TSMC שמה עוד כסף באריזונה - והמכס על טייוואן פתאום נהיה חלק מהסיפור

165 מיליארד דולר, זו מסגרת ש-TSMC Taiwan Semiconductor . 2.52%   מציבה להשקעות בארה״ב ובשוק מסתובב דיבור על עוד סיבוב הרחבה באריזונה, כזה שיכול להוסיף כמה אתרים חדשים ולהרים את המספר הכולל לאזור של תריסר מתקנים בסביבה של פיניקס.

במקביל, שיחות הסחר בין ארה״ב לטייוואן זזות קדימה וטייוואן מדברת על הסכמה רחבה עם האמריקאים, כשהיעד הוא להוריד את המכס על יצוא טייוואני לארה״ב מ-20% ל-15%. זה אולי פרט קצת יבש, אבל זה בדיוק מסוג הדברים שמסדרים לחברות תכנון קדימה, בלי לחכות לכל ציוץ.

לא כל מה שיוצא מטייוואן חוטף מכס באותה צורה, ויש תחומים שבהם השבבים עצמם כבר מוחרגים מהצעדים הקיימים. ועדיין, כשמכסים נכנסים לשיחה, זה לא נשאר רק על הנייר כי חברות מנסות להבין אם זה עוד ספין פוליטי או שינוי שיכול להיכנס לתמחור ולחוזים.

עסקת מכסים שמדברת בשפה של מפעלים

אחד המספרים הכבדים שרצים סביב המו״מ הוא יותר מ-300 מיליארד דולר של התחייבויות טייוואניות להשקעות והוצאות בארה״ב. זה לא רק TSMC, זו תמונה רחבה יותר של כסף טייוואני שנועד להראות לאמריקאים “אנחנו שמים פה תעשייה, לא רק דיבורים”. TSMC כבר רכשה שטח גדול ליד האתר הקיים באזור פיניקס, משהו כמו 900 אקר, במחיר שדווח סביב 197 מיליון דולר.

• אינטל מקבלת המלצה חמה - "המניה תעלה בכ-33%"
• המנכ"ל לשעבר של אינטל מזהיר: חזרת ייצור השבבים לארה״ב עוד רחוקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהצד של TSMC, התוכנית הרשמית להשקעה של 165 מיליארד דולר כבר כוללת שלושה מפעלי ייצור שבבים מתקדמים באריזונה, שני מתקני אריזה מתקדמת ומרכז מחקר ופיתוח. היום הרבה מהביצועים של שבבי בינה מלאכותית נקבעים דווקא בשלב האריזה, לא רק בקו הייצור של הסיליקון.

משרד המסחר בארה״ב בנה ל-TSMC מסלול תמיכה עד 6.6 מיליארד דולר דרך חוק השבבים, וזה חלק מהניסיון למשוך קיבולת ייצור מתקדמת לתוך המדינה. התמיכה הזאת מגיעה עם אבני דרך, בדיקות, וקצב ביצוע שהשוק ימדוד בפועל ולא בכותרות.

אנבידיה רוצה שבבים, ואריזונה נהיית כתובת

למקרה שתהיתם, השם שמחבר את כל הנקודות הוא אנבידיה NVIDIA Corp. 0.04%  . בשנים האחרונות היא הלקוחה הכי בולטת בקצה של שבבי בינה מלאכותית, ו-TSMC היא מי שמייצרת בפועל את רוב הדברים שאנשים מדמיינים שמדברים על שבבי AI. כשאנבידיה רצה קדימה, מי שמייצר לה צריך לרוץ איתה.

• ה-CPI בדצמבר עלה ב-0.3%; מדד הליבה נמוך מהתחזיות
• אינטל קופצת 3.4%, ג'יי פי מורגן 0.4%, דלתא מאבדת 4% - מה עושים החוזים העתידיים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החברה שמדווחת על הפסד של 17.5 מיליארד דולר ומזנקת 7%

הביקוש לשבבים מתקדמים דוחף גם לשדרוג של כל הסביבה - חשמל, מים, כימיקלים, כוח אדם מיומן, חברות ציוד שמבינות ייצור בקנה מידה של פאבים, ושרשרת אספקה שמגיעה בדיוק בזמן. אריזונה הופכת להיות לא רק אתר ייצור, אלא סוג של מרכז תעשייתי סביבו.

