ברן מדווחת על ביטול פרויקט ענק באפריקה, ימים לאחר פרישת המנכ"ל

עשרה ימים אחרי שמנכ"ל קבוצת ברן ברן 3.07%  , איציק פרנק, הודיע במפתיע על כוונתו לסיים את תפקידו אחרי יותר מ-20 שנה בחברה, מגיע דיווח שמעלה שאלות נוספות בנוגע למתרחש בקבוצת ההנדסה והתשתיות. ברן דיווחה אתמול כי חברת מים ממשלתית באפריקה הודיעה לה על שחרור הצדדים מהתחייבויותיהם בפרויקט ענק בתחום תשתיות המים, שהשלב הראשון שלו הוערך בכ-480 מיליון דולר. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים שעליהם דיווחה החברה בשנים האחרונות, וההודעה הובילה לירידה של כ-8% במנייתה.

הלקוח הממשלתי טוען כי חבילת המימון הנדרשת לפרויקט לא אורגנה וכי האישורים הממשלתיים הדרושים לתחילת העבודות לא התקבלו. מנגד, ברן טוענת כי דווקא אורגנה חבילת מימון מלאה, וכי היא נמצאת בקשר עם גורמים בממשלת הלקוח כדי לברר את משמעות ההודעה. בשלב זה מדובר בהודעה חד-צדדית של הלקוח, שברן חולקת על הבסיס לה, ולכן עדיין לא ברור אם הפרויקט אכן ירד מהפרק לחלוטין.

כדי להבין את משמעות האירוע צריך לחזור לספטמבר 2025, אז דיווחה ברן על חתימת ההסכם לביצוע הפרויקט, שכלל תכנון, ניהול, הקמה וסיוע בארגון חבילת מימון. עם פרסום ההודעה הגיבה המניה בזינוק של כ-14%. אלא שכבר אז הבהירה החברה שתחילת העבודות מותנית בסגירת המימון ובקבלת האישורים הרגולטוריים. כלומר, גם לאחר החתימה, הדרך להכנסות מהפרויקט הייתה רחוקה מלהיות מובטחת.

העיתוי של הודעת הביטול מקבל משמעות נוספת כשמסתכלים על ההתפתחויות האחרונות בהנהלת ברן. ב-18 לחודש הודיע פרנק, שמכהן כמנכ"ל הקבוצה מאז 2021 ונמצא בה יותר משני עשורים, על כוונתו לפרוש. יום לאחר מכן דיווחה ברן על עסקה לרכישת 40% מחברת אדום, המפעילה ומתחזקת את מתקן ההתפלה באשקלון, מידי ורידיס, תמורת כ-53.5 מיליון שקל.

אז שאלנו פה "האם ברן נכנסת לאדום של ורידיס בנזיד עדשים?", העלינו גם את השאלה מדוע פרנק, המנכ"ל המכהן, אינו מצוטט בהודעה לתקשורת על עסקה מהותית כל כך, ובמקומו מופיע מנהל פעילות הזכיינות. תהינו אז האם מדובר בחלוקת תפקידים טבעית או שאולי מאחורי הקלעים קיימים חילוקי דעות בנוגע לכיוון שאליו צועדת הקבוצה.

בעקבות פניית ביזפורטל לחברה התקבלה תגובה המיוחסת לפרנק, שבה הבהיר כי "רכישת האחזקה באדום היא מהלך שהובלתי", והסביר כי מדובר בחלק מהאסטרטגיה להרחבת הפעילות בתחומי התשתיות והתפעול.

כעת, לאחר ההודעה על הפרויקט באפריקה, השאלות שלנו מתרחבות. האם בעת ההודעה על כוונתו לפרוש כבר היה ידוע להנהלת החברה על קשיים משמעותיים בקידום הפרויקט? האם ברן קיבלה קודם לכן אינדיקציות לגבי עמדת הלקוח הממשלתי? ומה היה מצב המימון בפועל באותה תקופה?

ומה עם יתר צבר ההזמנות?

בדוחותיה לרבעון השני הציגה ברן צבר הזמנות של כ-3.47 מיליארד שקל. היקף ההתקשרות באפריקה משמעותי ביחס לנתון הזה, אך צריך להבחין בין השווי הכולל של פרויקט מותנה לבין הכנסות שניתן לצפות להן ברמת ודאות גבוהה

זו אינה השאלה היחידה. במהלך החודשים האחרונים דיווחה ברן על שורה ארוכה של מזכרי הבנות לפרויקטים באפריקה בתחומי המים, האנרגיה, החקלאות ומבני הציבור, בהיקפים מצטברים של מאות מיליוני דולרים. חלקם עדיין מותנים בחתימה על הסכמים מחייבים ובסגירת חבילות מימון. לכן, ביטול אפשרי של פרויקט המים עשוי לחדד בשוק בהסתכלות על ברן את ההבחנה בין הצנרת של העסקאות לבין מה שכבר נמצא בביצוע. צריך לקחת בחשבון שבפרויקטים מסוג EPCF הקבלן אינו אחראי רק על ההקמה, אלא מעורב גם בארגון המימון. המשמעות היא שהסכם חתום, גדול ככל שיהיה, לא בהכרח יהפוך להכנסות אם הממשלה המקומית לא תשלים את חלקה בתהליך.

• ברן נגד הלקוח באפריקה: פרויקט המים של כ-480 מיליון דולר בסכנת ביטול
• האם ברן נכנסת לאדום של ורידיס בנזיד עדשים?

בינתיים, ברן ממשיכה לנסות לברר את המצב מול הרשויות באפריקה, אבל המשקיעים יצטרכו לקבל תשובות ברורות יותר: מתי בדיוק הושלמה חבילת המימון שעליה מדברת החברה, מדוע הלקוח טוען אחרת, כיצד תשפיע הודעתו על צבר ההזמנות ומה ההשקעות שכבר בוצעו בפרויקט.