רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
ראיון

מנכ"ל מגדל: "הדיבידנד לא חד-פעמי, נמשיך לחלק עוד"; "כבר קרובים ליעדי הרווח של 2028"

רונן אגסי בראיון לביזפורטל לאחר ההכרזה על דיבידנד של 530 מיליון שקל: "אנחנו משביחים את השווי, וזה אמור להתבטא במחיר המניה"; רווחי הליבה זינקו ב-48% ברבעון, ומגדל כבר השלימה את יעדי 2027 והציבה תחזית מעודכנת ל-2028 עם רווחי ליבה של 3-3.2 מיליארד שקל בשנה; וגם - על התחרות בענף, האם הם מפחדים מהרגולטור בעקבות רכישת סוכנויות הביטוח וההשקעות הגדולות בנדל"ן
נושאים בכתבה מגדל רונן אגסי

השוק מטיס היום את מגדל מגדל ביטוח 6.21%   בכ-7%, אחרי שחברת הביטוח הודיעה על חלוקת דיבידנד של 530 מיליון שקל, לראשונה מאז 2019, לצד פרסום תוצאות הרבעון השלישי. בשוק, כך נראה, הופתעו מהמהלך, אבל מעניין למה, אם עקבתם אחרי השיחות שלנו עם הנהלת מגדל בשנתיים האחרונות שמעתם שוב ושוב את אותו המסר: אנחנו בדרך לחזור ולחלק דיבידנד.

כבר במאי 2025 אמר לנו רונן אגסי כי החברה פועלת להגיע ליחס כושר פירעון שיאפשר חלוקת דיבידנד, בתקווה עוד לפני 2027. במרץ השנה הוא חזר על הדברים, הסביר שהסף שהציבה החברה הוא יחס כושר פירעון של 115%, ודיבר על הצעדים שיאפשרו להגיע אליו. גם בראיון לאחר דוחות הרבעון השני, לפני שלושה חודשים בלבד, הסבירה ההנהלה שהחברה כבר נמצאת מעל הרף שנקבע לחלוקה ושהיא מחזיקה בכרית ההון הנדרשת. הדיבידנד לא הפתיע, העיתוי והסכום, כנראה הפתיעו ושניהם כנראה היו טובים מהציפיות.

המניה מזנקת בכ-7% ומגדל נסחרת כעת בשווי של כ-19.5 מיליארד שקל. בשיחה שקיימנו עם אגסי שאלנו אותו מדוע השוק מופתע מהתוצאות ומהדיבידנד, והוא דווקא בחר להתחיל בהומור: "אני לוקח את זה אישית, כי באמת אני אומר את זה כבר הרבה זמן, אז כנראה שיש בעיה באמון". בהמשך הוא הסביר שהשוק כנראה לא העריך עד כמה החברה התקדמה מבחינת ההון ויכולת החלוקה שלה.

גם התוצאות עצמן מספקות תמונה מעניינת. מגדל סיימה את הרבעון השלישי עם רווחי ליבה של 831 מיליון שקל לפני מס, זינוק של 48% לעומת 561 מיליון שקל ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו רווחי הליבה ב-2.14 מיליארד שקל, צמיחה של 24%. היקף הנכסים המנוהלים הגיע ל-644 מיליארד שקל, עלייה של 11% מתחילת השנה, והפרמיות ודמי הגמולים צמחו ב-17% ל-29.3 מיליארד שקל.

אלא שלא הכול צומח באותו קצב. הרווח הכולל אחרי מס ברבעון דווקא ירד מעט, ל-526 מיליון שקל לעומת 535 מיליון שקל אשתקד, והתשואה להון ירדה מ-23.8% ל-19.3%. אחד ההסברים המרכזיים הוא הירידה החדה ברווח הפיננסי העודף, מ-257 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-7 מיליון שקל בלבד ברבעון הנוכחי. כלומר, הפעילות העסקית השוטפת של מגדל משתפרת, אבל התרומה של שוק ההון לתוצאה הכוללת הייתה נמוכה בהרבה. בתשעת החודשים הראשונים הסתכם הרווח הכולל ב-1.42 מיליארד שקל, עלייה של כ-5% לעומת התקופה המקבילה.

