הנער שהופעל בחשאי בידי גופמן עתר נגד מינויו לראש המוסד

אורי אלמקייס, אשר בהיותו נער הופעל בחשאי בידי רומן גופמן כסוכן סמוי ולאחר מכן הועמד לדין בשל אותם מעשים, מבקש מבג"ץ לבטל את מינויו של גופמן לראש המוסד. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חתם על מינויו לאחר שהוועדה למינויים בכירים אישרה אותו ברוב קולות. יו"ר הוועדה ונשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, התנגד למינוי בנימוק שהתנהלותו של גופמן בפרשת אלמקייס מהווה פגיעה בטוהר המידות.

אלמקייס אומר, כי בשנת 2018 - בהיותו בן 14 - החל להפעיל ערוץ חדשות בטלגרם ובמשך שלוש שנים פרסם בו מידע בלעדי על ארגוני טרור אותו אסף ממקורות גלויים. בינואר 2022 יצר עימו קשר קצין בדרגת רב-סרן מאוגדה 210, עליה פיקד אז גופמן, וגייס אותו למבצע חשאי. במסגרת זאת היה עליו לפרסם ידיעות לצורך השפעה והונאה של ארגוני טרור, איסוף מודיעין מתמשך על מספר צי"חים (ציון ידיעות חיוניות) והפעלת מקורות אנושיים (יומינט) לצורכי הקמה והשלמת תמונה מודיעינית, וכל זאת - לדבריו - תוך סיכון חייו ובלא קבלת תמורה.

גופמן לא גילה שהוא הפעיל את אלמקייס

במאי 2022 נעצר אלמקייס בידי המשטרה, צה"ל והשב"כ בחשד לביצוע עבירות ביטחון חמורות במסגרת אותו מבצע. הוא היה עצור במשך שנה ולאחר מכן תשעה חודשים במעצר בית, ואומר שהיה נתון לעינויים גופניים ונפשיים. לטענתו חקירתו וכתב האישום נגדו היו תוצאה של רשלנות ניכרת ושתיקתו של גופמן, אשר לא גילה שפעל בשליחותו. לטענתו, רשויות החקירה התעלמו מהראיות שהצביעו על חפותו, כנראה בהתבסס על מידע שקרי שמסר גופמן. כתב האישום בוטל רק בדצמבר 2023, לאחר שהפרקליטות קיבלה את המידע המלא.

בעתירה נאמר: "לא רק רק שהמשיב 5 [גופמן] הכחיש הכחשה גורפת את הפעלתו של העותר, הפעלה שאינה מוכחשת כיום ואשר בעקבותיה חזרה בה המאשימה מכתב האישום, אלא שההכחשה על ידי המשיב 5 נעשתה עת שידע, או צריך היה לדעת, כי העותר, קטין באותה העת, מוחזק במרתפי השב"כ, בחקירות ממושכת, בתנאי מעצר דרקוניים תוך שלילת חירותו וסיכון חייו לתקופה ממושכת. התנהלות זו מעלה, מעבר לקשיים חוקיים, פגמים מוסריים העולים לכדי פגיעה ממשית בטוהר המידות ובאמות המוסר הנדרשות בתפקיד בטחוני-חשאי כה בכיר.

• החוק לשפיטת אנשי הנוח'בה מלמד: אנחנו לא הם
• שפיטת הנוח'בות: הפעלה ראשונה של החוק הישראלי למניעת השמדת עם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"... הסיוט המתמשך שעבר העותר היה יכול להיעצר ולהימנע, וניתן היה למנוע את הרס עתידו וצילוק ונפשו, לו היה המשיב 5, הלא הוא היוזם של המבצע והאחראי עליו, לוקח אחריות ולא מתנער ממנה, ומפנה גבו למי שהיה אחראי עליו". אלמקייס מצטט את התנגדותו של גרוניס למינויו של גופמן ומציין שהוא ביקש להופיע בפני הוועדה אך לא נענה. לטענתו, החלטת הוועדה לאשר את מינויו של גופמן מבוססת על תשתית עובדתית פגומה ועל קביעות סותרות. 

לטענת אלמקייס, מינויו של גופמן לראש המוסד הוא בלתי סביר בצורה קיצונית, שכן התנהלותו בעניינו מצביעה על "כשל ערכי ומוסרי עמוק, כשל היורד לשורש הדברים, אשר אינו יכול להתקבל כמעידה חד-פעמית, שאינה מעידה על העדר שיקול הדעת...  עניין לנו בכשלים בטוהר המידות, בדיוק אותם כשלים אשר תפקידה של הוועדה לבחון, על מנת למנוע כהונה של אדם בלתי ראוי בתפקיד כה בכיר כראש המוסד". לצידו של אלמקייס עתרה התנועה לטוהר המידות, והעתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אורית חיון, דין כוכבי, בועז ארד, אביה אלף ועומר מקייס.