מתקן ההתפלה באשדוד (קרדיט: ניר בודקר)
מתקן ההתפלה באשדוד (קרדיט: ניר בודקר)

הזיכיון של בלוג'ן ושפיר במתקן ההתפלה באשדוד יוארך ב-6 שנים

החברות הגיעו להסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון עד לתום שנת 2044 כחלק מהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל, אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים;  התזרים התפעולי הממוצע צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה

איתן גרסטנפלד |

החברות בלוג'ן (BlueGen), שבשליטת קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.97% , ושפיר הנדסה שפיר הנדסה -0.13%  חתמו על הסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון של מתקן ההתפלה באשדוד ב-6 שנים, עד לתום שנת 2044. זאת במסגרת תהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל. במסגרת התיקון להסכם, הותאמה גם תקופת הזיכיון של תחנת הכוח כך שהיא תסתיים בתום שנת 2044 (חלף אפריל 2046). בשנה האחרונה עבר המתקן שדרוג משמעותי, וזאת במהלך המלחמה אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים.


בעקבות ההסכם, בג'נריישן העריכו כי התזרים התפעולי הממוצע (לפני מס) של מתקן ההתפלה בשנת הארכת זיכיון אחת, בניכוי התזרים שנבע מקיצור תקופת הזיכיון של תחנת הכוח, צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה.


מתקן ההתפלה באשדוד הינו נכס תשתית לאומי בעל קיבולת ייצור מקסימלית של 140 מלמ"ק מים מותפלים לשנה, וייצור בפועל של כ-100 מלמ"ק לשנה (לפי הסכם הזיכיון). המתקן הינו אחד מחמשת מתקני ההתפלה המרכזיים בישראל, ועד לרכישתו על ידי ג'נריישן ושפיר סבל מבעיות מבניות מיום הקמתו. עם רכישתו, עבר המתקן שדרוג משמעותי שכלל תכנון מחודש של פעילות הטיפול המקדים, חידוש מערכות הבקרה ובניית מערך אנרגיה חדשני ומתקדם, לצורך צמצום משמעותי בעלויות ההפעלה ושיפור מהותי ברווחיות. תכנון ושדרוג המתקן באשדוד התבצעו בשיתוף צוות ההנהלה של מתקן ההתפלה בפלמחים, אחד ממתקני ההתפלה היעילים ביותר בישראל עם הנהלה ותיקה ומקצועית.


בעקבות השדרוג, המתקן פועל כיום בטכנולוגיה ייחודית וראשונית המבוססת על מנועים המונעים באמצעות גז טבעי, אשר מניעים את המשאבה באופן ישיר (Direct Drive). יתרונות השימוש בטכנולוגיית ה-DD החדשנית הינם חיסכון כלכלי מובהק ביחס לשימוש במנוע חשמלי בשל הקטנה משמעותית בהוצאות האנרגיה (שהינן ההוצאות המהותיות ביותר במתקן התפלה) לצד חיסכון משמעותי בפליטות Co2 ויצירת מתקן נקי לסביבה. לצד מתקן ההתפלה וכחלק מהסכם הזיכיון המקורי ליזמים קיימת אופציה להקמת תחנת כוח בחצר המתקן. בסוף שנת 2024 התקבל היתר בניה להקמת תחנת הכוח, והקמתה צפויה להסתיים לקראת סוף שנת 2025, לקראת הפעלתה המלאה במחצית הראשונה של שנת 2026.


נכון להיום, עבודות השיפוץ ושדרוג מתקן ההתפלה הסתיימו והמתקן מצוי בתקופת הרצה, כאשר כמות המים המיוצרת בו הולכת וצומחת. המתקן מחזיק כבר כעת, ביכולת ייצור בהתאם לתוכנית השנתית המאושרת, ואישור הפעלה צפוי להתקבל בשבועות הקרובים. בעקבות השיפוץ והשדרוג, בלוג'ן צופה שיפור ניכר ביעילות מתקן ההתפלה כבר בשנת ההפעלה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.