IBI מפרקת את קרן דן אריאלי: מינוס 0.7% בחמש שנים מול 70% במדד

שבעים וארבע מניות אמריקאיות, אף אחת מהן במשקל של יותר מכ-2%, ותיק של כ-2.2 מיליון שקל. זה מה שנשאר מהניסיון של IBI להפוך את מחקרי ההון האנושי של פרופ' דן אריאלי למוצר השקעה. דירקטוריון חברת הקרנות של בית ההשקעות החליט השבוע לפרק את אי.בי.אי D.A. MODEL, והקרן תחדל לפעול בסוף נובמבר, בעוד כחודש.

הקרן נפתחה באביב 2018 עם הבטחה לבחור מניות בדרך אחרת. אריאלי וצוות החוקרים שלו בנו מאגר שעוקב מאז 2006 אחרי כמה מאות חברות נסחרות, רובן אמריקאיות, וניסו לאתר בעזרת אלגוריתם מה משותף לאלה שמצליחות לאורך שנים. התשובה שלהם הייתה שהמספרים בדוחות מסבירים חלק קטן מהפער, ושהמשתנה החשוב יותר הוא איכות האנשים שעובדים בחברה. בתקנון הקרן נקבע שלפחות 75% מנכסיה יהיו חשופים למניות שהמודל סימן, מתוך מאגר שנשען על מדד MSCI World ובפועל על מניות שנסחרות ב-S&P 500 וב-Russell 1000.

בשטח, הרעיון לא הוכיח את עצמו. במהלך חמש השנים האחרונות ירד ערך היחידה בכ-0.7%, ומדד S&P 500, שהוא מדד הייחוס של הקרן, הוסיף באותו זמן כ-70%. גם השנה הקרן מפגרת: עלייה של כ-7% מתחילת ינואר, מול כ-12% במדד. סטיית התקן השנתית שלה, כ-12.5%, קרובה לזו של השוק האמריקאי, והתשואה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על כ-7%. המחזיקים ספגו אפוא את התנודות של וול סטריט בלי ליהנות מרוב העליות, ומתחילת השנה משכו מהקרן כ-360 אלף שקל נטו, חלק לא קטן מתיק בגודל כזה.

בהרכב שדווח לסוף ספטמבר, היולט פקארד אנטרפרייז מובילה במשקל של כ-2.15%, ואחריה אטסי, אקסון אנטרפרייז (יצרנית הטייזר), חברת הזיקוק ולרו וסיסקו. אנבידיה, אפל, מיקרוסופט ואלפאבית מופיעות בתיק במשקל של אחוז וחצי ומטה, ואילו אמזון, מטא, ברודקום וטסלה נעדרות ממנו לגמרי. במדד עצמו ענקיות הטכנולוגיה שוקלות פי כמה, ולכן בשנים שבהן קומץ חברות משך את השוק האמריקאי למעלה, קרן שמחלקת את הכסף כמעט שווה בשווה בין עשרות מניות נשארה מאחור.

דמי הניהול, 1.35% בשנה ועוד 0.03% דמי נאמן, הגדילו את הפער. בחשבון פשוט, תיק של 100 אלף שקל שילם בקרן הזו כ-1,350 שקל בשנה, מול עשרות שקלים בודדים בקרן מחקה זולה על אותו מדד. סקרי SPIVA של S&P מראים כבר שנים שרוב הקרנות המנוהלות באופן פעיל בארה"ב מפגרות אחרי המדד בטווח של עשור ויותר, והקרנות המחקות וקרנות הסל על מדדים רחבים מגייסות בישראל סכומים גדולים. ההבדלים בין המסלולים מפורטים בכתבה קרן מחקה, קרן סל או אקטיבית: מה באמת ההבדל.

מה קורה ליחידות עד סוף נובמבר

הקרן כבר הפסיקה למכור יחידות חדשות. עד מועד הפירוק אפשר למכור את היחידות בפדיון רגיל, ומאותו מועד והלאה הן יוצאות מהמסחר, והמחזיקים מקבלים את חלקם בכסף שיתקבל ממכירת המניות. IBI מתכוונת לבקש מיו"ר רשות ניירות ערך לעצור את הפדיונות יום מסחר אחד לפני הפירוק, בגלל קושי תפעולי של מסלקת הבורסה לסגור קרן שעדיין נסחרת. בתקופת הפירוק מנהל הקרן ישמש מפרק בלי שכר ולא ייגבו דמי ניהול, והנאמן, יובנק, ויתר על שכרו מיום ההודעה. מנהל הקרן רשאי גם לסטות ממדיניות ההשקעות לצורך מכירת הנכסים.

בצד המיסוי, D.A. MODEL היא קרן פטורה, והמס לא נגבה בתוך הקרן. המחזיק משלם מס רווחי הון על הרווח הריאלי, אם נוצר כזה, ברגע הפדיון או החלוקה. מי שרוצה להמשיך להחזיק במניות אמריקאיות צריך לבחור מוצר אחר ולבדוק את דמי הניהול ואת עמלות הקנייה שלו. הפרמטרים שכדאי להשוות מופיעים במדריך איך בוחרים קרן נאמנות: הפרמטרים שבאמת קובעים את התוצאה.

אריאלי, שמלמד באוניברסיטת דיוק ומחבר "לא רציונלי ולא במקרה", נחשב לאחד הישראלים הבולטים בחקר הכלכלה ההתנהגותית. בספטמבר השנה משך כתב העת Psychological Science מאמר שפרסם ב-2002 עם קלאוס ורטנברוך על דחיינות ומועדי הגשה, אחרי שניסיון שחזור וניתוח של הקבצים העלו חשד שהנתונים באחד הניסויים שונו. ורטנברוך עצמו ביקש את המשיכה, ואריאלי טען שהמסמכים שנשמרו אצלו מאותם ניסויים אינם מספיקים כדי לענות על השאלות. ב-IBI לא קשרו את ההחלטה לפרשה, והסבירו שהמודל והיבטיו העסקיים נבדקו לאורך זמן ושהקרן לא צמחה כפי שתוכנן.

לחברת הקרנות של IBI, שמנהלת כ-87 מיליארד שקל, מדובר בשבריר זניח. בין המהלכים הבולטים שלה בשנים האחרונות: רכישת פעילות קרנות הנאמנות של פסגות תמורת 137 מיליון שקל, עסקה שהושלמה ב-2024, ופירוק קומוריט, קרן הנדל"ן האמריקאית שהייתה הגדולה בפעילות האלטרנטיבית שלה, שהוכרז בתחילת 2025.

D.A. MODEL איננה המקרה היחיד החודש. באותו שבוע הודיעה קסם שתפרק קרן באפר על S&P 500 בגלל שווי נכסים נמוך לאורך זמן, וכמה ימים קודם לכן החליטה אלטשולר שחם לסגור את הקרן המחקה A.B SmartBeta USA MultiFactor, שתפורק כבר באמצע נובמבר.