בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

האוצר שוב לוטש עיניו אל עבר רווחי הבנקים - האם יוטל מס מיוחד ב-2026?

בתחילת השנה האוצר רצה להעלאות את המס על הבנקים מ-17% ל-26%, אך בסופו של דבר הצדדים הגיעו לפשרה והבנקים שילמו לאוצר 2.5 מיליארד שקל והעלאת המס ירדה מהשולחן; עכשיו האוצר שוב מסתכל על הרווחים של הבנקים כמו גם על הריכוזיות באשראי הקמעונאי - מה מתכנן האוצר ומה יהיו ההשפעות של המהלכים?
רוי שיינמן | (17)

על רקע המלחמה שממשיכה לדרוש הוצאות גבוהות מצד הממשלה, ולצד הרווחיות הגבוהה של הבנקים בשנים האחרונות, כחלק מהתכנית הכלכלית לשנת 2025 נשקלים צעדים שונים הנוגעים להגדלת המיסוי של הבנקים לצד פתיחת התחרות בשוק הבנקאות הקמעונאית.

מס מיוחד על הבנקים ב-2026

העלייה ברווחיות הבנקים החלה לאחר העלאות הריבית שביצע בנק ישראל עם היציאה ממשבר הקורונה החל מאפריל 2022. מהלכים אלו הובילו לעלייה ברווחי המערכת הבנקאית, בעיקר בשל הגידול בריבית על הפיקדונות ועל ההלוואות שניתנו לציבור. הרווח הנקי של הבנקים בשנת 2022 הסתכם בכ-24 מיליארד שקל, והמשיך במגמת עלייה גם במהלך 2023.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: משרד האוצר

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: משרד האוצר

ביטוי נוסף לשיפור בתוצאות הבנקים הוא העלייה בתשואה על ההון, שבין השנים 2010-2020 עמדה על סביבה של 8% ועלתה ב-2021 לכ-14%, בשנת 2022 לכ-16% ובשנת 2023 לכ-15.6%, זאת למרות ההפרשות להפסדי אשראי בבנקים כתוצאה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל. 

לקריאה נוספת:

>> "מודה שהופתעתי מדוחות הבנקים - הסיכויים גדולים, אבל גם הסיכונים גדולים".

>> הרווח הנקי של בנק הפועלים: 2.23 מיליארד שקל. התשואה להון - 16.4%.

>> בנק לאומי: רווח של 2.3 מיליארד שקל; תשואה של 16% על ההון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הממשלה מציעה להקים צוות שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנת 2026, כאשר הצוות יבחן את תחזית ההכנסות ממיסוי הבנקים ואת ההשפעות האפשריות על הצרכנים ועל התחרות בשוק. הצוות יגיש המלצותיו תוך דגש על הצעדים האופרטיביים שיידרשו לצורך המהלך, אם יראה בכך לנכון.

איך המס ישפיע על מניות הבנקים?

למרות שמדד הבנקים קרוב לשיא, מניות הבנקים נסחרות במכפילים של 6-7, כאשר לשם השוואה מניות הבנקים בארה"ב נסחרות במכפילים של 11-12. הרווחיות הגבוהה כאמור תרמה למניות הבנקים, אבל מיסוי יתר כזה או אחר עשוי לאיים על המשך העליות. עם זאת, וכפי שכתבנו בעבר, ייתכן והחלטה על מיסוי הבנקים דווקא תתרום למניות שלהם.

מדד הבנקים ב-5 השנים האחרונות

מדד הבנקים ב-5 השנים האחרונות

מיסוי הבנקים מגיע לשולחן בעתות משבר, ובמיוחד במשבר כה חמור בו אנו מצויים ולצד רווחים גבוהים במיוחד במערכת הבנקאית. כבר בתחילת השנה האוצר רצה להעלות את המס על רווחי הבנקים מ-17% ל-26%. הבנקים זעמו וטענו שהמס "מפלה ולא מידתי", אבל הסברנו כאן שבפועל הפגיעה בבנקים עקב העלאת המס הייתה צפויה להסתכם בעוד 300-400 מיליון שקל של מס, סדר גודל של 5%-6% מהרווחים שלהם שיועברו לקופת האוצר, וכל ההבדל לשנתיים בלבד יהיה עד 12% מהרווח השנתי.

בסופו של דבר הבנקים הגיעו לפשרה עם האוצר ושילמו סכום חד פעמי כולל של 2.5 מיליארד שקל, סכום הנמוך ב-200 מיליון שקל מהסכום המוערך הכולל שהיה נגבה אם העלאת המס הייתה נכנסת לתוקף.

אבל לצד הפגיעה הקטנה מהצפוי ברווחים, החלטה על מיסוי כזה או אחר של הבנקים פותר במובן מסוים בעיה נוספת - אי וודאות. עם סאגת העלאת המס בתחילת השנה שררה סביב הבנקים עננת אי וודאות גדולה. הפשרה בין הבנקים לאוצר הסירה את העננה הזאת, לפחות באופן זמני, ושידרה שהאוצר לא ייגע עוד בבנקים בזמן הקרוב - אלא שכעת עננת אי הוודאות הזו חוזרת ועלולה להעיב שוב על הבנקים, והחלטה/הסכם כזה או אחר שיפתור את הסוגיה עשוי שוב להוות רוח גבית למניות הבנקים.

 

פתיחת התחרות בתחום הבנקאות הקמעונאית

במקביל לצעדי המיסוי, עולה הצעה נוספת להגברת התחרות במגזר הבנקאות הקמעונאית. כיום, שוק האשראי בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה, כאשר חלק ניכר מהאשראי נשלט על ידי הבנקים הגדולים.

סך האשראי שניתן למגזר הקמעונאי נכון לחודש יולי עמד על 480 מיליארד שקל (בלי להתחשב בהלוואות לדיור העומדות על 600 מיליארד שקל נוספים) והיקף הפקדונות נכון לחודש יוני עמד על 749 מיליארד שקל. חלק גדול מהאשראי הקמעונאי ניתן על ידי הבנקים והריכוזיות הזו פוגעת בצרכנים הקטנים והבינוניים שמתקשים לקבל אשראי בתנאים תחרותיים.

לקריאה נוספת:

>> הפיקדון השקלי המבוקש בחודשים האחרונים - ומה התשואה שהוא צפוי להניב?

>> "הציבור מעדיף פיקדון לשנה-שנתיים; 50% בריבית משתנה והיתר שקלית או צמודה".

העלייה בריבית של בנק ישראל התגלגלה רק באופן חלקי לחוסכים בפקדונות. כך למשל הפער בין הריבית על אשראי בבנקים לבין הריבית על פקדון עלה מ-4.87% ערב העלאת ריבית בנק ישראל באפריל 2022 ל-5.93% בחודש אפריל השנה.

לאור כך הממשלה מתכננת להקים ועדה ציבורית לבחינת האפשרויות להרחבת התחרות במגזר הבנקאי. המטרה היא לאפשר כניסה של שחקנים פיננסיים נוספים, שיגייסו פיקדונות מהציבור ויציעו אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים, כאשר מדובר במהלך שעשוי להביא להוזלת עלויות המימון ולהפחתת יוקר המחיה.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    נוכל 28/09/2024 15:48
    הגב לתגובה זו
    לך תעבוד יה חייזר לך תמצא נפט בים ועזוב אותנו יה עושק
  • 14.
    אור 23/09/2024 11:32
    הגב לתגובה זו
    רווחי הבנקים לא נובעים מניהול מצטיין אלא מניצול ציני של חוסר תחרות ועשרות אם לא מאות סוגי עמלות שהציבורמחוסר ברירה משלם. אז בבקשה שהאוצר יוריד את רב העמלות ויבטל חלק מהם כך ייטיב עם הציבור לשם שינוי ממדיניות הממשלה הזו שעושה הכל נגד הציבור.
  • 13.
    ערן 23/09/2024 08:02
    הגב לתגובה זו
    אפילט שהבנק נחשב כמו סוג של "שטן" הבנק לא צריך להענש כי האוצר רוצים עוד כסף....
  • 12.
    ישראל ישראלי 22/09/2024 23:42
    הגב לתגובה זו
    למעשה כל המיסים על הבנקים מתגלגלים אל הציבורע"י העלות ריביות בהלוואות ועמלות שונות רק שהממשלה לא תחטוף על זה ביקורת
  • 11.
    יוסי 22/09/2024 19:25
    הגב לתגובה זו
    להוריד את הריבית ל 0.5. האזרחים אין להם כלום. צריך לקחת כסף רק מאלה שיש להם הרבה. וזה הבנקים גנבים.
  • *** 22/09/2024 23:38
    הגב לתגובה זו
    למה שיקחו ממי שטורח על הכסף וכל הבטלנים לא ישלמו כלום ויהנו מביטוח לאומי וקצבאות? סוציאליזם = עידוד בטלנות
  • 10.
    יובל 22/09/2024 12:22
    הגב לתגובה זו
    קואליציוניים, הון שחור להלחם במשפחות הפשע והפרוטקשיין. מדינה מושחתת זה לא יעזור הציבור טיפש אז הציבור ישלם שאלו הם הפוליטיקאים שבכנסת ולא משנה מימין ומשמאל מושחתים כולם כבר עשרות שנים יש אם אנשים כאילו הכנסת זה עסק של אבא שלהם ולא עשו קמצוץ בשביל המדינה ובשביל הציבור. הכל עושים בשביל מקורבים וחברי המרכז המושחתים.
  • 9.
    ערן 22/09/2024 12:20
    הגב לתגובה זו
    לתחרות שהיתה מורידה המחירים והעמלות לציבור ומחייבת את הבנקים לשלם לציבור אחוזי ריבית הרבה יותר גבוהים ממה שנותנים ונתנו. רווחי הבנקים על חשבון הציבור הזויים בכל קנה מידה עולמי.
  • 8.
    עוזי 22/09/2024 12:12
    הגב לתגובה זו
    מאחר והבנקים הינם חברות ציבוריות המוחזקים ברובם על ידי הגופים המוסדיים (הפנסיות שלנו) מיסוי הבנקים הוא למעשה מס עלינו הציבור
  • 7.
    חובה להטיל על העושקים את הציבור מס לפחות 50%. (ל"ת)
    אסולין 22/09/2024 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דוד 22/09/2024 11:51
    הגב לתגובה זו
    להכניס לשוק 15 בנקים בינלאומיים רציניים שיקדמו פה תחרות
  • 5.
    22/09/2024 11:03
    הגב לתגובה זו
    לחלשים לא מוותרים אולי יעשו לבנקים התרמה... צריך מיד לתקן ולגבות את המס
  • 4.
    יועץ פלס 22/09/2024 10:54
    הגב לתגובה זו
    זה שהאוצר שולף רעיונות מיסוי זה בעייתי, כרגע זה הבנקים.. מחר זו תהיה שופרסל שמן הסתם תתחיל להרוויל, ואולי דווקא טבע אם וכאשר תתאושש ותחזור להרוויח.. מדיניות מיסוי צריכה להיות ברורה ועיקבית, בעל העסק והמנכל צריכים לדעת מה המדיניות, האוצר ןרשויות המס צריכים להיות ברורים ועיקביים ולא לפעול לפי גחמות. ועוד משהו, זה לא שהאוצר הגה רעיון להוזלה עבור הציבור, הרעיון כאן הוא שהבנקים ישלמו יותר מה שיןביל לכך שהציבור ישלם יותר
  • 3.
    א-ב 22/09/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
    העלויות ככל הנראה יגולגלו לצרכנים - עיסקיים ופרטיים. החלק שיועמס על העיסקיים יגביר אינפלציה היות ויגולגל לצרכנים. רק תחרות ופתיחת שוק יוזילו עלויות. כמובן שלא יקרה...
  • 2.
    הבנק צריך לשלם מסים גדולים (ל"ת)
    יוסי 22/09/2024 10:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל הזמן נטפלים לבנקים מה עם חברות הביטוח ??? (ל"ת)
    אלי 22/09/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
  • ... 22/09/2024 11:02
    הגב לתגובה זו
    צודק
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -2.11%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -10.39%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.