הזיכיון של בלוג'ן ושפיר במתקן ההתפלה באשדוד יוארך ב-6 שנים
החברות הגיעו להסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון עד לתום שנת 2044 כחלק מהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל, אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים; התזרים התפעולי הממוצע צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה
החברות בלוג'ן (BlueGen), שבשליטת קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 0.61% , ושפיר הנדסה שפיר הנדסה 2.23% חתמו על הסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון של מתקן ההתפלה באשדוד ב-6 שנים, עד לתום שנת 2044. זאת במסגרת תהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל. במסגרת התיקון להסכם, הותאמה גם תקופת הזיכיון של תחנת הכוח כך שהיא תסתיים בתום שנת 2044 (חלף אפריל 2046). בשנה האחרונה עבר המתקן שדרוג משמעותי, וזאת במהלך המלחמה אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים.
בעקבות ההסכם, בג'נריישן העריכו כי התזרים התפעולי הממוצע (לפני מס) של מתקן ההתפלה בשנת הארכת זיכיון אחת, בניכוי התזרים שנבע מקיצור תקופת הזיכיון של תחנת
הכוח, צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה.
מתקן ההתפלה באשדוד הינו נכס תשתית לאומי בעל קיבולת ייצור מקסימלית של 140 מלמ"ק מים מותפלים לשנה, וייצור בפועל של כ-100 מלמ"ק לשנה (לפי הסכם הזיכיון). המתקן הינו אחד מחמשת מתקני ההתפלה המרכזיים בישראל, ועד לרכישתו על ידי ג'נריישן ושפיר סבל מבעיות מבניות מיום הקמתו. עם רכישתו, עבר המתקן שדרוג משמעותי שכלל תכנון מחודש של פעילות הטיפול המקדים, חידוש מערכות הבקרה ובניית מערך אנרגיה חדשני ומתקדם, לצורך צמצום משמעותי בעלויות ההפעלה ושיפור מהותי ברווחיות. תכנון ושדרוג המתקן באשדוד התבצעו בשיתוף צוות ההנהלה של מתקן ההתפלה בפלמחים, אחד ממתקני ההתפלה היעילים ביותר בישראל עם הנהלה ותיקה ומקצועית.
בעקבות השדרוג, המתקן פועל כיום בטכנולוגיה ייחודית וראשונית המבוססת על מנועים המונעים באמצעות גז טבעי, אשר מניעים את המשאבה באופן ישיר (Direct Drive). יתרונות השימוש בטכנולוגיית ה-DD החדשנית הינם חיסכון כלכלי מובהק ביחס לשימוש במנוע חשמלי בשל הקטנה משמעותית בהוצאות האנרגיה (שהינן ההוצאות המהותיות ביותר במתקן התפלה) לצד חיסכון משמעותי בפליטות Co2 ויצירת מתקן נקי לסביבה. לצד מתקן ההתפלה וכחלק מהסכם הזיכיון המקורי ליזמים קיימת אופציה להקמת תחנת כוח בחצר המתקן. בסוף שנת 2024 התקבל היתר בניה להקמת תחנת הכוח, והקמתה צפויה להסתיים לקראת סוף שנת 2025, לקראת הפעלתה המלאה במחצית הראשונה של שנת 2026.
- שיכון ובינוי מוכרת את החזקתה במתקן ההתפלה בחדרה ב-195 מיליון שקל
- שיכון ובינוי תמכור 50% ממתקן התפלת מים תמורת 200-220 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, עבודות השיפוץ ושדרוג מתקן ההתפלה הסתיימו והמתקן מצוי בתקופת הרצה, כאשר כמות המים המיוצרת בו הולכת וצומחת. המתקן מחזיק כבר כעת, ביכולת ייצור בהתאם לתוכנית השנתית המאושרת, ואישור הפעלה צפוי להתקבל בשבועות הקרובים. בעקבות השיפוץ והשדרוג, בלוג'ן צופה שיפור ניכר ביעילות מתקן ההתפלה כבר בשנת ההפעלה הקרובה.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