השיפור בפעילות הליבה בולט במיוחד בביטוחי החיים ובביטוחי הבריאות. הרווח בביטוחי החיים הגיע ל-283 מיליון שקל ברבעון, לעומת 159 מיליון שקל אשתקד, ובביטוחי הבריאות הוא עלה מ-175 מיליון שקל ל-249 מיליון שקל. גם הביטוח הכללי הציג שיפור ברבעון, אף שבתשעת החודשים הראשונים נרשמה בו ירידה קלה ברווחיות. אגסי מדגיש שהמבחן מבחינתו הוא לא רבעון בודד אלא היכולת לשמור על מגמת הצמיחה לאורך זמן. היעד שהציבה מגדל ל-2028 הוא רווחי ליבה של 3-3.2 מיליארד שקל בשנה, והקצב הנוכחי כבר מקרב אותה לשם.

"הרווחים צומחים לרוחב כל הפעילויות, ולא בקטנה"

רונן, התוצאות טובות, אבל למה השוק הופתע בעצם? הרי את הכיוון הזה הצגתם כבר ברבעונים הקודמים.

"למה הוא הופתע? בגלל שהמניה עולה? אתה יודע מה, לא חשבתי על זה. אני לוקח את זה אישית, כי באמת אני אומר את הדברים האלה כבר הרבה זמן, אז כנראה שיש בעיה באמון." הוא מגיב בשנינות.

או שאולי ההפתעה מגיעה אחרי שמניות הביטוח נחלשו בתקופה האחרונה, והמשקיעים פשוט חששו שהתוצאות לא יהיו חזקות כפי שהתרגלו לראות?

"אני צוחק כמובן כשאני אומר שיש בעיה באמון. אני חושב שגם כשאומרים לך שמשהו צפוי לקרות, כשאתה פוגש אותו בפועל יש עוד איזשהו אקסטרה. לא אמרנו מה יהיה הסכום של הדיבידנד, וגם לא אמרנו בדיוק מתי זה יהיה. אני חושב שהתגובה שאתה רואה קשורה גם לסכום, שהוא יותר מחצי מיליארד שקל, וגם למצב ההון שלנו וליחס כושר הפירעון.

"אולי יש פה משהו שהוא אפילו קצת יותר חזק ממה שציפו. אני משתדל, ולפחות זה הפידבק שאני מקבל, להיות בדרך כלל באנדרסטייטמנט באופן שבו אני מציג את הדברים."

האמת שגם אנחנו התמקדנו בהתחלה בתוצאות ופחות בדיבידנד. אבל התוצאות עצמן נמצאות בכיוון חיובי כבר תקופה ארוכה.

"אז קודם כול הדיבידנד ויחס כושר הפירעון, אני חושב שזה משהו מאוד משמעותי. הדבר השני הוא שרווחי הליבה שלנו צומחים לרוחב כל הפעילויות, ולא בקטנה. 24% בתשעת החודשים וכמעט 50% ברבעון.

"אני מאוד שמח וגאה בזה, אבל תמיד מוכרח להכניס גם את ההסתייגות שנפגוש רבעונים פחות טובים. ועדיין, אנחנו נהנים עכשיו ממשהו משמעותי. לרווחי הליבה יש כוח, כי הם מבטאים את ההמשכיות ואת היציבות של הליבה העסקית שלנו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"אני חושב שהמשימה הכי גדולה שלנו היא לא בהכרח לשמור על גובה הרווחיות או על שיעור הצמיחה הנוכחי, אלא לשמור על מגמת הצמיחה, להמשיך להשתפר. אלה גם היעדים שלנו. יעד רווחי הליבה שלנו ל-2028 הוא בין 3 ל-3.2 מיליארד שקל. אם לוקחים את הרווחים ועושים אקסטרפולציה פשוטה, אנחנו כבר בקצב של כ-2.7 מיליארד שקל במונחים שנתיים.

