האוצר שוב לוטש עיניו אל עבר רווחי הבנקים - האם יוטל מס מיוחד ב-2026?
על רקע המלחמה שממשיכה לדרוש הוצאות גבוהות מצד הממשלה, ולצד הרווחיות הגבוהה של הבנקים בשנים האחרונות, כחלק מהתכנית הכלכלית לשנת 2025 נשקלים צעדים שונים הנוגעים להגדלת המיסוי של הבנקים לצד פתיחת התחרות בשוק הבנקאות הקמעונאית.
מס מיוחד על הבנקים ב-2026
העלייה ברווחיות הבנקים החלה לאחר העלאות הריבית שביצע בנק ישראל עם היציאה ממשבר הקורונה החל מאפריל 2022. מהלכים אלו הובילו לעלייה ברווחי המערכת הבנקאית, בעיקר בשל הגידול בריבית על הפיקדונות ועל ההלוואות שניתנו לציבור. הרווח הנקי של הבנקים בשנת 2022 הסתכם בכ-24 מיליארד שקל, והמשיך במגמת עלייה גם במהלך 2023.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: משרד האוצר
ביטוי נוסף לשיפור בתוצאות הבנקים הוא העלייה בתשואה על ההון, שבין השנים 2010-2020 עמדה על סביבה של 8% ועלתה ב-2021 לכ-14%, בשנת 2022 לכ-16% ובשנת 2023 לכ-15.6%, זאת למרות ההפרשות להפסדי אשראי בבנקים כתוצאה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה נוספת:
>> "מודה שהופתעתי מדוחות הבנקים - הסיכויים גדולים, אבל גם הסיכונים גדולים".
>> הרווח הנקי של בנק הפועלים: 2.23 מיליארד שקל. התשואה להון - 16.4%.
>> בנק לאומי: רווח של 2.3 מיליארד שקל; תשואה של 16% על ההון.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...
הממשלה מציעה להקים צוות שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנת 2026, כאשר הצוות יבחן את תחזית ההכנסות ממיסוי הבנקים ואת ההשפעות האפשריות על הצרכנים ועל התחרות בשוק. הצוות יגיש המלצותיו תוך דגש על הצעדים האופרטיביים שיידרשו לצורך המהלך, אם יראה בכך לנכון.
איך המס ישפיע על מניות הבנקים?
למרות שמדד הבנקים קרוב לשיא, מניות הבנקים נסחרות במכפילים של 6-7, כאשר לשם השוואה מניות הבנקים בארה"ב נסחרות במכפילים של 11-12. הרווחיות הגבוהה כאמור תרמה למניות הבנקים, אבל מיסוי יתר כזה או אחר עשוי לאיים על המשך העליות. עם זאת, וכפי שכתבנו בעבר, ייתכן והחלטה על מיסוי הבנקים דווקא תתרום למניות שלהם.מדד הבנקים ב-5 השנים האחרונות
מיסוי הבנקים מגיע לשולחן בעתות משבר, ובמיוחד במשבר כה חמור בו אנו מצויים ולצד רווחים גבוהים במיוחד במערכת הבנקאית. כבר בתחילת השנה האוצר רצה להעלות את המס על רווחי הבנקים מ-17% ל-26%. הבנקים זעמו וטענו שהמס "מפלה ולא מידתי", אבל הסברנו כאן שבפועל הפגיעה בבנקים עקב העלאת המס הייתה צפויה להסתכם בעוד 300-400 מיליון שקל של מס, סדר גודל של 5%-6% מהרווחים שלהם שיועברו לקופת האוצר, וכל ההבדל לשנתיים בלבד יהיה עד 12% מהרווח השנתי.
בסופו של דבר הבנקים הגיעו לפשרה עם האוצר ושילמו סכום חד פעמי כולל של 2.5 מיליארד שקל, סכום הנמוך ב-200 מיליון שקל מהסכום המוערך הכולל שהיה נגבה אם העלאת המס הייתה נכנסת לתוקף.
אבל לצד הפגיעה הקטנה מהצפוי ברווחים, החלטה על מיסוי כזה או אחר של הבנקים פותר במובן מסוים בעיה נוספת - אי וודאות. עם סאגת העלאת המס בתחילת השנה שררה סביב הבנקים עננת אי וודאות גדולה. הפשרה בין הבנקים לאוצר הסירה את העננה הזאת, לפחות באופן זמני, ושידרה שהאוצר לא ייגע עוד בבנקים בזמן הקרוב - אלא שכעת עננת אי הוודאות הזו חוזרת ועלולה להעיב שוב על הבנקים, והחלטה/הסכם כזה או אחר שיפתור את הסוגיה עשוי שוב להוות רוח גבית למניות הבנקים.
פתיחת התחרות בתחום הבנקאות הקמעונאית
במקביל לצעדי המיסוי, עולה הצעה נוספת להגברת התחרות במגזר הבנקאות הקמעונאית. כיום, שוק האשראי בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה, כאשר חלק ניכר מהאשראי נשלט על ידי הבנקים הגדולים.
סך האשראי שניתן למגזר הקמעונאי נכון לחודש יולי עמד על 480 מיליארד שקל (בלי להתחשב בהלוואות לדיור העומדות על 600 מיליארד שקל נוספים) והיקף הפקדונות נכון לחודש יוני עמד על 749 מיליארד שקל. חלק גדול מהאשראי הקמעונאי ניתן על ידי הבנקים והריכוזיות הזו פוגעת בצרכנים הקטנים והבינוניים שמתקשים לקבל אשראי בתנאים תחרותיים.
לקריאה נוספת:
>> הפיקדון השקלי המבוקש בחודשים האחרונים - ומה התשואה שהוא צפוי להניב?
>> "הציבור מעדיף פיקדון לשנה-שנתיים; 50% בריבית משתנה והיתר שקלית או צמודה".
העלייה בריבית של בנק ישראל התגלגלה רק באופן חלקי לחוסכים בפקדונות. כך למשל הפער בין הריבית על אשראי בבנקים לבין הריבית על פקדון עלה מ-4.87% ערב העלאת ריבית בנק ישראל באפריל 2022 ל-5.93% בחודש אפריל השנה.
לאור כך הממשלה מתכננת להקים ועדה ציבורית לבחינת האפשרויות להרחבת התחרות במגזר הבנקאי. המטרה היא לאפשר כניסה של שחקנים פיננסיים נוספים, שיגייסו פיקדונות מהציבור ויציעו אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים, כאשר מדובר במהלך שעשוי להביא להוזלת עלויות המימון ולהפחתת יוקר המחיה.
- 15.נוכל 28/09/2024 15:48הגב לתגובה זולך תעבוד יה חייזר לך תמצא נפט בים ועזוב אותנו יה עושק
- 14.אור 23/09/2024 11:32הגב לתגובה זורווחי הבנקים לא נובעים מניהול מצטיין אלא מניצול ציני של חוסר תחרות ועשרות אם לא מאות סוגי עמלות שהציבורמחוסר ברירה משלם. אז בבקשה שהאוצר יוריד את רב העמלות ויבטל חלק מהם כך ייטיב עם הציבור לשם שינוי ממדיניות הממשלה הזו שעושה הכל נגד הציבור.
- 13.ערן 23/09/2024 08:02הגב לתגובה זואפילט שהבנק נחשב כמו סוג של "שטן" הבנק לא צריך להענש כי האוצר רוצים עוד כסף....
- 12.ישראל ישראלי 22/09/2024 23:42הגב לתגובה זולמעשה כל המיסים על הבנקים מתגלגלים אל הציבורע"י העלות ריביות בהלוואות ועמלות שונות רק שהממשלה לא תחטוף על זה ביקורת
- 11.יוסי 22/09/2024 19:25הגב לתגובה זולהוריד את הריבית ל 0.5. האזרחים אין להם כלום. צריך לקחת כסף רק מאלה שיש להם הרבה. וזה הבנקים גנבים.
- *** 22/09/2024 23:38הגב לתגובה זולמה שיקחו ממי שטורח על הכסף וכל הבטלנים לא ישלמו כלום ויהנו מביטוח לאומי וקצבאות? סוציאליזם = עידוד בטלנות
- 10.יובל 22/09/2024 12:22הגב לתגובה זוקואליציוניים, הון שחור להלחם במשפחות הפשע והפרוטקשיין. מדינה מושחתת זה לא יעזור הציבור טיפש אז הציבור ישלם שאלו הם הפוליטיקאים שבכנסת ולא משנה מימין ומשמאל מושחתים כולם כבר עשרות שנים יש אם אנשים כאילו הכנסת זה עסק של אבא שלהם ולא עשו קמצוץ בשביל המדינה ובשביל הציבור. הכל עושים בשביל מקורבים וחברי המרכז המושחתים.
- 9.ערן 22/09/2024 12:20הגב לתגובה זולתחרות שהיתה מורידה המחירים והעמלות לציבור ומחייבת את הבנקים לשלם לציבור אחוזי ריבית הרבה יותר גבוהים ממה שנותנים ונתנו. רווחי הבנקים על חשבון הציבור הזויים בכל קנה מידה עולמי.
- 8.עוזי 22/09/2024 12:12הגב לתגובה זומאחר והבנקים הינם חברות ציבוריות המוחזקים ברובם על ידי הגופים המוסדיים (הפנסיות שלנו) מיסוי הבנקים הוא למעשה מס עלינו הציבור
- 7.חובה להטיל על העושקים את הציבור מס לפחות 50%. (ל"ת)אסולין 22/09/2024 11:58הגב לתגובה זו
- 6.דוד 22/09/2024 11:51הגב לתגובה זולהכניס לשוק 15 בנקים בינלאומיים רציניים שיקדמו פה תחרות
- 5..פ 22/09/2024 11:03הגב לתגובה זולחלשים לא מוותרים אולי יעשו לבנקים התרמה... צריך מיד לתקן ולגבות את המס
- 4.יועץ פלס 22/09/2024 10:54הגב לתגובה זוזה שהאוצר שולף רעיונות מיסוי זה בעייתי, כרגע זה הבנקים.. מחר זו תהיה שופרסל שמן הסתם תתחיל להרוויל, ואולי דווקא טבע אם וכאשר תתאושש ותחזור להרוויח.. מדיניות מיסוי צריכה להיות ברורה ועיקבית, בעל העסק והמנכל צריכים לדעת מה המדיניות, האוצר ןרשויות המס צריכים להיות ברורים ועיקביים ולא לפעול לפי גחמות. ועוד משהו, זה לא שהאוצר הגה רעיון להוזלה עבור הציבור, הרעיון כאן הוא שהבנקים ישלמו יותר מה שיןביל לכך שהציבור ישלם יותר
- 3.א-ב 22/09/2024 10:53הגב לתגובה זוהעלויות ככל הנראה יגולגלו לצרכנים - עיסקיים ופרטיים. החלק שיועמס על העיסקיים יגביר אינפלציה היות ויגולגל לצרכנים. רק תחרות ופתיחת שוק יוזילו עלויות. כמובן שלא יקרה...
- 2.הבנק צריך לשלם מסים גדולים (ל"ת)יוסי 22/09/2024 10:50הגב לתגובה זו
- 1.כל הזמן נטפלים לבנקים מה עם חברות הביטוח ??? (ל"ת)אלי 22/09/2024 09:54הגב לתגובה זו
- ... 22/09/2024 11:02הגב לתגובה זוצודק
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה?
הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.
דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס. ארן ארן 15.25% מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל. בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).
סאמיט סאמיט -4.78% הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.
טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25% זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות 6.41% דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה
אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.
ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.
ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".
בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- היום שאחרי באפט - מה תעשה ברקשייר עם קופת המזומנים העצומה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.
ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.