יש פה גם משחק של סיכון גיאופוליטי שאסור לשכוח מאחר וללקוחות אמריקאים, במיוחד כאלה שמשרתים דאטה סנטרים וממשל, יש אינטרס שהקיבולת לא תשב במקום אחד בעולם. כל עוד עיקר הייצור המתקדם נמצא בטייוואן, כל כותרת על מתיחות באזור ישר נכנסת לפרמיית הסיכון.

הנקודה המעניינת משקיעים היא לא רק סביב כמה מפעלים, אלא איזה תהליכי ייצור באמת יעשו באריזונה ובאיזה סדר גודל זה יעבוד. זה ההבדל בין הרחבה שמייצרת בפועל שבבים בקצה העליון, לבין פרויקט ענק שנמרח ומתפקד בעיקר כגיבוי.

אינטל לוחצת על ייצור מקומי, ו-TSMC נכנסת לה לנתיב

אינטל Intel Corp -3.27%   מוכרת כבר תקופה את החלום של ייצור אמריקאי חזק, כולל הרחבות ותוכניות לייצר גם עבור אחרים. הבעיה שלה היא ש-TSMC לא נשארת רק בגדר היצרנית בטייוואן, אלא היא מביאה חלק מהיכולת הזאת לארה״ב, ובדיוק על זה אינטל בונה את היתרון שלה.

כשלקוחות מסתכלים על מפות ייצור, הם לא בוחרים לפי פטריוטיות, הם בוחרים לפי אמינות, תפוקה, טכנולוגיה וקצב. ככל ש-TSMC מקרבת קיבולת מתקדמת לארה״ב, הוויכוח הופך להיות פחות ״איפה זה מיוצר״ ויותר ״מי באמת יודע לספק בקצה את הסחורה״.

מניית TSMC כבר נתפסת בעיני הרבה משקיעים כמו ברומטר לביקוש לשבבי בינה מלאכותית. לכן כל ידיעה על עוד קיבולת, עוד מתקנים, עוד השקעה, ישר נכנסת למודלים של צמיחה ולא רק לתחושת בטן. בצד הטייוואני יש רעש פוליטי סביב הוצאת תשתיות ייצור החוצה, וזה לא סוד. אבל ככל שמדברים על הקלות במכס ועל עסקה כלכלית רחבה, קל יותר למכור לציבור המקומי את הרעיון שזו לא בריחה אלא תמרון מול המציאות.

אקמן, מכסים, ומה קורה כשהשוק מריח הפתעה

ביל אקמן נכנס לסיפור הזה מזווית אחרת ואומר שמכסים יכולים להיות כלי לגיטימי מול פרקטיקות סחר לא הוגנות, אבל הוא מתעקש על זה שאם שמים מכסים בלי זמן למו״מ, מקבלים נזק מיותר. הוא אפילו דיבר על צורך בהקפאה של 30 עד 90 יום כדי לתת זמן לסגור הסכמים במקום להדליק שריפות בשווקים.

כשמכסים הופכים להיות משהו שיכול להשתנות מהר, חברות מתחילות להזיז הזמנות, לשנות מסלולי ייצור ולסגור חוזים בצורה יותר זהירה וזה לא משחק אל מה ששהשוק אוהב הכי הרבה - יציבות. לא תמיד רואים את זה מבחוץ, אבל זה פוגע בקצב וביעילות.

פה בדיוק העסקה עם טייוואן מתחברת לתמונה מאחר שבמקום עוד סיבוב של איומים והפתעות, מנסים לסגור מחיר. יורדים ממכס של 20% לכיוון 15%, ובתמורה מקבלים התחייבויות השקעה שמגיעות עם בטון, מנופים ופסי ייצור.

אם כל זה ייסגר רשמית בזמן הקרוב, זה ממש לא אומר שהמפעלים קמים מחר בבוקר אבל זה כן אומר שהכיוון נקבע, ושהשווקים יכולים להפסיק לנחש כל שבוע מחדש אם עוד רגע מגיעה כותרת שמטלטלת את שרשרת השבבים.