מתקן ההתפלה באשדוד (קרדיט: ניר בודקר)
מתקן ההתפלה באשדוד (קרדיט: ניר בודקר)

הזיכיון של בלוג'ן ושפיר במתקן ההתפלה באשדוד יוארך ב-6 שנים

החברות הגיעו להסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון עד לתום שנת 2044 כחלק מהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל, אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים;  התזרים התפעולי הממוצע צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה

איתן גרסטנפלד |

החברות בלוג'ן (BlueGen), שבשליטת קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 0% , ושפיר הנדסה שפיר הנדסה 0%  חתמו על הסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון של מתקן ההתפלה באשדוד ב-6 שנים, עד לתום שנת 2044. זאת במסגרת תהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל. במסגרת התיקון להסכם, הותאמה גם תקופת הזיכיון של תחנת הכוח כך שהיא תסתיים בתום שנת 2044 (חלף אפריל 2046). בשנה האחרונה עבר המתקן שדרוג משמעותי, וזאת במהלך המלחמה אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים.


בעקבות ההסכם, בג'נריישן העריכו כי התזרים התפעולי הממוצע (לפני מס) של מתקן ההתפלה בשנת הארכת זיכיון אחת, בניכוי התזרים שנבע מקיצור תקופת הזיכיון של תחנת הכוח, צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה.


מתקן ההתפלה באשדוד הינו נכס תשתית לאומי בעל קיבולת ייצור מקסימלית של 140 מלמ"ק מים מותפלים לשנה, וייצור בפועל של כ-100 מלמ"ק לשנה (לפי הסכם הזיכיון). המתקן הינו אחד מחמשת מתקני ההתפלה המרכזיים בישראל, ועד לרכישתו על ידי ג'נריישן ושפיר סבל מבעיות מבניות מיום הקמתו. עם רכישתו, עבר המתקן שדרוג משמעותי שכלל תכנון מחודש של פעילות הטיפול המקדים, חידוש מערכות הבקרה ובניית מערך אנרגיה חדשני ומתקדם, לצורך צמצום משמעותי בעלויות ההפעלה ושיפור מהותי ברווחיות. תכנון ושדרוג המתקן באשדוד התבצעו בשיתוף צוות ההנהלה של מתקן ההתפלה בפלמחים, אחד ממתקני ההתפלה היעילים ביותר בישראל עם הנהלה ותיקה ומקצועית.


בעקבות השדרוג, המתקן פועל כיום בטכנולוגיה ייחודית וראשונית המבוססת על מנועים המונעים באמצעות גז טבעי, אשר מניעים את המשאבה באופן ישיר (Direct Drive). יתרונות השימוש בטכנולוגיית ה-DD החדשנית הינם חיסכון כלכלי מובהק ביחס לשימוש במנוע חשמלי בשל הקטנה משמעותית בהוצאות האנרגיה (שהינן ההוצאות המהותיות ביותר במתקן התפלה) לצד חיסכון משמעותי בפליטות Co2 ויצירת מתקן נקי לסביבה. לצד מתקן ההתפלה וכחלק מהסכם הזיכיון המקורי ליזמים קיימת אופציה להקמת תחנת כוח בחצר המתקן. בסוף שנת 2024 התקבל היתר בניה להקמת תחנת הכוח, והקמתה צפויה להסתיים לקראת סוף שנת 2025, לקראת הפעלתה המלאה במחצית הראשונה של שנת 2026.


נכון להיום, עבודות השיפוץ ושדרוג מתקן ההתפלה הסתיימו והמתקן מצוי בתקופת הרצה, כאשר כמות המים המיוצרת בו הולכת וצומחת. המתקן מחזיק כבר כעת, ביכולת ייצור בהתאם לתוכנית השנתית המאושרת, ואישור הפעלה צפוי להתקבל בשבועות הקרובים. בעקבות השיפוץ והשדרוג, בלוג'ן צופה שיפור ניכר ביעילות מתקן ההתפלה כבר בשנת ההפעלה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.