בהרב-מיארה לבג"ץ: לבטל את מינויו של גופמן לראש המוסד
טוענת שפרשת אורי אלמקייס "מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן וממילא על מינויו"; החלטתו של נתניהו על המינוי "לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובולט"
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, סבורה שיש לבטל את מינויו של רומן גופמן לראש המוסד. היא הגיבה לעתירות לבג"ץ, המבקשות לבטל את המינוי בשל פרשת אורי אלמקייס, ואומרת שיש להעדיף את דעת המיעוט של יו"ר ועדת המינויים, הנשיא בדימוס אשר גרוניס, על פני דעת הרוב (דניאל הרשקוביץ, טליה איינהורן ומשה טרי). הדיון בעתירות יתקיים מחרתיים (12.5.26).
"פרשת הפעלת אלמקייס מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן וממילא על מינויו לתפקיד ראש המוסד. משמעות הדברים היא, כי החלטת ראש הממשלה למנות את גופמן לתפקיד ראש המוסד לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובולט, היא אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית ודינה להתבטל", טוענת בהרב-מיארה.
לדברי בהרב-מיארה, "די במכלול הדברים, שהוא חריג בכל קנה מידה, כדי לחייב קיומה של בדיקה קפדנית, מעמיקה וזהירה ביותר מצד הוועדה בטרם גיבוש מסקנתה ביחס למועמדותו של גופמן לתפקיד ראש המוסד בהיבטי טוהר המידות. זאת, בפרט משמדובר בבחינת מועמדות לתפקיד ראש המוסד, העומד בראשות הארגון המופקד על הפעילות החשאית של מדינת ישראל מחוץ לגבולותיה ואשר פועל בחשאיות גמורה, ללא חוק המסדיר את פעילותו והרחק מהעין הציבורית.
"אולם, על אף כובד האחריות המוטלת על הוועדה המייעצת בנסיבות חריגות אלה, בחינת החלטת הוועדה ומכלול נסיבות העניין מלמדים כי נפלו פגמים מהותיים, הן בהליך שקיימה הוועדה, הן בתשתית העובדתית עליה התבססה דעת הרוב בוועדה והן במסקנות שגיבשה על בסיסה".
- גופמן לבג"ץ: לא הייתי קשור להפעלתו של אורי אלמקייס
- הנער שהופעל בחשאי בידי גופמן עתר נגד מינויו לראש המוסד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשתית עובדתית חלקית ופגומה
בהרב-מיארה מציינת, כי דעת הרוב נחתמה לפני ששניים מחברי הוועדה נחשפו למספר מסמכים סודיים משמעותיים. לאחר הגשת העתירות הם עיינו במסמכים אלה ובחוות דעתו של גרוניס, אך נותרו בעמדתם בלא לנמק זאת. היא לא נענתה לבקשתו של אלמקייס להופיע בפניה והסתפקה בראיונות שהעניק לתקשורת, ולא שמעה גם את מי שהיה רח"ט הפעלה באגף המודיעין בתקופה בה הופעל אלמקייס.
לדברי בהרב-מיארה, דעת הרוב מבוססת על תשתית עובדתית חלקית ופגומה. בין היתר היא אומרת: "בקביעותיה בעניין התנהלותו של גופמן לאחר מעצרו של אלמקייס, התבססה הוועדה על חומרים שכלל לא היו בפניה, ובפרט בכל הנוגע להתייחסותה לדברים שאמר גופמן ב'חקירה' או 'תחקור'; ולמעשה, ביססה מסקנה מרכזית בהחלטתה על תשתית עובדתית חסרה ביותר, ומבלי שהוצגו בפניה מסמכים התומכים במסקנה. כפי שיפורט בהמשך, ביחס להתנהלות זו קבע יו"ר הוועדה כי נפל פגם בטוהר המידות של גופמן מכוח אחריותו הפיקודית.
