טראמפ באיום חדש על איראן: "יום הפלישה" הכלכלי - מערכה כלכלית בסדר גודל היסטורי

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פותח חזית כלכלית חדשה נגד איראן, ומאיים להעניש מדינות, חברות ומוסדות פיננסיים שיסייעו לטהרן לעקוף את הסנקציות האמריקאיות. טראמפ הודיע היום כי ארה"ב יוצאת למבצע שהוא הגדיר כ"יום D כלכלי" (Economic D-Day), שבמסגרתו תנסה וושינגטון לבודד את איראן כלכלית בהיקף חסר תקדים.

הביטוי D-Day מתייחס במקור ל-6 ביוני 1944, היום שבו פתחו בעלות הברית במבצע "אוברלורד" – הפלישה הגדולה לנורמנדי שבצרפת, שהייתה נקודת מפנה במלחמת העולם השנייה וסימנה את תחילת המערכה לשחרור מערב אירופה מהכיבוש הנאצי. לכן, כאשר טראמפ מכנה את המערכה נגד איראן "Economic D-Day", הוא משתמש בדימוי של פתיחת מתקפה מכרעת ורחבת היקף – הפעם באמצעות נשק כלכלי במקום כוח צבאי.

טראמפ הזהיר כי כל מדינה שתאפשר לבנקים, לעסקים, לשדות תעופה או לגופים ממשלתיים שלה לספק לאיראן "צינור חמצן" כלכלי תעמוד בפני "השלכות כלכליות עצומות". הנשיא ציין באופן מפורש הברחות נפט, העברות כספים, עסקאות החלפה, בתי חלפנות, רישומי אוניות וחברות קש כיעדים למהלך.

הנה הציטוט המלא של דברי טראמפ ברשת החברתית טרות' שבבעלותו:

"אף אחד לא נתן לרפובליקה האסלאמית של איראן הזדמנות גדולה יותר לעשות עסקה ממני. למרבה הצער, עבורם, הם נכשלו לקחת אותה.

לכן, היום, אני מכריז על המבצע הכלכלי הכי מוחץ אי פעם שננקט נגד מדינה כלשהי! זו תהיה מלחמה כלכלית ובידוד בהיקף חסר תקדים. הצי שלהם נעלם, חיל האוויר שלהם נהרס, מפעלי הצבא שלהם הם כעת הריסות, המטבע שלהם חסר ערך, והמדינה שלהם תלויה בחוט.

היום אני גם מכריז שכל מדינה שתאפשר למוסדות הפיננסיים שלה, לעסקים, לשדות תעופה או לגופים ממשלתיים לספק כל סוג של צינור חמצן לאיראן, תעמוד בעצמה בפני השלכות כלכליות עצומות.

הברחות נפט, קווי החלפה (swap lines), העברות מזומנים, בתי חלפנות, רישומי אוניות, חברות קש — הכל צריך להיפסק עכשיו. אתם יודעים מי אתם.

זה יהיה יום-די כלכלי (ECONOMIC D-DAY), ואנחנו צריכים שכל בעלות הברית שלנו יעמדו לצד ארצות הברית של אמריקה כדי לבודד ולהביס את האיום האיראני.

• ברגע האחרון: טראמפ הקפיא מכסים של 50% על קנדה ומכריז על עסקה
• טראמפ: "אין שיחות עם איראן"; הנפט מזנק מעל 91 דולר

המשוגעים האלה על החבלים, והצעדים ההיסטוריים האלה ישברו אותם ואת היכולת שלהם להקרין טרור ברחבי העולם.

איראן לעולם לא תהיה בעלת נשק גרעיני.

תודה על תשומת הלב שלכם לעניין הזה.

הנשיא דונלד ג'יי. טראמפ"

אלא שבעוד שחלק מהצעדים שעליהם טראמפ הכריז עדיין אינם מפורטים באופן מלא, צעד משמעותי כבר הגיע מאחת המדינות החשובות ביותר לאסטרטגיה האמריקאית – איחוד האמירויות.

• חברת Stripe רוכשת את OpenRouter בסכום מוערך של 8 מיליארד דולר
• חברת הביטוח שמחזירה 5 מיליארד דולר למבוטחים בעקבות "תוצאות פיננסיות חזקות"

דובאי – השער של איראן לעולם

איחוד האמירויות הודיע כי היא משעה את כל עסקאות הסחר, המסחר והפעילות הפיננסית עם איראן עד להודעה חדשה. ההחלטה התקבלה לאחר שאבו דאבי דיווחה כי זיהתה שני טילים בליסטיים ששוגרו מאיראן לעבר אזור ימי. לפי האמירויות, הטילים כוונו לעבר תנועה ימית ונפלו בים; איראן דחתה את הטענות והגדירה אותן כחסרות בסיס.

