מתקן ההתפלה באשדוד (קרדיט: ניר בודקר)
מתקן ההתפלה באשדוד (קרדיט: ניר בודקר)

הזיכיון של בלוג'ן ושפיר במתקן ההתפלה באשדוד יוארך ב-6 שנים

החברות הגיעו להסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון עד לתום שנת 2044 כחלק מהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל, אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים;  התזרים התפעולי הממוצע צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה

איתן גרסטנפלד |

החברות בלוג'ן (BlueGen), שבשליטת קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 0.92% , ושפיר הנדסה שפיר הנדסה -0.61%  חתמו על הסכם עם המדינה להארכת תקופת הזיכיון של מתקן ההתפלה באשדוד ב-6 שנים, עד לתום שנת 2044. זאת במסגרת תהליך הסדרה אשר התנהל מול המדינה לקבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל. במסגרת התיקון להסכם, הותאמה גם תקופת הזיכיון של תחנת הכוח כך שהיא תסתיים בתום שנת 2044 (חלף אפריל 2046). בשנה האחרונה עבר המתקן שדרוג משמעותי, וזאת במהלך המלחמה אשר גררה גידול משמעותי בעלויות ההקמה והתארכות בלוחות הזמנים אשר מומנו ממקורות פנימיים.


בעקבות ההסכם, בג'נריישן העריכו כי התזרים התפעולי הממוצע (לפני מס) של מתקן ההתפלה בשנת הארכת זיכיון אחת, בניכוי התזרים שנבע מקיצור תקופת הזיכיון של תחנת הכוח, צפוי לעמוד על כ-240-220 מיליון שקל בשנה.


מתקן ההתפלה באשדוד הינו נכס תשתית לאומי בעל קיבולת ייצור מקסימלית של 140 מלמ"ק מים מותפלים לשנה, וייצור בפועל של כ-100 מלמ"ק לשנה (לפי הסכם הזיכיון). המתקן הינו אחד מחמשת מתקני ההתפלה המרכזיים בישראל, ועד לרכישתו על ידי ג'נריישן ושפיר סבל מבעיות מבניות מיום הקמתו. עם רכישתו, עבר המתקן שדרוג משמעותי שכלל תכנון מחודש של פעילות הטיפול המקדים, חידוש מערכות הבקרה ובניית מערך אנרגיה חדשני ומתקדם, לצורך צמצום משמעותי בעלויות ההפעלה ושיפור מהותי ברווחיות. תכנון ושדרוג המתקן באשדוד התבצעו בשיתוף צוות ההנהלה של מתקן ההתפלה בפלמחים, אחד ממתקני ההתפלה היעילים ביותר בישראל עם הנהלה ותיקה ומקצועית.


בעקבות השדרוג, המתקן פועל כיום בטכנולוגיה ייחודית וראשונית המבוססת על מנועים המונעים באמצעות גז טבעי, אשר מניעים את המשאבה באופן ישיר (Direct Drive). יתרונות השימוש בטכנולוגיית ה-DD החדשנית הינם חיסכון כלכלי מובהק ביחס לשימוש במנוע חשמלי בשל הקטנה משמעותית בהוצאות האנרגיה (שהינן ההוצאות המהותיות ביותר במתקן התפלה) לצד חיסכון משמעותי בפליטות Co2 ויצירת מתקן נקי לסביבה. לצד מתקן ההתפלה וכחלק מהסכם הזיכיון המקורי ליזמים קיימת אופציה להקמת תחנת כוח בחצר המתקן. בסוף שנת 2024 התקבל היתר בניה להקמת תחנת הכוח, והקמתה צפויה להסתיים לקראת סוף שנת 2025, לקראת הפעלתה המלאה במחצית הראשונה של שנת 2026.


נכון להיום, עבודות השיפוץ ושדרוג מתקן ההתפלה הסתיימו והמתקן מצוי בתקופת הרצה, כאשר כמות המים המיוצרת בו הולכת וצומחת. המתקן מחזיק כבר כעת, ביכולת ייצור בהתאם לתוכנית השנתית המאושרת, ואישור הפעלה צפוי להתקבל בשבועות הקרובים. בעקבות השיפוץ והשדרוג, בלוג'ן צופה שיפור ניכר ביעילות מתקן ההתפלה כבר בשנת ההפעלה הקרובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?