"... כפי שעולה מחוות דעתו של יו"ר הוועדה והניתוח שערך, התשתית הראייתית המינהלית שנפרשה מעלה תמונה קשה לפיה האוגדה הפעילה את הקטין בדרך לא מקובלת שלא באמצעות הגורמים המוסמכים ותוך עקיפתם, והלכה למעשה התנכרה לו לאחר מעצרו. בתוך כך, עלה כי מפקד האוגדה היה מודע להפעלה שאושרה על ידו; יו"ר הוועדה הטיל כאמור ספק בכך שגופמן לא היה מודע למעצרו של אלמקייס זמן קצר לאחר שבוצע (אף שהניח לצורך הדיון שלא ידע אלא זמן רב לאחר מכן), אך קבע שהאוגדה ידעה על המעצר זמן קצר לאחר שקרה; וחרף זאת לא פעלה לשם הצגת מלוא המידע הרלוונטי לגורמים המוסמכים.
- בג"ץ מטיל ספק משמעותי בסמכותו של אנגלמן לחקור את 7 באוקטובר והמלחמה
- בית כנסת, תרומות במיליונים, מצגים מטעים, עד מאוים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
"מנגד, כפי שהבהיר יו"ר הוועדה, רכיבים מרכזיים בגרסאות שמסרו גופמן וראש מחב"ם לשעבר, אשר בעיקרו של דבר עליהן נשענה דעת הרוב, מעוררים קשיים משמעותיים, בלשון עדינה. לכל אלה אין ביטוי של ממש בדעת הרוב ודעת הרוב אינה מתמודדת, לגופו של עניין, עם היבטים משמעותיים ביותר בתשתית העובדתית".
נפלו פגמים בטוהר המידות של גופמן
עוד מציינת בהרב-מיארה, כי " לקראת הגשת התגובה התקבל בייעוץ המשפטי לממשלה מכתב חסוי של ראש המוסד [דדי ברנע - א.ל] לשם העברתו לבית המשפט הנכבד במסגרת עתירות דנן. ככל שבית המשפט הנכבד יראה לנכון, ניתן יהיה להעבירו לעיונו של בית המשפט הנכבד, במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות. מדובר במסמך מהותי המציג את הייחודית של הארגון שהיא רלוונטית לאופן בחינת טוהר המידות על ידי הוועדה". היא גם מבקשת להגיש במעמד צד אחד מסמכים חסויים נוספים ובהם חוות דעתו של גרוניס.
בהרב-מיארה מסכמת: "הפגמים המהותיים שנפלו בהליך שקיימה הוועדה, בתשתית העובדתית שעמדה בפניה ובמסקנות שגיבשה על בסיסה, יורדים לשורש ההליך. הוועדה לא ערכה בירור עובדתי מספק וממצה על פני הדברים, והחלטתה חסרה על פניה, באופן השומט את הקרקע תחתיה בכל הנוגע להיבטי טוהר המידות, על כל הכרוך בכך מבחינת היכולת של ראש הממשלה להסתמך עליה בהחלטתו בעניין מינויו של גופמן לתפקיד ראש המוסד; ודי בכך כדי להביא לביטולה של החלטת ראש הממשלה מושא העתירות", דהיינו מינויו של גופמן.
"מעבר לכך, לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, נפל פגם מהותי במסקנתה הנורמטיבית של הוועדה לפיה היא לא ראתה 'פגם כלשהו במועמדותו של אלוף רומן גופמן מבחינת טוהר המידות'. זאת, כאמור, בניגוד לחוות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, לפיה נפלו פגמים בטוהר המידות של גופמן, המחייבים את ביטול החלטת ראש הממשלה בדבר מינויו לתפקיד ראש המוסד".
בהרב-מיארה מוסיפה, כי אין המדובר רק בפגם בבדיקה אלא בעצם המינוי: "נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנן, ובפרט חומרתם וחריגותם של האירועים הנוגעים להפעלת הקטין אלמקייס; מהותו, בכירותו ומאפייניו הייחודיים של תפקיד ראש המוסד; והשמירה על אמון הציבור במערכות השלטון - מחייבים את בחינת טוהר המידות של גופמן בהתאם לרף הנורמטיבי שהוצב בחוות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה; וקבלת מסקנתו של יו"ר הוועדה לפיה נפלו פגמים של טוהר המידות להם אחראי גופמן מכוח אחריותו הפיקודית כמפקד אוגדה, וזאת הן ביחס להפעלת קטין ישראלי על-ידי האוגדה עליה פיקד גופמן, הן באי הדיווח מצד האוגדה לגורמים שביקשו את חקירתו ומעצרו של אלמקייס לאחר המעצר כי אלמקייס הופעל על-ידי האוגדה".
