אבנר ארד משק אנרגיה, ועידת התשתיות של ביזפורטל צילום: שלומי יוסף
אבנר ארד משק אנרגיה, ועידת התשתיות של ביזפורטל צילום: שלומי יוסף

משק אנרגיה- זינוק ברווחי דליה, אבל מאחורי המספרים מסתתרים שני מוקשים

דליה חברות אנרגיה סיימה את הרבעון השלישי עם עלייה של 22% ברווח הנקי ל-132 מיליון שקל והכנסות של כמעט מיליארד שקל. בתשעת החודשים הרווח כבר זינק בכ-60%. אלא שתקלה בתחנת אשכול עלולה לפגוע בתוצאות ובאמות המידה הפיננסיות. במקביל הסכסוך על הסכם הגז מלוויתן הגיע לבוררות והחברה מנסה לקדם חוות שרתים באשדוד


עדן יונה |

משק אנרגיה משק אנרגיה 1.71%  מחזיקה באחד מנכסי החשמל המשמעותיים בישראל. דרך ההחזקה בדליה חברות אנרגיה היא חשופה לתחנות כוח שמייצרות חשמל מגז טבעי ומספקות אותו ללקוחות פרטיים ולמערכת החשמל. עכשיו דליה מציגה עוד רבעון של צמיחה בהכנסות וברווח הנקי. אלא שהפעם המספרים החזקים מגיעים יחד עם כמה סימני אזהרה שיכולים להשפיע על הפעילות בשנה הקרובה.

דליה חברות אנרגיה סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות של כ-970 מיליון שקל. עלייה של כ-14% לעומת כ-850 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי עלה ב-22% לכ-132 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה ההכנסות הגיעו לכ-2.3 מיליארד שקל לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ב-60% ל-150 מיליון שקל לעומת כ-90 מיליון שקל.

אבל כשמסתכלים על שאר השורות בדוח מתקבלת תמונה מעט שונה. 

הרווח התפעולי ברבעון השלישי כמעט לא השתנה והסתכם בכ-229 מיליון שקל, הרווח הגולמי עמד על כ-269 מיליון שקל-גם הוא כמעט ללא שינוי לעומת השנה שעברה. מה שהקפיץ את הרווח הנקי היה בעיקר הירידה בהוצאות המימון נטו של כ-45 מיליון שקל לעומת כ-70 מיליון שקל ברבעון המקביל- ירידה של כ-35%.

דליה אמנם מגדילה את ההכנסות ומצליחה לשפר את השורה התחתונה אבל ברבעון השלישי עיקר השיפור ברווח הנקי הגיע מהוצאות המימון ולא מקפיצה ברווח התפעולי.

התקלה באשכול עלולה להפוך את הרבעון הבא למורכב יותר

הבעיה המרכזית נמצאת בתחנת הכוח אשכול באשדוד. יחידת ייצור מספר 34 הושבתה ב-3 באוקטובר לצורך עבודות תחזוקה מתוכננות ובמהלכן התגלה נזק בלתי צפוי והחזרה שלה לפעילות מסחרית מלאה נדחתה לינואר 2027, כחודש מאוחר יותר מהמועד שתוכנן.

המשמעות היא לא רק דחייה טכנית, דליה מזהירה שהתארכות התחזוקה והעלויות הנוספות עלולות לפגוע באופן מהותי בתוצאות הכספיות של אשכול ייצור. היקף הפגיעה תלוי בין היתר בתגמולי הביטוח שיתקבלו והחברה כבר הודיעה לחברות הביטוח על הנזק ועל כוונתה להגיש תביעה.

העניין מסתבך עוד יותר בצד המימון. דליה מציינת שבחלק מהרבעונים של 2027 עלולה אשכול ייצור שלא לעמוד באמות המידה הפיננסיות שנקבעו בהסכם המימון. נכון לסוף ספטמבר החברה עדיין עמדה בכל התנאים אבל היא ובעלי מניותיה נערכים לאפשרות שיידרשו להזרים כסף כדי למנוע הפרה שלהם.

זו נקודה משמעותית במיוחד משום שאשכול נרכשה מחברת החשמל רק ביוני 2024. היא כוללת שתי יחידות מחזור משולב לצד יחידות קיטוריות וההשקעה בה הפכה את דליה לשחקנית גדולה בהרבה בשוק החשמל הישראלי. אבל היא גם הוסיפה לחברה חוב משמעותי, יתרת החוב הבכיר של אשכול עמדה בסוף ספטמבר על כ-4.45 מיליארד שקל ומועד הפירעון הסופי הוא בדצמבר 2043.

הסכם הגז מלוויתן הגיע לבוררות בלונדון

התקלה באשכול היא לא האתגר היחיד. דליה מנהלת במקביל מאבק משפטי מול ניו-מד אנרג'י ורציו סביב הסכם לאספקת גז טבעי ממאגר לוויתן.