"יש לנו עדיין יעדים גבוהים שאנחנו מכוונים אליהם, ואני מקווה שהשוק מצפה איתנו להמשך הזה ומתמחר את האמון בכך שאנחנו יודעים להגיע לשם."

אגסי מוסיף כי מתחילת 2025, בתוך כשנה ותשעה חודשים, מגדל הגדילה את הערך הכלכלי שלה, באמצעות הגידול בהון ובמרווח השירות החוזי (CSM), בכ-5 מיליארד שקל נטו אחרי מס.

כשמפרקים את התוצאות לתחומים השונים - ביטוח כללי, בריאות, חיים, פנסיה ופיננסים - איפה הייתה ההפתעה הכי גדולה לטובה מבחינתך?

"אני מוכרח להגיד שכולם היו ילדיי. אני חושב שהכוח שלנו והערך שאנחנו מייצרים הם ברוחב הפעילויות שאנחנו מחזיקים, ובזה שכל תחומי העסקים שלנו מתקדמים.

"אתה שואל מה ההפתעה? ההפתעה היא שכולם חיוביים. נכון שבביטוח הכללי הייתה ירידה קלה של כ-20 מיליון שקל בתשעת החודשים, אבל אם תסתכל על התמונה הכוללת תבין למה אני מתכוון.

"בזה אני הכי גאה, שאנחנו צומחים בכל תחומי העסקים שלנו. בסוכנויות, בביטוח הכללי ברבעון, בפנסיה. איפה היינו בפנסיה לפני שלוש שנים? הרווחנו אפס. אנחנו כבר בקצב של מעל 100 מיליון שקל. גם בביטוח חיים, בצמיחה שלנו בפיננסים, בפוליסות החיסכון, בריסקים ובטיפול בתביעות. זו התמונה שאני הכי גאה בה."

"הרפורמה בבריאות עשתה טוב למבוטחים ועשתה טוב לנו"

בביטוחי הבריאות אנחנו רואים שיפור מאוד משמעותי. למרות הרפורמה בתחום, אתם מגיעים לרווח של כמעט 250 מיליון שקל ברבעון. איך עושים את זה?

"קודם כול, יותר נוח לי להסתכל על תשעת החודשים. בכלל, בעסק כמו שלנו צריך להסתכל על תקופות ארוכות יותר. בוא נתבשם עכשיו מה-250 מיליון שקל, אבל אם ברבעון הבא זה יהיה 234 מיליון שקל, אז מה תגיד לי? שזה פחות טוב?

"צריך לזכור שיש תקופות עם יותר תביעות ותקופות עם פחות תביעות. העסק שלנו הוא עסק סטטיסטי שאמור לייצר יציבות, אבל ככל שאתה מצמצם את הפרספקטיבה, אתה עלול להיתקל בשונות בין התקופות. לכן תשעה חודשים זו תקופה שנוח לי יותר להסתכל עליה, ושנה זה אפילו טוב יותר.

"ולגבי ביטוחי הבריאות, אני חושב שהרפורמה עשתה טוב למבוטחים ועשתה טוב לנו. כשהרפורמה יצאה, היו אפילו כאלה שכעסו עליי כשאמרתי שאני חושב שהמוצר הנכון למרבית הציבור הוא משלים שב"ן.

"מרבית האנשים שמשלמים על ביטוח בריאות משלמים את מיטב כספם ומרגישים את התשלום הזה. מוצר משלים שב"ן נותן את מה שחסר במערכת הציבורית, שהיא בסך הכול מערכת טובה וחזקה. פגשנו את זה גם בתקופת הקורונה. לכל אזרח במדינת ישראל יש גישה לטיפול רפואי, ואני חושב שלא צריך להקל ראש בזה.

