
עשות: מגדל ומור מזרימות 120 מיליון שקל בהנפקה חסומה
יום אחרי הזמנה ממשרד הביטחון, הכסף מגיע ממגדל ומור בהנפקה חסומה, המחיר נסגר בדיסקאונט קטן, התמורה הולכת למיכון ואוטומציה וגם לרכישות, וברקע הסכמי מסגרת בתעופה וצבר של 2.6 מיליארד שקל שמצריך הגדלת קיבולת
מגדל מגדל ביטוח 1.41% ומור מור השקעות 0% נכנסות לעסקה של עשות עשות 3.24% בהיקף של כ-120 מיליון שקל בהנפקת מניות חסומה. המחיר נקבע על 97.5 שקלים למניה, שזה בעצם דיסקאונט קטן באזור ה-4%, וההקצאה משקפת דילול של כ-5% מההון המונפק. מדובר בהנפקה של כ-1.23 מיליון מניות בתמורה לכמעט 120 מיליון שקל, ואת המהלך ליוותה ברק לאומי חתמים. הבחירה ללכת על הון ולא על חוב מספרת שהחברה רוצה ידיים חופשיות, פחות קובננטים ופחות התעסקות עם לוחות סילוקין, גם אם זה בא עם דילול.
מור ומגדל צפויות לשים כ-60 מיליון שקל כל אחת, ובשביל מור זה לא נשאר רק ברמת ההשקעה בהנפקה. יחד עם ההחזקה שהייתה לה עוד לפני העסקה היא צפויה להפוך לבעלת עניין בעשות, לצד מגדל שכבר מוגדרת בעלת עניין.
כסף מהיר לזוז מהר
97.5 שקל למניה זה לא מחיר מבצע, החברה לא מוכרת סיפור של מצוקה או ניסיון להציל תזרים, אלא תופרת גיוס שמכניס כסף בלי להפוך את ההקצאה לאירוע שמטלטל את המניה. דיסקאונט של כמה אחוזים הוא יותר תמריץ לסגור מאשר מחיר חירום, וזה הבדל שהשוק בדרך כלל יודע לזהות.
תמיכה בתוכנית צמיחה מואצת, השקעות במיכון, אוטומציה ותשתיות ייצור מתקדמות, ובמקביל גם אופציה לרכישת חברות, זה הכסף שמיועד להפוך צבר להזמנות שיוצאות בפועל מהקו. צבר והסכמי מסגרת נשמעים אותו דבר על הנייר, אבל בדוחות זה נמדד רק כשהחלקים מיוצרים ונמסרים ללקוח, ולכן עשות גם מחזקת קיבולת וגם משאירה לעצמה אפשרות לקנות יכולות מוכנות, אם נופלת הזדמנות שמתיישבת על הליבה.
- 125 מיליון שקל ממשרד הביטחון: עשות אשקלון מרחיבה את פעילות הממסרות וחלקי הרק"מ עד 2028
- לא רק מימושים: פימי רוכשת שליטה משותפת בכרמקס ב-85 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטחון דוחף היקפים, והיערכות זה שם המשחק
במהלך 2025 החברה מציגה גידול משמעותי בתחום הצבאי, כשהמנוע המרכזי הוא ביקושים גדלים בשווקי המטרה. בתוך זה משרד הביטחון הנחה את הנהלת החברה להיערך לגידול משמעותי בהיקפי הפעילות בשנים הבאות, ניסוח שמכוון לרצפת הייצור עם עוד קווים, עוד מכונות ועוד עומק תפעולי.
כשמזמין גדול מאותת קדימה, ספק שמגיע בלי קיבולת משלם את המחיר בדרך כלל במקום הכי כואב, בלוחות אספקה. לכן ההחלטה להכניס כסף שמיועד גם למיכון ואוטומציה נראית פחות כמו השקעה לטווח ארוך ויותר כמו התאמת מפעל למציאות של עומסים.
עשות פועלת בעולמות שבהם איכות ותקינה הן כרטיס הכניסה, אבל ההבדל בין ספק בסדר לספק שמקבל עוד עבודה נמצא ביכולת לספק יציב ובהיקפים. אוטומציה כאן היא לא רק קיצור זמנים, היא דרך לייצר אחידות, להפחית צווארי בקבוק ולתמוך בסדרות גדולות בלי לשבור את התהליך באמצע.
- דנסו שמה עד 29 מיליון שקל על אלקטריאון - זה עדיין חוזה פיתוח ולא מסחור
- הבנקים עולים 0.8% מניות הביטוח כ-1%; אר פי אופטיקל יורדת 1.4%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 סימני אזהרה למפולת בבורסה - מה המחקרים מלמדים אותנו
הסכמי מסגרת וצבר בתעופה
בצד התעופתי עשות חתמה על שני הסכמי מסגרת רב שנתיים בהיקף מצטבר של כ-190 מיליון דולר עם שני לקוחות אסטרטגיים גדולים. הסכמי מסגרת כאלה לא תמיד מתבטאים מיד במספר אחד בדוחות, אבל הם מייצרים אופק עבודה ומסמנים שהלקוח רוצה את החברה בתוך שרשרת האספקה שלו לאורך זמן.
סך צבר ההזמנות והסכמי המסגרת עומד על כ-2.6 מיליארד שקל, וזה הנתון שמחבר את שני העולמות. צבר כזה נשמע מצוין, אבל הוא גם התחייבות ביצועית, ואם אין מספיק יכולת ייצור הוא יכול להפוך ללחץ תפעולי במקום יתרון.
הכסף מיועד להשקעות בתשתיות וגם לאפשרות לרכישות, והוא מאפשר לחברה להגדיל קיבולת בצורה מהירה, להרחיב יכולות הנדסיות ולשמור גמישות כשהשוק מציע הזדמנויות. עשות כבר עשתה צעד כזה ב-2024 עם רכישת IDC, מהלך שחיזק יכולות והרחיב פעילות גם בעולמות הצבאיים וגם האזרחיים.