הצעד עשוי להיות משמעותי הרבה יותר מסנקציה דו-צדדית רגילה. במשך שנים שימשה האמירויות, ובמיוחד דובאי, כמרכז מסחרי ופיננסי מרכזי עבור חברות ואנשי עסקים איראנים. המיקום הגיאוגרפי והמערכת המסחרית המפותחת של דובאי הפכו אותה גם למוקד של מסחר חוזר ולנתיב מרכזי שבאמצעותו איראן הצליחה להמשיך לקבל סחורות, לבצע עסקאות ולהשיג מט"ח למרות הסנקציות המערביות.

לפי נתוני ארגון הסחר העולמי (WTO), האמירויות הייתה ב-2024 מקור היבוא הגדול ביותר של איראן: כ-21 מיליארד דולר, שהיוו 30.6% מכלל היבוא האיראני. סין הייתה במקום השני עם 26% וטורקיה במקום השלישי עם 16.3%.

המשמעות היא שהפסקת הפעילות מול האמירויות עלולה לפגוע באיראן לא רק במישור הפיננסי, אלא גם ביכולת שלה להשיג מגוון רחב של מוצרים ושירותים מחו"ל.

היקף הפעילות הפיננסית הקשורה לאיראן באמירויות גדול משמעותית מהסחר הרשמי בין המדינות.

ניתוח של FinCEN, הרשות האמריקאית למודיעין פיננסי במשרד האוצר, זיהה כ-9 מיליארד דולר של פעילות בנקאית פוטנציאלית הקשורה ל"shadow banking" האיראני במהלך 2024, שהתבצעה דרך חשבונות קורספונדנטיים של בנקים אמריקאיים. FinCEN מציינת כי רשתות אלה משמשות את איראן כדי לעקוף סנקציות, למכור נפט וסחורות, להעביר כספים ולממן את פעילותה הצבאית.

האמירויות היא מוקד מרכזי של הרשת. לפי הדוח המפורט של FinCEN, כ-3.7 מיליארד דולר מהכספים שעברו דרך האמירויות זרמו דרך חברות הממוקמות בדובאי, ו-86% מהחברות האלה נחשדו כחברות קש. כ-42% מהכספים שעברו דרך האמירויות זרמו דרך אזורי סחר חופשי במדינה, וכ-2.6 מיליארד דולר עברו דרך חברות הקשורות ל-Dubai Multi Commodities Centre, מרכז מרכזי למסחר בסחורות.

זו בדיוק הרשת שטראמפ מבקש לנתק.

המערכה הכלכלית של ממשל טראמפ מתמקדת במידה רבה ביכולת של איראן להפיק הכנסות מיצוא נפט ולהעביר את הכספים חזרה למדינה.

משרד האוצר האמריקאי כבר הפעיל בחודשים האחרונים את קמפיין "Economic Fury", במסגרתו הוטלו סנקציות על רשתות פיננסיות, חברות קש, חברות ספנות, מתווכים ומפעילי "צי הצללים" המשמשים את איראן להובלת נפט ולעקיפת הסנקציות. ביולי, למשל, משרד האוצר הטיל סנקציות על יותר מ-50 אנשים, חברות ואוניות הקשורים לרשת הספנות של מוחמד חוסיין שמח'אני, שאותה הגדיר כמנוע מרכזי של יצוא הנפט האיראני ושל הסחר הבינלאומי העוקף סנקציות.

במאי אף התמקד משרד האוצר האמריקאי ברשתות של בתי חלפנות וחברות קש שמאפשרות לאיראן להמיר את הכנסות הנפט שלה במטבעות שבהם ניתן להשתמש מחוץ למערכת הפיננסית האיראנית.

המהלך החדש של טראמפ מבקש למעשה להרחיב את הלחץ: לא רק להעניש את הגורמים האיראנים, אלא לגרום למדינות ולחברות זרות להפסיק לספק להם את התשתית שמאפשרת להם לפעול.

הבעיה: דובאי עלולה לפגוע בעצמה

אלא שכאן נמצא הקושי הגדול של האסטרטגיה.

דובאי בנתה חלק משמעותי מהצלחתה הכלכלית על היותה מרכז פתוח למסחר בינלאומי, מימון, תעופה, לוגיסטיקה וסחר חוזר. היא אינה רוצה להפוך למרכז שבו חברות חוששות שכל עסקה עם צד שלישי עלולה להכניס אותן לעימות עם ארה"ב.

המלחמה באיראן כבר יוצרת סיכונים משמעותיים לכלכלות המפרץ. בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי גורמים באמירויות חוששים שאכיפה אגרסיבית מדי נגד הפעילות האיראנית תפגע במודל העסקי של דובאי ואף תגרור תגובה צבאית נוספת מצד איראן. לכן, לפחות בשלב הראשון, אבו דאבי מעדיפה צעדים הדרגתיים שניתן להרחיב אם ההסלמה תימשך.גם אם האמירויות תפסיק את הפעילות הרשמית מול איראן, ניתוק מוחלט של כל הקשרים יהיה קשה.

איראן פועלת במשך שנים באמצעות חברות קש, בתי חלפנות, חברות ספנות ומתווכים שמסתירים את הקשר שלהם לטהרן. לעיתים העסקה עצמה אינה כוללת כלל שם איראני, והקשר נחשף רק כאשר הרשויות מנתחות את שרשרת הבעלות או את זרימת הכסף.

FinCEN מצאה כי חברות קש זרות היו אחראיות לכ-5 מיליארד דולר מהפעילות הפיננסית האיראנית החשודה שנבחנה ב-2024. חברות נפט איראניות או חברות שנחשדו כחברות קש הקשורות לנפט היו מעורבות בכ-4 מיליארד דולר נוספים.

לכן, סגירת בנקים רשמיים או הפסקת פעילות בנמלים יכולה לפגוע משמעותית באיראן, אבל היא אינה מבטיחה שהכסף יפסיק לזרום לחלוטין.

איראן כבר נמצאת במשבר כלכלי עמוק

המהלך האמריקאי מגיע כאשר מצבה הכלכלי של איראן כבר קשה מאוד. לפי רויטרס, האינפלציה במדינה הגיעה ל-66% ביולי, מחירי המזון זינקו ב-128% והמטבע המקומי ממשיך להיחלש. המלחמה, הסנקציות והמצור הימי האמריקאי פוגעים ביבוא ובפעילות הכלכלית.

המשמעות היא שוושינגטון אינה מנסה להפעיל לחץ על כלכלה שנמצאת במצב יציב, אלא להכות בנקודת חולשה שכבר קיימת: איראן זקוקה להכנסות מנפט, למט"ח וליכולת לייבא סחורות – ובמקביל הולכת ומצטמצמת יכולתה לבצע עסקאות דרך המערכת הפיננסית הבינלאומית.

מבחינת ממשל טראמפ, המטרה היא שהלחץ הכלכלי יאלץ את טהרן לשוב לשולחן המשא ומתן ולהסכים לתנאים אמריקאיים. אבל המחיר עלול להיות רחב יותר: אם המהלך יפגע בנתיבי הסחר של המפרץ, הוא עלול להעלות את עלויות ההובלה, להכביד על מחירי האנרגיה ולפגוע גם במדינות שאינן חלק מהעימות.

המבחן האמיתי מתחיל עכשיו

ההצהרה של טראמפ היא ללא ספק החרפה משמעותית של המערכה הכלכלית, אבל האפקטיביות שלה תלויה במידה רבה ביכולת להפוך את האיום למערכת אכיפה גלובלית.

ארה"ב יכולה להטיל סנקציות על חברות איראניות, בנקים ומתווכים, אך אם חברות במדינות שלישיות ימשיכו לספק לאיראן גישה לנמלים, למט"ח, לביטוח, לספנות ולמערכת הפיננסית – טהרן עדיין תוכל למצוא דרכים לעקוף חלק מהלחץ.

לכן דובאי הופכת כעת לנקודה קריטית. האמירויות היא גם אחת השותפות החשובות ביותר של ארה"ב באזור וגם אחת מנקודות המעבר המרכזיות של המסחר האיראני. אם אבו דאבי תצליח לאכוף את ההגבלות החדשות באופן נרחב, איראן עלולה לאבד אחד מצינורות החמצן הכלכליים החשובים ביותר שלה. אם לא, המערכה של טראמפ עלולה להישאר תלויה ביכולת של ארה"ב לסגור עוד ועוד נתיבים חלופיים – משימה קשה בהרבה בעולם של חברות קש, מטבעות חלופיים, ספינות צללים ומתווכים בינלאומיים.