"הרובד הפרטי צריך להשלים את המערכת הציבורית. כמובן שיש אוכלוסיות שרוצות לשלם יותר, מוכנות לשלם יותר ויכולות לשלם יותר כדי לקבל סל שירותים רחב יותר וגמישות גדולה יותר בניהול הבריאות שלהן. אז שישלמו גם על מרכיבים נוספים או על ביטוח מהשקל הראשון.

"זה מה שאתה רואה בתוצאות. בסופו של דבר מדובר בניהול נכון של התביעות ובתמחור נכון."

בביטוח הכללי דווקא יש ירידה קלה ברווח בתשעת החודשים, אף שהרבעון השלישי היה חזק. איך אתם מצליחים להציג רווחיות כזאת כשהמחירים בענף יורדים?

"קודם כול, בואו נהיה כנים עם עצמנו. אם תעברו עוד כמה שקפים קדימה, תראו שברכב אנחנו גם מפסידים. ואני חוזר לזה שצריך להסתכל על מכלול העסק.

"ביטוח כללי הוא עסק שמתנהל במחזורים, וברכב בפרט. יש תקופות שבהן המחירים עולים ותקופות שבהן הם יורדים."

ואיך בכל זאת הרווחיות השתפרה בצורה כל כך משמעותית בחלק מהפעילויות?

"אני חושב שהעסק שלנו טוב יותר. הערכת התביעות שלנו מדויקת יותר. ושוב, צריך להסתכל על זה בפרספקטיבה של תקופה, ולא של רבעון מסוים. כמו שאמרתי, המחירים יורדים, וזה חלק מהמחזוריות של הענף."

האם התחרות בענף הביטוח באמת חזקה?

השיפור ברווחי חברות הביטוח מעלה גם שאלה רחבה יותר. כמעט כל החברות הגדולות מציגות בשנים האחרונות רווחים גבוהים, ובחלקן התשואה להון מגיעה לרמות של 20% ואף יותר. אפשר לייחס את התוצאות לצמיחה העסקית, להתייעלות, לשיפור בחיתום ולתשואות בשוק ההון, אבל אפשר גם לשאול אם הרווחיות הזאת אינה מעידה על תחרות חלשה מדי בענף שבו מספר קטן יחסית של גופים מנהל חלק גדול מכספי החיסכון של הציבור. על הנקודה הזאת התפתח בשיחה ויכוח עם אגסי.

אני מסתכל על הדוחות שלכם וגם על דוחות של חברות ביטוח אחרות. מבחינת המשקיעים התוצאות מצוינות, אבל אולי הן מעידות דווקא על כך שהתחרות בענף מאוד חלשה, ואתם מצליחים לקטוף רווחים עודפים גבוהים מאוד? מדי פעם עמית גל מתבטא בעניין מחירי ביטוח הרכב, המחירים יורדים, ופתאום יש גם הפסדים. אבל כשמסתכלים על שנה או על תשעה חודשים, הרווחים עצומים.

"קודם כול, כל אחד יגיד שהוא פועל בעולם תחרותי, ואני לא רוצה שזה יישמע כמו קלישאה, אבל אני חושב שאנחנו חיים בשוק מאוד מאוד תחרותי.

"יש יותר מעשרה שחקנים כמעט בכל ענף שאנחנו פועלים בו, וברוב הענפים אפילו יותר מעשרה. לכן אני לא מסכים עם הקביעה שאנחנו לא נמצאים בשוק תחרותי.

"להפך, אני חושב שהשוק מאזן את עצמו ולוקח את כולנו למקומות שהרבה פעמים לא חשבנו שנהיה בהם.

"אם אתה בודק לא רק את מה שאני אומר אלא גם את העובדות, תראה מה קרה לדמי הניהול בפנסיה בחמש או בעשר השנים האחרונות. אותו דבר קרה גם במוצרים אחרים. תסתכל על מוצרי הריסק שאנחנו מוכרים, בביטוחי בריאות ובביטוחי חיים. המחירים הולכים ויורדים.