במאי נחתם הסכם שנועד לספק גז לתחנות הכוח החדשות שדליה מקימה באשכול ובצפית. אלא שבספטמבר הודיעו ניו-מד ורציו על סיום ההסכם בטענה שהתנאים המתלים לא התקיימו במועד. דליה דחתה את הטענה, מבחינתה אישור רשות התחרות שהתקבל ב-6 באוקטובר הביא לכך שהתנאים התקיימו וההסכם נכנס לתוקף.

ב-22 באוקטובר פתחה דליה בהליך בוררות בינלאומי בלונדון. היא מבקשת לקבוע שהודעת הביטול של ניו-מד ורציו אינה תקפה. מדובר במחלוקת שיש לה משמעות עסקית רחבה כי שתי תחנות הכוח החדשות של דליה אמורות להסתמך על אספקת גז ממאגרים קיימים. בלי ודאות לגבי הסכם האספקה קשה יותר להתקדם עם המימון ועם לוחות הזמנים.

הסיכון כבר קיבל ביטוי גם בדירוג האשראי כשמידרוג העניקה לחוב הבכיר של פרויקט דליה הרחבה דירוג A2.il אך הכניסה אותו לבחינת דירוג עם השלכות שליליות. הסיבה היא אי-הוודאות סביב מימוש הסכם הגז מלוויתן- כלומר הסכסוך כבר לא רק משפטי והוא נכנס גם לשיקולי הגופים שמממנים את הקמת התחנה.

שתי תחנות חדשות בהשקעה של מיליארדים

למרות הקשיים דליה ממשיכה לקדם את תוכניות ההתרחבות שלה. החברה מקימה שתי תחנות כוח חדשות בטכנולוגיית H Class. האחת היא דליה הרחבה באתר צפית בהספק של כ-850 מגה-וואט. השנייה היא אשכול אבשל באשדוד בהספק דומה.

דליה הרחבה צפויה להתחיל לפעול ברבעון הרביעי של 2028. עלות ההקמה החזויה שלה עומדת על כ-3.9 מיליארד שקל ומסגרת החוב הבכיר היא כ-4 מיליארד שקל. החברה מעריכה כי התחנה תייצר הכנסות שנתיות ממוצעות של כ-220 מיליון שקל מתשלומי זמינות, זהו תשלום שמקבלת תחנת כוח עבור היכולת להעמיד הספק לרשת החשמל ולא רק עבור החשמל שהיא מוכרת בפועל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באשכול אבשל מדובר בפרויקט נוסף בהיקף של כ-850 מגה-וואט. ההשקעות בפרויקט הגיעו לכ-1.25 מיליארד שקל עד מועד הדוח. החברה מעריכה כי ההכנסות השנתיות מתעריפי זמינות יגיעו לכ-330 מיליון שקל עד אמצע 2035 ובהמשך יעלו לכ-420 מיליון שקל וההפעלה המסחרית צפויה ב-2029.

הפרויקטים האלה יכולים להגדיל משמעותית את כושר הייצור של דליה ולייצר לה הכנסות יציבות יותר לאורך שנים. אבל הדרך לשם דורשת השקעות כבדות ומימון בהיקפים גדולים. בנוסף היא תלויה בהסדרת אספקת הגז ובקבלת האישורים הנדרשים ולכן זה מנוע צמיחה חשוב אבל כזה שעדיין רחוק מלספק הכנסה שוטפת.

ההימור על חוות שרתים

אחד הכיוונים המעניינים ביותר של דליה נמצא דווקא בשטח הנדל"ני של תחנת אשכול. החברה מחזיקה בקרקע פרטית בהיקף של כ-425 דונם באשדוד. היא מקדמת תוכנית שתאפשר לחלק את המתחם לאזורי אנרגיה ולשימושי תעשייה ותעסוקה. בין היתר היא רוצה למשוך אליו שימושים שצורכים הרבה אנרגיה כמו חוות שרתים.

באוגוסט חתמה דליה על מזכר הבנות לא מחייב עם חברת Serverfarm לקידום פרויקט משותף להקמה ולהפעלה של חוות שרתים בהספק של כ-130 מגה-וואט. הפרויקט מתוכנן על שטח של כ-50 דונם ובמסגרתו דליה ו-Serverfarm אמורות להחזיק בו בחלקים שווים.

היתרון של המתחם הוא השילוב בין קרקע פרטית לבין תשתית חשמל קיימת. חוות שרתים צורכות כמויות גדולות של חשמל ונדרשות גם לפתרונות קירור. בדליה אומרים שקירור באמצעות מי ים יכול להעניק למתחם יתרון של יעילות אנרגטית. החברה גם מקדמת רישיון להקמת תחנת נחיתה לכבל אופטי תת ימי וחיבור אפשרי של המתחם לתשתית תקשורת בינלאומית.

