
ממשל טראמפ משעה את מיקרוסופט ואדובי מתוכנית הגרין קארד לעובדים זרים
שמונה חברות טכנולוגיה ו-IT הושעו זמנית ממסלול PERM, בזמן שסגן הנשיא ג'יי די ואנס מאשים את מיקרוסופט בניצול לרעה של מערך ההגירה לעובדים מיומנים; מניית החברה יורדת ביותר מ-1%
ממשל טראמפ משעה זמנית את מיקרוסופטMicrosoft Corp -1.39% , אדובי Adobe Systems Inc 2.63% ושש חברות טכנולוגיה ושירותי IT נוספות מתוכנית PERM, שמאפשרת למעסיקים בארה"ב לתת חסות לעובדים זרים לקבלת תושבות קבע. ההחלטה מגיעה כחלק מהחרפה נוספת במדיניות ההגירה של הממשל, הפעם עם דגש ישיר על חברות הטכנולוגיה.
סגן הנשיא ג'יי די ואנס תקף במיוחד את מיקרוסופט וטען כי החברה ניצלה לרעה את מערך ההגירה לעובדים מיומנים. לדבריו, תוכנית H-1B הפכה לכר נרחב להונאה ולשימוש שמאפשר לחברות להעסיק עובדים זרים בעלות נמוכה יותר. מלבד מיקרוסופט ואדובי, הושעו גם Cognizant, Infosys, Tata, Wipro, HCL ו-Capgemini. ההשעיה מתייחסת למסלול PERM, שבאמצעותו חברות יכולות לקדם עובדים זרים לתושבות קבע לאחר שהן מוכיחות כי לא נמצא עובד אמריקאי מתאים למשרה.
מיקרוסופט במוקד הביקורת
ואנס טען כי בשנה שעברה מיקרוסופט פיטרה כ-6,000 עובדים אמריקאים, ובמקביל נהנתה מכ-6,300 ויזות H-1B וכמעט 3,000 גרין קארד. הוא הציג את הנתונים כהוכחה לכך שהחברה נשענת יותר מדי על עובדים זרים. מיקרוסופט דחתה את הטענה והבהירה כי הרוב המכריע של עובדיה בארה"ב הם אמריקאים. החברה הוסיפה כי חלק גדול מהבקשות שצוינו נועד להארכת סטטוס או לשינוי סטטוס של עובדים שכבר מועסקים בחברה.
החברה גם הדגישה כי היא מגישה בקשות H-1B רק עבור עובדים שעומדים בדרישות המחמירות של התוכנית, וכי השכר שהיא משלמת לעובדים האלה הוא מהגבוהים בענף הטכנולוגיה.
במקביל להשעיית החברות, הממשל הודיע על פתיחת חקירה בחשד להונאה בשימוש בוויזות J-1 בתשע אוניברסיטאות אמריקאיות, בהן ייל, הרווארד, סטנפורד, MIT, קלטק ואוניברסיטת פיטסבורג. לפי משרד העבודה, כבר הוצאו זימונים והחקירות נמצאות בעיצומן. המסר מהממשל הוא שגם מוסדות אקדמיים מובילים לא יקבלו יחס מקל רק בשל מעמדם.
המהלך משתלב בקו רחב יותר של ממשל טראמפ נגד תוכניות הגירה לעובדים מיומנים. בשנה שעברה ניסה הבית הלבן להטיל אגרה של 100 אלף דולר על בקשות חדשות ל-H-1B, אך בית משפט פדרלי חסם את המהלך בטענה שמדובר למעשה במס שלא אושר בידי הקונגרס.
הוויכוח הוא גם על שכר
ואנס טען כי חלק מבעלי ויזות H-1B מרוויחים בין 20 אלף ל-48 אלף דולר פחות מעובדים אמריקאים בתפקידים דומים, וכי הדבר מאפשר לחברות ללחוץ כלפי מטה את השכר. מיקרוסופט מצדה טוענת שהמציאות הפוכה, ושכר העובדים שלה גבוה מאוד גם בקרב בעלי הוויזות. המחלוקת הזו עומדת בלב הוויכוח הרחב על תוכניות ההגירה לעובדים מיומנים - האם הן ממלאות מחסור אמיתי בכוח אדם, או משמשות חברות לצמצום עלויות.
מניית מיקרוסופט ירדה ביותר מ-1% בעקבות ההודעה, כשהמשקיעים מנסים להעריך עד כמה ההשעיה עלולה להשפיע על יכולתה לגייס ולהשאיר עובדים מיומנים לאורך זמן. האירוניה היא שבאותו יום עצמו צפוי מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, לקבל מהממשל את המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות, לצד אילון מאסק וג'נסן הואנג. ואנס טען שאין בכך סתירה.