ביהמ"ש העליון מאפשר למתקן ההתפלה באשדוד להמשיך לפעול

מתקן התפלת המים באשדוד יוכל להמשיך לפעול, כאשר בית המשפט העליון דן בשאלה האם תחנת הכוח המספקת לו חשמל תקבל היתר לפליטת גזי חממה. זו משמעות החלטתו של שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין.

המתקן הוקם בידי מקורות ונמכר לחברות שפיר ובלוג'ן; בשנת 2024 ניתן להן היתר להקים תחנת כוח סמוכה, אשר מייצרת את החשמל הדרוש למתקן ויכולה למכור את היתרה לרשת החשמל הארצית. הממונה במשרד להגנת הסביבה הנפיק לתחנה היתר פליטה, ונגד מהלך זה הוגשו שלוש עתירות לבית המשפט המחוזי בירושלים - שביקשו לבטלו או לצמצמו בצורה ניכרת.

בית המשפט המחוזי קיבל את העתירות והורה לממונה לדון מחדש בהיתר, כדי שיכריע מהי הטכניקה המיטבית הזמינה מבחינת ההגנה על איכות הסביבה והאוויר הנקי. חוק אוויר נקי מחייב להשתמש ב"טכניקה המיטבית הזמינה", והמחוזי קבע שעל הממונה לבחון דרישה זו הן ביחס למתקן שמהווה מקור הפליטה, בו רשאי המפעיל להשתמש, והן בנוגע לאמצעים לצמצום זיהום האוויר, וזאת בהתאם לרשימת הטכניקות שקבע האיחוד האירופי.

שפיר ובלוג'ן ערערו על פסק הדין וביקשו לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור (הקבוע לדיון בחודש דצמבר). לדבריהן, אם יחויבו להשתמש במנועי חשמל ישנים - ייגרמו למתקן הפסדים כבדים שכנראה יובילו להפסקת הפעלתו ולפגיעה קשה באספקת המים במדינה. שטיין הבהיר בדיון, כי החלטתו תתמקד בסיכויי הערעור ולא במאזן הנוחות (שהוא לרוב השיקול המרכזי בבקשות לעיכוב ביצוע), שכן לא ניתן להשוות בין הנזק הכלכלי העצום שייגרם למפעילות והנזק לאספקת המים, לבין הנזק הסביבתי והבריאותי.

סיכויי הערעור טובים

שטיין קובע, כי סיכויי הערעור טובים. לשון החוק מלמדת, כי "הממונה שבסמכותו לתת היתר פליטה אינו מוסמך להתנות את נתינתה בהחלפת המתקן אשר מהווה מקור הפליטה...  לא הרי המתקן שעלול לזהם אוויר, ששמו ותוארו 'מקור הפליטה', כהרי האמצעים שעל מפעיל המתקן לשלב בו כדי למנוע או לצמצם את זיהום האוויר באופן מיטבי".

שטיין מוסיף: "לכאורה, אם לא למעלה מכך, קביעתו של בית המשפט המחוזי, אשר ביטלה את היתר הפליטה ביחס למתקן המפעילות בשל כך שהממונה לא בחן את ההיתכנות של מתקנים חלופיים, ידידותיים יותר לאוויר נקי, אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק והרעיון הרגולטורי שבבסיסו. לשון החוק והרציונל שמאחוריו מסמיכים את הממונה לדרוש העמדה של תוספות וטכנולוגיות נלוות למתקן הקיים במטרה למזער באופן מיטבי את פגיעתו העתידית באוויר נקי. הם אינם מתירים לממונה לדרוש את עיצוב המתקן מחדש".

העותרים המקוריים - עיריית אשדוד, איגוד ערים יבנה, עיריית יבנה, איגוד ערים דרום יהודה, שומרי ומגמה ירוקה - חויבו בתשלום הוצאות של 60,000 שקל ליזמים ו-60,000 שקל למדינה. את בעלי המתקן ייצגו עוה"ד יוסי אשכנזי, חיים מכלוף, רות דגן ודנה גלאון; את המשרד להגנת הסביבה ייצגו עוה"ד שרון איגר ומטר בן-ישי; ואת העותרים - עוה"ד אמיר ברק, תמיר מירז ומתן גרפינקל.