הפוטנציאל הכלכלי לא קטן לפי מה שהחברה אומרת, היא בוחנת הסכם שכירות שיכול להניב לה כ-30 עד 50 מיליון שקל בשנה.

המתחרה OPC כבר נהנית מהביקוש לחשמל

הדוחות של דליה מגיעים בתקופה שבה יצרניות החשמל הפרטיות נהנות מביקוש גובר לחשמל. יותר פעילות תעשייתית לצד מרכזי נתונים ושירותי ענן מגדילים את הצורך באספקת חשמל זמינה. במקביל ישראל ממשיכה לקדם תחנות כוח חדשות ואמצעי אגירה כדי להתמודד עם הגידול הצפוי בצריכה.

אחת החברות שממחישות את הפוטנציאל היא OPC אנרגיה. החברה דיווחה על רבעון שלישי חזק במיוחד עם הכנסות של כ-575 מיליון דולר. ה-EBITDA המאוחד לאחר איחוד יחסי עלה ב-54% ל-237 מיליון דולר והרווח הנקי המתואם זינק ב-121% ל-126 מיליון דולר. בישראל ה-EBITDA עלה ב-29% ל-97 מיליון דולר ובארה"ב הוא זינק ב-77% ל-143 מיליון דולר.

אלא שהסיפור של OPC שונה מזה של דליה. חלק משמעותי מהצמיחה שלה הגיע מפעילותה בארה"ב שבה עלו מרווחי האנרגיה ותעריפי הזמינות בשוק PJM. גם בישראל נרשמה עלייה במרווחי האנרגיה. בנוסף OPC נהנתה מהגדלת שיעורי ההחזקה בתחנות הכוח Shore ו-Maryland.

גם שיכון ובינוי אנרגיה מציגה תמונה מעורבת. החברה עברה לרווח נקי של כ-44 מיליון שקל ברבעון השלישי. אבל בתשעת החודשים הראשונים של השנה היא עדיין רשמה הפסד מצטבר של כ-70 מיליון שקל. כלומר לא כל יצרניות החשמל נהנות באותה מידה מהביקוש ומהתעריפים- מבנה החוב והוצאות המימון משפיעים מאוד על השורה התחתונה.

ההשוואה מראה שהשוק מתגמל כיום חברות שמצליחות להגדיל את הייצור וליהנות ממרווחי חשמל גבוהים. אבל אצל דליה חלק גדול מהסיפור נמצא עדיין בפרויקטים שבדרך כי היא צריכה להשלים את התחנות החדשות ולפתור את סוגיית הגז, זה במקביל לזה שהיא צריכה להתמודד עם התקלה באשכול.

משק אנרגיה: מניה של כמעט 6 מיליארד שקל עם לא מעט סימני שאלה

משק אנרגיה עם שווי שוק של כ-6 מיליארד שקל ונסחרת בירידות קלות מתחילת השנה.

חשוב לזכור שהדוחות של דליה הם לא הדוחות המאוחדים של משק אנרגיה, דליה היא הנכס המרכזי של משק אנרגיה והחברה מחזיקה בכ-50.2% ממנה.

במקביל משק אנרגיה מנסה לממש חלק מהפעילות שלה באנרגיה מתחדשת כשבנובמבר היא האריכה עד סוף דצמבר את המועד להשלמת העסקה למכירת 49% מצבר הפרויקטים הפוטו-וולטאיים שלה לגופים מקבוצת הפניקס ולמשקיעים נוספים, העסקה נחתמה במאי ועדיין תלויה בתנאים ואין ודאות שתושלם.

כך שמשק אנרגיה מחזיקה בשני מנועי פעילות שונים. מצד אחד דליה שמייצרת חשמל מתחנות כוח גדולות ומקדמת תחנות חדשות. מצד שני צבר פרויקטים של אנרגיה סולארית ואגירה שאותו היא מנסה לפתח יחד עם שותפים פיננסיים. השילוב הזה יכול לייצר לה חשיפה רחבה לשוק החשמל בישראל אבל הוא גם דורש השקעות גדולות ומעמיד אותה מול סיכוני מימון ורגולציה.

בסופו של דבר דליה מציגה רבעון טוב עם הכנסות שעולות והרווח הנקי שממשיך לצמוח. אבל לא כל השיפור הגיע מהפעילות עצמה- הירידה בהוצאות המימון תרמה משמעותית לתוצאה. בשנה הקרובה נצטרך לעקוב אחרי החזרה של יחידת אשכול לפעילות ואחרי ההתפתחויות בבוררות מול ניו-מד ורציו. לא פחות חשוב יהיה לראות אם התחנות החדשות יתקדמו לפי לוחות הזמנים ואם חוות השרתים באשדוד תהפוך ממזכר הבנות לפרויקט מחייב. אלה המהלכים שיקבעו אם הצמיחה של דליה תימשך גם מעבר לרבעון החזק הנוכחי ותוכל לגרום לשוק לחזור להתלהב ממשק אנרגיה שוב.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה