רונן אגסי: "אני חושב שמגדל היא הזדמנות בתמחור הנוכחי"
רונן אגסי, מנכ"ל מגדל, על הפערים מענקיות הביטוח האחרות: "כולנו חיים בסופו של דבר באותה סביבה, יש לנו מוצרים טובים - אין סיבה שלא נדביק את הפערים"; לגבי התרחבות לתחום האשראי דרך רכישה: "העדיפות שלנו היא לחזור לחלק דיבידנד, אחרי זה אולי נבחן רכישות"
מגדל מגדל ביטוח -1.39% אמנם הציגה שיפור בתוצאות הרבעון הראשון עם רווח כולל של 254 מיליון שקל ותשואה של 12.4% על ההון, אבל
כשמסתכלים על החברות האחרות בענף רואים שהיא עדיין רחוקה מהן. בעוד מתחרות כמו הפניקס הפניקס -1.55% , הראל הראל השקעות 0.87% , כלל כלל עסקי ביטוח -2% ומנורה מנורה מב החז -0.03% נהנו מרווחים שנעו בין 390 ל-570 מיליון שקל ברבעון, והציגו תשואות דו-ספרתיות גבוהות יותר על ההון לצד שווי שוק הגבוה מההון העצמי (למעט כלל), מגדל עדיין מאחור, גם במספרים
וגם בתמחור. נכון להיום, היא אחת משתי חברות הביטוח הגדולות שנסחרות במכפיל הון של פחות מ-1.
ועדיין, יש גם מה להעריך. שורת ההישגים שמונה רונן אגסי, מנכ"ל מגדל, בשיחה איתו - מניצחון במכרז ביטוח הרכב לעובדי המדינה ועד קפיצה בנכסים המנוהלים
לרף חצי טריליון שקל - מבהירה שהחברה לכל הפחות לא עומדת במקום. גם יעד הרווח השאפתני שהוצב ל-2027, 1.3 מיליארד שקל, נראה קרוב, והוא אפילו מציין את הפעילות של החברה בתחום האשראי - בעיקר דרך משכנתאות וליווי בנייה - כדרך לגוון את אפיקי ההשקעה של תיק הנוסטרו שעומד
על כ-60 מיליארד שקל. אלא שגם בתוך תנאי IFRS 17 החדשים ועם כרית רווחים עתידית שמרשימה על הנייר, מגדל תידרש להוכיח שהיא יודעת לתרגם הבטחות למציאות, ובעיקר לצמצם את הפער מהמתחרות - ברווחיות, בתשואה וגם באמון השוק.
קצב רווחים של כ-1 מיליארד שקל השנה, הצבתם יעד לרווח של 1.3 מיליארד שקל ב-2027, יכול להיות שתקדימו אותו?
"אני יכול להגיד שכבר ב-2024 היינו במקום יותר טוב ממה שרצינו. היעדים העסקיים שלנו ברורים. אנחנו מקדימים את הלו"ז בחלק מהמקומות. אנחנו מסכמים רבעון עם רווח של מעל 250 מיליון שקל, והכל במונחים של התקן החדש. אנחנו מציגים רווחי ליבה של 530 מיליון שקל ברבעון, שיפור של 80 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה. הגענו לחצי טריליון שקל בנכסים מנוהלים, זו אינדיקציה לצמיחה ולבסיס ההכנסות. זכינו גם במכרז לביטוח רכב של עובדי המדינה וזו עסקה משמעותית שתתרום יפה מאוד בהמשך השנה.
- מליסרון רוכשת שליטה בקניון הזהב מראשון לציון תמורת 818 מיליון שקל
- שלמה אליהו הרוויח פי 3 על ההשקעה במגדל - הסבלנות משתלמת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצגנו צמיחה משמעותית מאוד בפנסיה - קלטנו הרבה מאוד עמיתים חדשים עם צבירות משמעותיות. מגדל הייתה החברה עם הניוד החיובי הגדול ביותר ב-2024. עברנו את יחס ה-100% בסולבנסי אחרי שבדצמבר עמדו על פחות מ-80%, ואנחנו עובדים על הגעה ליחס של 115% כדי שנוכל לחזור לחלק דיבידנד, בתקווה לפני 2027".
יש לכם כרית רווחים עתידית גדולה, זה בגלל ה-IFRS 17?
"כרית הרווחים העתידית עומדת על 13 מיליארד שקל ומשתחררת על פני זמן. זה כחלק מהשינויים של התקן החדש, הרווחיות העתידית נכנסת כעוד סעיף בהתחייבויות. הכרית נובעת מהתיקים הגדולים שיש למגדל גם בבריאות וגם בחיים. המאפיינים של מגדל זה גם הגודל ומשך ההכרה ברווח. במגדל בערך 35% מהרווחים יוכרו ב-5 השנים הבאות והשאר לאורך זמן".
אתם נסחרים מתחת להון, למה השוק מתמחר אתכם כך?
"אני לא יודע להעריך בדיוק למה אנחנו מתחת להון. יש לנו בערך 8.5 מיליארד שקל הון, אבל הערך הכלכלי לא שלם כי הפנסיה למשל והאלמנטרי לא כלולים שם. אני חושב שמגדל היא פוטנציאל בתמחור הנוכחי".
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
איך מגדל תדביק את הפער מהגדולות, הן מבחינת רווחים והן מבחינת תשואה להון?
"אנחנו עובדים על שיפור בכל הצירים - עסקי הליבה שלנו הם ברמת רווחיות שוטפת נמוכה יותר מהמתחרים, רואים את זה גם באלמנטרי וגם בבריאות. התיקים, ההפצה והמכירות בסדרי גודל משמעותיים מאוד. מה שאנחנו מאוד משקיעים בו זה דיוק וטיוב של התהליכים הפנימיים. הרווחים משתפרים משנה לשנה ב-80 מיליון שקל, וזה ביטוי למאמצים שלנו. את הפער נדביק מהמקומות האלה. אנחנו חיים באותה סביבה בסופו של דבר ומוכרים מוצרים טובים ואין סיבה שעל פני זמן לא נדביק את הפערים, ואני אומר את זה בהערכה גדולה למתחרים שלנו. אני מאחל לעצמינו את האיכויות שחלק מהם הציגו. בסופו של דבר לא מדובר בהנחתת חלליות על הירח, אנחנו יודעים את העבודה, אני מאמין בנכסים ובכוח שלנו".
הנכסים המנוהלים - מה המנוע צמיחה והפוטנציאל לעתיד?
"בפנסיה צמחנו הכי הרבה והיא מציגה את פוטנציאל הצמיחה מהגדולים יותר. חלק מההשפעה על הגידול בנכסים נובע מהתשואה, וברבעון הראשון הייתה תשואה של בערך 0. אבל אנחנו רואים צמיחה בתיקי עמיתים של בין 12%-15% על פני זמן, אפילו יותר. אנחנו מדינה עם פנסיה מחויבת בחוק ונכסים גדולים של הציבור, ולכן נראה את נכסי הפנסיה צומחים בשנים הקרובות.
המקום הנוסף זה חיסכון פיננסי - גמל השתלמות ופרט. זה קשור לכל מה שאמרתי לגבי הפנסיה, עושר הציבור שהולך וגדל בצורה אקספוננציאלית. מספיק להסתכל על זה לפי תל"ג לנפש שעומד על מעל 50 אלף דולר, בערך פי 2 מלפני 10-15 שנה. זו לא רק צבירה נכסים אלא גם טיפול בלקוח. הציבור צריך הרבה יותר תכנון פיננסי ארוך טווח ואנחנו משקיעים בזה. אלה הדברים שיובילו לגידול בנכסים. לביטוח חיים עוד יש הרבה שנים אבל זה עדיין מוצר מוביל".
הרבה חברות בתחום מחפשות להתרחב לאשראי, גם אתם שם?
"למגדל יש את תיק הנוסטרו הכי גדול בתעשייה, בערך 60 מיליארד שקל. התיק הזה הוא פוטנציאל וגם מגלם צורך במציאה וניהול אפיקי השקעה שונים. אנחנו מאוד מקדמים את גיוון ההשקעות בתיק בשנתיים האחרונות. התחלנו להעמיד משכנתאות בשיתוף בנק ירושלים. בנוסף מגדל לא הייתה פעילה למשל בליווי בנייה והיום אנחנו מאוד פעילים שם, ונותנים עוד אפיקי אשראי צרכני בצורות שונות. יש לנו תכניות להמשיך את זה. בהקשר של רכישת חברת אשראי או סליקה - אנחנו בוחנים. בשביל לבצע רכישות משמעותיות צריך עודפי הון משמעותיים, ואנחנו עוד בדרך לשם. העדיפות היא לחלק דיבידנד קודם כל לפני רכישות. אנחנו מתמקדים בלגוון את אפיקי ההשקעה של תיק הנוסטרו, אני מניח שנגיע גם לרכישות, אבל זה ייקח לפחות עוד שנתיים-שלוש".
- 2.יש לחברה משקולת בדמות בעלים שמחליף מנכלים כמו גרביים (ל"ת)אנונימי 03/06/2025 09:48הגב לתגובה זו
- 1.Bubble 29/05/2025 11:18הגב לתגובה זוהיא תמשיך לקרטע

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.