הסניגורים ז'ק חן ועמית חדד היום בבית המשפט המחוזי בירושלים (צילום: איתמר לוין)
הסניגורים ז'ק חן ועמית חדד היום בבית המשפט המחוזי בירושלים (צילום: איתמר לוין)

ביהמ"ש לא אישר להגנה במשפט נתניהו להרחיב את חקירתו של מנדלבליט

ההגנה ביקשה לחקור את מנדלבליט גם על פעולות חקירה שבוצעו לאחר שאישר לפתוח את החקירות, אך השופטים דחו את הבקשה ברוב דעות. השופט בר-עם: איך אפשר להתעלם מכך שהיועץ המשפטי בא לפה ומעיד על פעולות בלתי חוקיות?

איתמר לוין | (1)

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת ההגנה במשפטו של בנימין נתניהו, לאפשר לה לחקור את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, על פעולות שביצעו המשטרה והפרקליטות לאחר שאישר לפתוח בחקירות נגד נתניהו ולפני שהגיש את כתב האישום נגדו. ההחלטה התקבלה תוך מחלוקת נדירה בין השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם; הם לא אמרו כיצד התחלקו דעותיהם, אך נראה כי בר-עם היה בדעת מיעוט.

סניגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, טען שאם ישאלו את מנדלבליט את השאלות הנכונות, "אפשר יהיה לסיים את המשפט". סניגורם של שאול ואיריס אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, טען שהאינטרס הציבורי שיש לשקול לפני הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, כולל את מחדלי החקירה והכשלים הרבים שנפלו בה

"המטרה היא להניח תשתית כדי להוכיח שמנדלבליט לא ידע על מחדלי החקירה, לכן הוא לא שקל את האינטרס הציבורי ולכן לא היה מקום להגיש את כתב האישום", הוסיף חן. "אנחנו מדברים על צבר בלתי נתפס, הר של פעולות בלתי חוקיות כמעט על כל צעד ושעל בחקירה הזאת. העניין הזה מבטא את ראיית המנהרה ואת להיטות היתר בהן לקו המשטרה בליווי הפרקליטות, והביאו לכך שעל רצפת חדר העריכה נותרו ראיות מזכות גם לגבי הסיקור וגם לגבי הרגולציה".

חדד המשיך: "אפשר על בסיס טענה מינהלית לבטל כתב אישום. כדי לבחון את הטענה הזאת, צריך להניח תשתית עובדתית רלוונטית. הטענה היא שהוסתרו מהיועץ עובדות מהותיות שגרמו לכך שההחלטה המינהלית [להגיש את כתב האישום] הייתה פגומה

"הנשיא עמית אומר בשורה של פסקי דין מהתקופה האחרונה, כי די בכך שהתשתית העובדתית תהיה חסרה כדי שההחלטה המינהלית תתבטל". חדד הציג מספר דוגמאות והוסיף: "זו ההסתרה, זו ההתנהלות השערורייתית שמקימה לנו הגנה מן הצדק".

הדיון הסתיים לאחר שעתיים בלבד

ראש צוות התביעה בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, השיבה: "רוב הפסיקה דחתה בקשות להעיד תובע על עניינים עובדתיים ודיברה על כך שתהליכי עבודה בתביעה לא אמורים לעלות בבית המשפט. חוק יסוד מחייב שהיועץ המשפטי יחתום על כתב אישום נגד ראש הממשלה, וזה לא שונה מתובע רגיל שלא יעיד על תהליכי העבודה אצלו.

"חזקה שחומר החקירה בתיק מצוי בידי התובע ולכן חזקה שאין פה הטעיה של מנדלבליט. את מה שאין בחומר החקירה - צריך לברר מול החוקרים". פרידמן-פלדמן: "יש דברים שהוא אמר שלא עבר עליהם, כמו תמלילים". בר-עם: "הוא העיד, שמענו אותו ויש פה דברים שלכאורה רלוונטיים להגנה מן הצדק, ואם לא ייחקר - יכול להיות שיהיה פה חֶסֶר מבחינה עובדתית".

תירוש: "גם פרקליט מחוז מחליט מה הוא מבקש לראות מחומרי החקירה. בכל תיק יש טענות להגנה מן הצדק", אמרה בציניות, "ואפשר לחקור את התובע או את התובע הבכיר, ולשאול מה ידע. ליועץ המשפטי לממשלה יש צוותים שבודקים את החומרים. התובע אינו אדם ספציפי אלא גוף".

תירוש הזהירה מפני פתיחת הדלת בכל מקרה אחר. בר-עם: "פה הדלת כבר נפתחה, הוא העיד ושמענו דברים שלכאורה מצריכים בירור יותר מעמיק". תירוש: "חובת בית המשפט לצמצם את הדלת לדברים הנחוצים ביותר - אישורי היועץ." בר-עם: "איך אפשר להתעלם מכך שהיועץ המשפטי בא לפה ומעיד על פעולות בלתי חוקיות?"

בעקבות ההחלטה, ביקש חדד שלא להמשיך היום את עדותו של מנדלבליט, כדי שיוכל להתאים את החקירה שהכין להנחיות השופטים. התביעה לא התנגדה והדיון הסתיים לאחר שעתיים בלבד.

 

 


הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מערכת המשפט מונעת מהאמת להתגלות!!!! (ל"ת)
    הציבור צריך לדעת הכל!!!! 28/10/2026 12:38
    הגב לתגובה זו