המס על הבנקים הוא מהלך פיסקלי שנועד להטיל חיוב נוסף על רווחי המערכת הבנקאית, מעבר למס החברות ולמס הרווח הרגילים החלים על מוסדות פיננסיים. הרעיון עולה לדיון בעיקר בתקופות שבהן ריבית גבוהה מרחיבה
את פערי האשראי ומקפיצה את רווחי בנקים, בעוד הציבור נושא בעלויות מימון כבדות. המבנה שנדון כולל חישוב לפי עודף רווח ביחס לממוצע רב שנתי, כך שהחיוב חל רק על הרווח החריג ולא על הרווח השוטף. מנגד נטען שהטלת
מס כזה עלולה להתגלגל אל הלקוחות בעמלות ובמרווחי אשראי ולפגוע ביכולת המערכת לספוג משברים. עבור המשקיע מדובר במשתנה שמשפיע ישירות על התשואה להון של הבנקים ועל מדיניות הדיבידנד שלהם מול משרד האוצר.
ועדת הכספים החלה לדון בהטלת מס בשיעור 15% על רווחים חריגים של הבנקים הגדולים, שיוגדר כהוראת שעה ל-5 שנים; משרד האוצר הציג נתונים המראים כי רווחי הסקטור זינקו פי 4 מאז העלאת הריבית והגיעו לשיעור של 14% מכלל רווחי המשק; יו"ר הוועדה מילביצקי: "זה אחד החוקים
החשובים בחוק ההסדרים"