מתקן התפלה שני בגליל המערבי: המדינה יוצאת למכרז על 100 מיליון קוב בשנה

המדינה מאיצה את הרחבת משק ההתפלה בצפון. ועדת המכרזים המיוחדת להתפלת מי ים, הפועלת באגף החשבת הכללית במשרד האוצר, פרסמה את מסמכי המיון המוקדם (PQ) למכרז בינלאומי להקמת מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי, בכושר ייצור של 100 מיליון מטר קוב בשנה לפחות. המתקן, שזכה לכינוי גליל מערבי ב', יקום דרומית לנהריה, בצמוד למחנה שרגא וממש מצפון למתקן גליל מערבי א', שנמצא בשלבי הקמה מתקדמים.

עם השלמת שני המתקנים צפוי כושר ההתפלה באתר להגיע לכ-200 מיליון קוב בשנה. לפי משרד האוצר, המהלך הוא חלק מתוכנית רחבה שאמורה להעלות את כושר ההתפלה של ישראל מכ-800 מיליון קוב בשנה לכ-1.5 מיליארד קוב בתחילת העשור הבא עד אמצעו. התוכנית כוללת גם את הרחבת מתקן אשקלון ואת הקמת מתקן חדש בעמק חפר. ממסמכי המכרז עולה כי הממשלה החליטה להיערך ליעד ארוך טווח של 2 מיליארד קוב מים מותפלים בשנה.

הפרויקט יתבצע במודל BOT: הזכיין יממן, יתכנן, יקים, יפעיל ויתחזק את המתקן במשך 24 שנים ו-11 חודשים, ובסופן יעביר אותו למדינה בחינם. המדינה תרכוש את המים המותפלים, והמתקן עשוי להיבנות בשלבים בהתאם לצורכי משק המים. ההליך כולל שני שלבים: מיון מוקדם של קבוצות מהארץ ומחו"ל, ובהמשכו מכרז מחירים בין המתמודדות שיעברו את הסף. בוועדה חברים נציגי משרד האוצר, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות וחברת ענבל.

מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, אמר כי "פרסום הליך המיון המוקדם למתקן גליל מערבי ב' מסמן צעד נוסף בחיזוק חוסנו של משק המים בישראל". לדבריו, הגדלת כושר ההתפלה תאפשר לשמר את מקורות המים הטבעיים ולהבטיח אוגר אסטרטגי לכלל הצרכנים.

חשמל מהרשת, הגז מחוץ לגדר

הסעיף הבולט במסמכי המכרז נוגע לאנרגיה. אספקת החשמל למתקן תגיע מרשת חברת החשמל בלבד, והקמת תחנת כוח עצמאית או מערכות מבוססות גז טבעי באתר אסורה במפורש. מדובר בשינוי כיוון ביחס לעבר: למתקן אשקלון, הראשון מבין המתקנים הגדולים, יש תחנת כוח פרטית משלו המופעלת בגז.

התלות של משק המים במשק החשמל מהותית. מחקרים אקדמיים מעריכים כי הפקת קוב מים מותפלים צורכת 3 עד 3.5 קוט"ש, וכי מתקני ההתפלה אחראים לכמה אחוזים מצריכת החשמל הלאומית. מבקר המדינה תיאר בדוח על אסדרת מתקני ההתפלה מקרים שבהם מתקנים גדולים הפסיקו לפעול במסגרת הסדרי השלת עומס בשעות ביקוש שיא לחשמל. באחד האירועים נעצרה פעולתם של ארבעה מתקנים במשך כשבע שעות רצופות, וממסמכי מקורות עלה כי המערכת הארצית התקרבה למצב שבו תתקשה לספק מים לאזורים מסוימים.

לוחות זמנים שמתארכים

שישה מתקני התפלת מי ים פועלים בישראל: אשקלון, פלמחים, חדרה, שורק א', שורק ב' ואשדוד, כולם בשיטת אוסמוזה הפוכה. לפי נתוני רשות המים, כושר הייצור של חמשת הוותיקים עומד על כ-596 מיליון קוב בשנה, ושורק ב' מוסיף עליהם 200 מיליון קוב. גליל מערבי א' אמור להפוך לשביעי.

ההיסטוריה של גליל מערבי א' ממחישה את קשיי הביצוע. כשנבחרו IDE ובנק הפועלים כזוכים, הודיע הבנק כי יעמיד כ-1.3 מיליארד שקל למימון, שההכנסות הצפויות יגיעו ל-180 מיליון שקל בשנה וכי העבודות יימשכו כ-30 חודשים. בפועל המתקן נמצא בשלבי הקמה, ומבקר המדינה ציין כי גם מועד הפעלת מתקן עמק חפר נדחה בשנתיים. IDE עצמה הייתה בשליטת קבוצת דלק, שמכרה את אחזקותיה בה לשותפות אלפא מים.

לצד החשמל והעיכובים עומדת שאלת הסביבה. מסמכי המכרז מציינים כי הסביבה הימית באזור רגישה במיוחד מבחינה אקולוגית, ולכן צינור התמלחת צפוי להגיע לנקודת פיזור רחוקה מהחוף הרבה יותר מהמקובל בפרויקטים דומים בישראל. רשות המים פרסמה מכרז נפרד להכנת מודל פיזור שיבחן את פלומת הרכז של שני המתקנים יחד, ובחירת הנקודה נעשית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. הדרישות האלה מייקרות את התשתית הימית, וההכרעה איך לאזן בין אמינות האספקה, מחיר הקוב והשמירה על הים תעבור למתמודדות במכרז.

• חזרו בלילה, נעצרו בבוקר: מרבית מתקני ההתפלה שוב הודממו
• ביהמ"ש העליון מאפשר למתקן ההתפלה באשדוד להמשיך לפעול

להרחבה: חברת IDE של אבשלום פלבר ואמיר לנג זכתה במכרז להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי