ממוצע השנים 2018-2022 כבסיס: כך יחושב מס רווחי היתר על הבנקים

ועדת הכספים קיימה היום דיון ראשון בפרק ז' מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, העוסק בהטלת מס מיוחד על רווחי המערכת הבנקאית. המנגנון המוצע מבקש להגדיר "רווח חריג" ככזה העולה על 50% מהממוצע השנתי של רווחי הבנק בין השנים 2018 ל-2022, תקופה המייצגת סביבת ריבית נמוכה ויציבה יותר. 

על פי המתווה, המס הנוסף יחול רק על בנקים שאינם בעלי היקף פעילות קטן, וזאת כהוראת שעה שתעמוד בתוקפה עד לשנת 2030. המטרה המרכזית של המהלך היא לגבות נתח מהרווחים שנולדו כתוצאה ישירה של עליית הריבית במשק, מבלי לפגוע בתמריצי הבנקים להתייעלות תפעולית או לצמיחה אורגנית.

בפתח הדיון הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, את נחישות הקואליציה לקדם את המהלך למרות המורכבות שלו. מילביצקי ציין כי "זהו דיון ראשון מתוך כמה דיונים שנקיים. בעיני לפחות, זה אחד החוקים היותר חשובים ומשמעותיים של חוק ההסדרים הזה, זה משהו שהיה צריך לעשות מזמן, אנחנו בעיכוב גדול מאוד באירוע הזה. אני נחוש מאוד לקדם את החוק הזה בצורה המיטבית". דבריו של יו"ר הוועדה משקפים את הלחץ הציבורי והפוליטי להעביר חלק מרווחי העתק של הבנקים חזרה לקופת המדינה, במיוחד בתקופה של גירעון מאמיר בעקבות הוצאות המלחמה.

במשרד האוצר מציגים את המהלך כמענה לעלייה החדה ברווחי הבנקים בעקבות העלאות הריבית מאז אמצע 2022. יוראי מצלאוי, סמנכ"ל המשרד שעמד בראש הצוות לבחינת מיסוי המערכת הבנקאית, אמר כי "הרקע להצעת החוק נעוץ בשינוי המשמעותי בסביבת הריבית בשנת 22, שהוביל לשינוי משמעותי ועלייה משמעותית ברווחי המערכת הבנקאית, גם בהשוואה בינלאומית". לדבריו, הגידול אינו תוצר של התייעלות או צמיחה אקטיבית, אלא "תוצאה לא מכוונת של המדיניות המוניטרית".

• אלף שקל בחודש למורה יוזם: המדינה פותחת את הכיס בחבל תקומה בעוטף עזה
• משרד הביטחון יממן ייצוג משפטי לפצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באוצר הציגו נתונים לפיהם הרווח המצטבר של הבנקים עמד על כ-20 מיליארד שקל ב-2022, זינק ל-38 מיליארד שקל ב-2023, וב-2024 כבר מדובר ברווח חזוי של כ-46 מיליארד שקל. במקביל, לפי הנתונים שהוצגו לוועדה, רווחי הבנקים גדלו פי ארבעה בתוך שנים ספורות, בעוד שביתר המוסדות הפיננסיים לא נרשם שינוי מהותי. חלקם של הבנקים בכלל רווחי המשק הוכפל לכ-14%.

המנגנון בנוי כמס דיפרנציאלי על הרווח הנקי, ולא על הכנסות מריבית, והוא יכלל "כרית" של 50% מעל ממוצע שנות הבסיס. מצלאוי הסביר כי "כרית של 50 אחוז אומרת לבנקים שגם אם תתייעלו ב-10 או 20 אחוז או תשיאו רווחים בצורה משמעותית, לא יחול עליכם מס". עוד הוסיף כי "המנגנון שמוצע פה תופס בצורה טובה יותר את רווחי היתר", וכי המס ייגבה רק כאשר מתקיימת סביבת ריבית גבוהה שמובילה לזינוק חריג ברווחיות.

לפי האוצר, 12 מדינות באיחוד האירופי כבר הטילו מיסוי זמני או קבוע על המערכת הבנקאית מאז 2023, בהן בריטניה, ספרד, איטליה, צ'כיה ואירלנד. עם זאת, מצלאוי הדגיש כי "פה לא מדובר במיסוי קבוע אלא בהוראת שעה ל-5 שנים".

• הצמיחה החזקה מסבכת את בנק ישראל - האם הבנק יקפיא את הורדת הריבית?
• המספר היומי - 5 מיליארד דולר הובטחו ע"י מועצת השלום לשיקום עזה. מתי ואיך יועבר הכסף?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כמה שווה אהוד ברק ואיך צבר את הונו? רמז: הקשר עם אפשטיין

השר החליט לקבוע שיעור מס של 15%, גבוה מהמלצת הוועדה המקצועית שעמדה על 7%–10%. מצלאוי הסביר כי "היה רציונל פיסקלי לצורך מימון המלחמה והשר העדיף את המנגנון הזה על פני מנגנוני מיסוי אחרים".

חשש לגלגול המס אל האזרחים

לצד התמיכה במהלך, עלו בדיון הסתייגויות משני צדי המפה הפוליטית. ח"כ אורית פרקש הכהן תהתה: "איפה המנגנון הזה מחזיר את הכסף לציבור?" ח"כ נאור שירי אמר כי "החוק הזה לא פוגש ולא מקל את האזרח הקטן בשום צורה". ח"כ מיקי לוי ציין כי "הרווחים מעליית ריבית, זה לא כסף של הבנקים", אך הזהיר מפני "התערבות בוטה" שעלולה להביא לגלגול המס דרך עמלות והנחות.

גם ח"כ ינון אזולאי, שביקר בעבר את רווחיות הבנקים, הביע הסתייגות מהפרת התחייבויות עבר. לדבריו, בפעם הקודמת הובטח כי מדובר במהלך חד-פעמי, וכעת "אם אתם רוצים להפר את המילה, תגידו שאתם מבקשים להפר". הוא הוסיף כי ללא מנגנון שמחזיר חלק מהכסף ללקוחות, קשה להצדיק את המהלך.

מילביצקי עצמו העלה את שאלת הגלגול: "האם יש לכם יכולת לנטר האם יש פגיעה באזרחים?" מצלאוי השיב בכנות כי "אני לא יודע להגיד לך בסוף שלא יהיה גלגול", אך טען כי מבנה המס ממזער את התמריץ לכך.

בשלב זה הדיון התמקד בעיקר בעמדת האוצר. בישיבה הבאה צפויים להישמע נציגי הבנקים ובנק ישראל, כאשר יו"ר הוועדה ביקש לבחון מודלים בינלאומיים ולבדוק לעומק, יחד עם בנק ישראל, כיצד ניתן למנוע גלגול של העלות לציבור.