"אני חושב שזה מתאפשר בין היתר בגלל היתרון לגודל ובגלל ההתייעלות הפנימית. כולנו צומחים, והפלטפורמה התפעולית שלנו יכולה לשרת את הצמיחה העסקית. לשמחתי, הצמיחה העסקית גדולה יותר מהגידול בהוצאות."

נכון שדמי הניהול הממוצעים יורדים כבר אולי 20 שנה, אבל לדעתי הם צריכים להיות אפילו חצי ממה שהם היום. בשוק תחרותי באמת היינו רואים רמות אחרות של מחירים.

"כמה דמי ניהול? תגיד לי, באיזה עוד מוצר משלמים דמי ניהול של שברירי אחוז על סכום החיסכון, נניח 0.2%?"

אני מדבר על דמי הניהול המשוקללים. לדעתי הם צריכים להיות באזור 0.2%. תראה מה קורה בעולם, בקרנות הסל ובקרנות המחקות.

"לא, לא, עזוב רגע את קרנות הנאמנות. אני מדבר איתך על מוצרי החיסכון. אני לא יודע איפה הפנסיה שלך, ואני מקווה שהיא במגדל, אבל תבדוק כמה אתה משלם. הציבור משלם היום בחלק מהמקרים סדר גודל של רבע אחוז."

אבל בקרנות השתלמות דמי הניהול הממוצעים הם בסביבות 0.6%-0.65%, וגם בקופות הגמל מדובר בסכומים דומים. בפנסיה יש גם דמי ניהול מהצבירה וגם מההפקדות. כשמסתכלים על העולם רואים שדמי הניהול נמוכים יותר ושמכשירים פסיביים תופסים נתח הרבה יותר גדול.

"לא בחיסכון לטווח הבינוני והארוך. אני חושב שיש פה איזשהו בלבול בין קרנות נאמנות ומוצרים קצרי טווח לבין מוצרי חיסכון ארוכי טווח.

"גם מגדל שוקי הון מנהלת מוצרים פסיביים, והם באמת מתנהלים בדמי ניהול אחרים. אבל אני מדבר על מוצרי החיסכון, שהם עיקר הכסף המנוהל של מגדל.

"אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא שזה שוק מגוון ותחרותי, עם הרבה שחקנים רעבים מאוד ועם שחקנים חדשים שנכנסים אליו."

אני לא מסכים איתך. אמרת בעצמך שיש כאן יתרון לגודל. ברגע שיש יתרון משמעותי לגודל, יש גם חסמי כניסה. זה לא בדיוק מאפיין של שוק תחרותי.

"אז תסביר לי איך יש שלושה גופים שהקימו או מקימים פעילויות חדשות?"

הקימו, מקימים, אבל עד כמה הם באמת יכולים להשפיע עליכם? אתם מנהלים מאות מיליארדי שקלים. בסופו של דבר זה שוק שנשלט בידי חמישה גופים גדולים.

"אבל עצם זה שהם נכנסים מעיד משהו על השוק. אנשים עושים מהלכים מתוך היגיון כלכלי, לא מתוך אלטרואיזם ולא מתוך תמימות."

"רכשנו 14 סוכנויות, השוק הזה מאוד מפוזר"

סוגיה נוספת שעלתה בשיחה היא אסטרטגיית רכישת סוכנויות הביטוח של מגדל. החברה מרחיבה בשנים האחרונות את פעילות ההפצה שלה באמצעות רכישת סוכנויות ותיקי לקוחות, ובאוקטובר אף הקימה פעילות נוספת עם רונן אידל ואיתי יעקב שתעסוק ברכישות נוספות. בדוחות רואים גם את התרומה לתוצאות: רווחי פעילות הסוכנויות הגיעו ל-134 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 108 מיליון שקל בתקופה המקבילה, צמיחה של כ-24%.

ההתרחבות הזאת מתרחשת על רקע דיון גובר בשאלת הבעלות של חברות הביטוח על סוכנויות ההפצה, והחשש לניגודי עניינים כאשר אותו גוף גם מייצר את המוצר הביטוחי וגם מחזיק בסוכנות שממליצה עליו ללקוח. שאלנו את אגסי אם מגדל אינה חוששת מהתערבות רגולטורית שתפגע במודל העסקי שהיא בונה.

באוקטובר הקמתם עם רונן אידל ואיתי יעקב פעילות נוספת לרכישת סוכנויות ביטוח. במקביל, עמית גל כבר מתבטא בנושא ומזהיר מפני ההתפתחות של השוק הזה הוא אומר שזה "לא בריא". גם בדוחות שלכם רואים שפעילות הסוכנויות הולכת וגדלה. אתם לא חוששים שאתם הולכים כאן ראש בראש עם הרגולטור, דווקא בתקופה של כלכלת בחירות וסיכון להתערבות פופוליסטית מצד פוליטיקאים?

"אני חושב שקודם כול, שוק סוכנויות הביטוח והמפיצים הוא שוק עוד יותר מגוון ומפוזר משוק יצרני הביטוח."

לפי הפרסומים רכשתם כ-30 סוכנויות ביטוח בשנתיים האחרונות.

"14."

אבל אתם הופכים להיות גם היצרן של מוצרי הביטוח וגם המפיץ שלהם.

"אנחנו שמחים שאנחנו רוכשים סוכנויות, ועדיין אין אף גוף בישראל שמחזיק נתח שוק משמעותי בשוק הזה. השוק של סוכנויות הביטוח מאוד מפוזר ומאוד תחרותי.

"אנחנו עושים את שני הדברים בנאמנות מוחלטת ללקוח. גם כמפיץ אנחנו משרתים את האינטרסים של הלקוח. ממש לא כל ההפצה של הסוכנויות שלנו היא של מוצרי מגדל. רק טובת הלקוח נשקלת כאן, ואני חושב שיש יתרונות גדולים גם למבנה כזה."

"הדיבידנד לא חד-פעמי, יש לנו בסיס הוני להמשיך לחלק"

אם נחזור לזווית של המשקיעים, מהן שתיים או שלוש הנקודות החשובות ביותר שהם צריכים לקחת מהדוחות ומהתוצאות של מגדל?

"אני מתחיל בצמיחה הנמשכת ברווחי הליבה ובהתקדמות לעבר היעד של 2028. זה הבסיס של העסק שלנו.

"אני ממשיך בכך שהגענו לנקודת הציון של חלוקת הדיבידנד. זו חלוקה שאנחנו מצהירים עליה שהיא לא חד-פעמית. היא יושבת על בסיס הוני מספיק חזק, שיאפשר רציפות והמשכיות של המהלך הזה, ובמקביל יאפשר למגדל להמשיך לצמוח ולהתפתח לכיוונים נוספים.

"עם חלוקת הדיבידנד השלמנו את כל היעדים שהצבנו לעצמנו לפני שלוש שנים, חלקם יותר משנה לפני המועד שנקבע. הדיבידנד משלים את התמונה, וכך אנחנו משיגים את כל היעדים שלנו יותר משנה לפני הזמן.

"אני חושב שזו הוכחה לנכונות הדרך שלנו, דרך שמביאה פירות ותוצאות. בתוך כך גם פרסמנו והתחייבנו ליעדים חדשים ל-2028.

"אנחנו מציגים איפה אנחנו נמצאים היום ביחס למטרות האלה. אנחנו נמצאים על העקומה, ואפילו מקדימים אותה בחלק מהמקומות, ואנחנו בטוחים שנגיע ונממש את הצמיחה הזאת."

בהינתן התחזית והתמחור בשוק, אתה חושב שמחיר המניה כבר משקף את מצבה של מגדל, או שיש עוד פוטנציאל לעלייה?

