לייצר רווחים של מיליארדי שקלים בכל רבעון, התשואה להון נשארת גבוהה והמדינה עדיין מתמודדת עם צרכים תקציביים גדולים. מבחינה פוליטית, הרבה יותר קל לגבות עוד מיליארד או שניים מחמשת הבנקים הגדולים מאשר להעלות מס רחב שמגיע למיליוני משקי בית.

מנגד, הבנקים יטענו שוב שמיסוי חוזר פוגע בוודאות, מעודד העלאת מחירי אשראי ומעניש ענף שמציג רווחים גם בזכות צמיחה והתייעלות. הוויכוח הזה כבר התנהל השנה ויתכן שיחזור אם הרווחים יישארו ברמות הנוכחיות.

אז הבנקים צפויים לקפוץ שנה הבאה ברווח בזכות ירידה במס. צריך להתייחס אל זה בעירבון מוגבל. ועדיין - גם אם המס לא יירד משמעותית הרי שהבנקים כיום נסחרים במכפיל רוח של כ-10.