הזיכיון של בלוג'ן ושפיר במתקן ההתפלה באשדוד יוארך ב-6 שנים
החברות הגיעו להסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון עד לתום שנת 2044 כחלק מהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל, אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים; התזרים התפעולי הממוצע צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה
החברות בלוג'ן (BlueGen), שבשליטת קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 0.61% , ושפיר הנדסה שפיר הנדסה 2.23% חתמו על הסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון של מתקן ההתפלה באשדוד ב-6 שנים, עד לתום שנת 2044. זאת במסגרת תהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל. במסגרת התיקון להסכם, הותאמה גם תקופת הזיכיון של תחנת הכוח כך שהיא תסתיים בתום שנת 2044 (חלף אפריל 2046). בשנה האחרונה עבר המתקן שדרוג משמעותי, וזאת במהלך המלחמה אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים.
בעקבות ההסכם, בג'נריישן העריכו כי התזרים התפעולי הממוצע (לפני מס) של מתקן ההתפלה בשנת הארכת זיכיון אחת, בניכוי התזרים שנבע מקיצור תקופת הזיכיון של תחנת
הכוח, צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה.
מתקן ההתפלה באשדוד הינו נכס תשתית לאומי בעל קיבולת ייצור מקסימלית של 140 מלמ"ק מים מותפלים לשנה, וייצור בפועל של כ-100 מלמ"ק לשנה (לפי הסכם הזיכיון). המתקן הינו אחד מחמשת מתקני ההתפלה המרכזיים בישראל, ועד לרכישתו על ידי ג'נריישן ושפיר סבל מבעיות מבניות מיום הקמתו. עם רכישתו, עבר המתקן שדרוג משמעותי שכלל תכנון מחודש של פעילות הטיפול המקדים, חידוש מערכות הבקרה ובניית מערך אנרגיה חדשני ומתקדם, לצורך צמצום משמעותי בעלויות ההפעלה ושיפור מהותי ברווחיות. תכנון ושדרוג המתקן באשדוד התבצעו בשיתוף צוות ההנהלה של מתקן ההתפלה בפלמחים, אחד ממתקני ההתפלה היעילים ביותר בישראל עם הנהלה ותיקה ומקצועית.
בעקבות השדרוג, המתקן פועל כיום בטכנולוגיה ייחודית וראשונית המבוססת על מנועים המונעים באמצעות גז טבעי, אשר מניעים את המשאבה באופן ישיר (Direct Drive). יתרונות השימוש בטכנולוגיית ה-DD החדשנית הינם חיסכון כלכלי מובהק ביחס לשימוש במנוע חשמלי בשל הקטנה משמעותית בהוצאות האנרגיה (שהינן ההוצאות המהותיות ביותר במתקן התפלה) לצד חיסכון משמעותי בפליטות Co2 ויצירת מתקן נקי לסביבה. לצד מתקן ההתפלה וכחלק מהסכם הזיכיון המקורי ליזמים קיימת אופציה להקמת תחנת כוח בחצר המתקן. בסוף שנת 2024 התקבל היתר בניה להקמת תחנת הכוח, והקמתה צפויה להסתיים לקראת סוף שנת 2025, לקראת הפעלתה המלאה במחצית הראשונה של שנת 2026.
- שיכון ובינוי מוכרת את החזקתה במתקן ההתפלה בחדרה ב-195 מיליון שקל
- שיכון ובינוי תמכור 50% ממתקן התפלת מים תמורת 200-220 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, עבודות השיפוץ ושדרוג מתקן ההתפלה הסתיימו והמתקן מצוי בתקופת הרצה, כאשר כמות המים המיוצרת בו הולכת וצומחת. המתקן מחזיק כבר כעת, ביכולת ייצור בהתאם לתוכנית השנתית המאושרת, ואישור הפעלה צפוי להתקבל בשבועות הקרובים. בעקבות השיפוץ והשדרוג, בלוג'ן צופה שיפור ניכר ביעילות מתקן ההתפלה כבר בשנת ההפעלה הקרובה.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
מבטח שמיר פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.