"אני מאמין בצמיחה של מגדל. אני מאמין שאנחנו משביחים את השווי, ושזה בא לידי ביטוי, וגם אמור להמשיך לבוא לידי ביטוי, במחיר המניה של מגדל."

ואם אני שואל אותך בצורה קצת יותר ישירה, אתה חושב שמניית מגדל צריכה לעלות?

"כן."

קניון הזהב, הנדל"ן והאפשרות לרכישת קניונים נוספים

לצד פעילות הביטוח והחיסכון, מגדל ממשיכה להגדיל את ההשקעות שלה בנכסים ריאליים ובנדל"ן. אחת העסקאות הבולטות השנה הייתה רכישת יתרת הזכויות של משפחת גינדי בקניון הזהב בראשון לציון, בעסקה של כ-840 מיליון שקל. בכך הפכה מגדל לבעלים היחידים של הקניון, לאחר שעסקת הכנסת מליסרון כשותפה לא יצאה לפועל בעקבות התנגדות רשות התחרות.

במקביל מבצעת מגדל עסקאות בתחום הדיור להשכרה, בין היתר עם אשטרום, פרשקובסקי ודמרי. השאלה היא מה גורם לגוף מוסדי להעמיק את ההשקעות שלו בנדל"ן דווקא בתקופה שבה שוק הדיור מתמודד עם האטה במכירות וקשיים במימון.

מה קורה עם קניון הזהב?

"הכול בסדר. אנחנו מאכלסים עכשיו ומסיימים את האכלוס של הקומה הנוספת שבנינו שם יחד עם גינדי.

"נפרדנו משותף של 20 שנה, שזכויותיו רבות והוא אחד מאבני היסוד של תחום הקניונים והמסחר בישראל. אני שמח שגם בתקופתי הצלחנו לעשות פרידה יפה, מכובדת וראויה לכל הצדדים.

"אנחנו מנהלים כרגע את הקניון. לצערנו, את העסקה עם מליסרון, שרצינו שתהיה שותפה שלנו ויש לה יכולות בלתי רגילות בתחום הזה, לא הצלחנו לממש בגלל המגבלות שהציבה רשות התחרות."

אנחנו רואים שאתם מעמיקים מאוד את ההשקעות שלכם בנדל"ן, בין היתר עם פרשקובסקי ועם אשטרום. מה עומד מאחורי האסטרטגיה הזאת?

"אנחנו חושבים שתחום הנדל"ן למגורים בישראל הוא השתקפות נוספת של הצמיחה הדמוגרפית והכלכלית ושל היכולות של הציבור בישראל.

"גם אם התחום הזה חווה כרגע תקופה קשה יותר, לאורך זמן מדובר בביקוש ריאלי וצומח. לכן אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות שם.

"מעבר לכך, אני חושב שאנחנו עושים כאן משהו שהוא קודם כול נכון מטעמים עסקיים, אבל לא רק. אנחנו גם חברה ציבורית, ואני חושב שבישראל היכולת לרכוש דירה, מבחינת ההיצע והמבנה הפיננסי שנדרש לכך, לא נמצאת בהישג ידו של כל אזרח.

"מאוד חשוב שיתפתח כאן שוק חזק וטוב של דיור להשכרה, וגופים כמונו הם הידיים הנכונות והחזקות לשוק כזה.

"אנחנו מחזיקים נכסים לאורך זמן, רואים את טובת הנכס ואת איכותו ויודעים לשרת את הציבור בהקשר הזה. לכן אנחנו נמצאים בתחום הזה בצורה משמעותית."

הייתם נכנסים גם לעוד קניונים? אנחנו יודעים שיש עוד לא מעט עסקאות ונכסים על השולחן בתחום הזה.

"מה שאמרתי לך קודם התייחס לדיור להשכרה. דיברת על העסקה עם פרשקובסקי, עשינו גם עסקה עם אשטרום ועם דמרי, ויש לנו כמה שותפים בתחום הזה. לגבי קניונים? לא יודע. יכול להיות."

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה