האוצר שוב לוטש עיניו אל עבר רווחי הבנקים - האם יוטל מס מיוחד ב-2026?

על רקע המלחמה שממשיכה לדרוש הוצאות גבוהות מצד הממשלה, ולצד הרווחיות הגבוהה של הבנקים בשנים האחרונות, כחלק מהתכנית הכלכלית לשנת 2025 נשקלים צעדים שונים הנוגעים להגדלת המיסוי של הבנקים לצד פתיחת התחרות בשוק הבנקאות הקמעונאית.

מס מיוחד על הבנקים ב-2026

העלייה ברווחיות הבנקים החלה לאחר העלאות הריבית שביצע בנק ישראל עם היציאה ממשבר הקורונה החל מאפריל 2022. מהלכים אלו הובילו לעלייה ברווחי המערכת הבנקאית, בעיקר בשל הגידול בריבית על הפיקדונות ועל ההלוואות שניתנו לציבור. הרווח הנקי של הבנקים בשנת 2022 הסתכם בכ-24 מיליארד שקל, והמשיך במגמת עלייה גם במהלך 2023. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'; קרדיט: משרד האוצר ביטוי נוסף לשיפור בתוצאות הבנקים הוא העלייה בתשואה על ההון, שבין השנים 2010-2020 עמדה על סביבה של 8% ועלתה ב-2021 לכ-14%, בשנת 2022 לכ-16% ובשנת 2023 לכ-15.6%, זאת למרות ההפרשות להפסדי אשראי בבנקים כתוצאה מפרוץ מלחמת חרבות ברזל.  לקריאה נוספת: >> "מודה שהופתעתי מדוחות הבנקים - הסיכויים גדולים, אבל גם הסיכונים גדולים". >> הרווח הנקי של בנק הפועלים: 2.23 מיליארד שקל. התשואה להון - 16.4%. >> בנק לאומי: רווח של 2.3 מיליארד שקל; תשואה של 16% על ההון. הממשלה מציעה להקים צוות שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנת 2026, כאשר הצוות יבחן את תחזית ההכנסות ממיסוי הבנקים ואת ההשפעות האפשריות על הצרכנים ועל התחרות בשוק. הצוות יגיש המלצותיו תוך דגש על הצעדים האופרטיביים שיידרשו לצורך המהלך, אם יראה בכך לנכון.

איך המס ישפיע על מניות הבנקים?

למרות שמדד הבנקים קרוב לשיא, מניות הבנקים נסחרות במכפילים של 6-7, כאשר לשם השוואה מניות הבנקים בארה"ב נסחרות במכפילים של 11-12. הרווחיות הגבוהה כאמור תרמה למניות הבנקים, אבל מיסוי יתר כזה או אחר עשוי לאיים על המשך העליות. עם זאת, וכפי שכתבנו בעבר, ייתכן והחלטה על מיסוי הבנקים דווקא תתרום למניות שלהם. מדד הבנקים ב-5 השנים האחרונות מיסוי הבנקים מגיע לשולחן בעתות משבר, ובמיוחד במשבר כה חמור בו אנו מצויים ולצד רווחים גבוהים במיוחד במערכת הבנקאית. כבר בתחילת השנה האוצר רצה להעלות את המס על רווחי הבנקים מ-17% ל-26%. הבנקים זעמו וטענו שהמס "מפלה ולא מידתי", אבל הסברנו כאן שבפועל הפגיעה בבנקים עקב העלאת המס הייתה צפויה להסתכם בעוד 300-400 מיליון שקל של מס, סדר גודל של 5%-6% מהרווחים שלהם שיועברו לקופת האוצר, וכל ההבדל לשנתיים בלבד יהיה עד 12% מהרווח השנתי. בסופו של דבר הבנקים הגיעו לפשרה עם האוצר ושילמו סכום חד פעמי כולל של 2.5 מיליארד שקל, סכום הנמוך ב-200 מיליון שקל מהסכום המוערך הכולל שהיה נגבה אם העלאת המס הייתה נכנסת לתוקף. אבל לצד הפגיעה הקטנה מהצפוי ברווחים, החלטה על מיסוי כזה או אחר של הבנקים פותר במובן מסוים בעיה נוספת - אי וודאות. עם סאגת העלאת המס בתחילת השנה שררה סביב הבנקים עננת אי וודאות גדולה. הפשרה בין הבנקים לאוצר הסירה את העננה הזאת, לפחות באופן זמני, ושידרה שהאוצר לא ייגע עוד בבנקים בזמן הקרוב - אלא שכעת עננת אי הוודאות הזו חוזרת ועלולה להעיב שוב על הבנקים, והחלטה/הסכם כזה או אחר שיפתור את הסוגיה עשוי שוב להוות רוח גבית למניות הבנקים.  

פתיחת התחרות בתחום הבנקאות הקמעונאית

במקביל לצעדי המיסוי, עולה הצעה נוספת להגברת התחרות במגזר הבנקאות הקמעונאית. כיום, שוק האשראי בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה, כאשר חלק ניכר מהאשראי נשלט על ידי הבנקים הגדולים. סך האשראי שניתן למגזר הקמעונאי נכון לחודש יולי עמד על 480 מיליארד שקל (בלי להתחשב בהלוואות לדיור העומדות על 600 מיליארד שקל נוספים) והיקף הפקדונות נכון לחודש יוני עמד על 749 מיליארד שקל. חלק גדול מהאשראי הקמעונאי ניתן על ידי הבנקים והריכוזיות הזו פוגעת בצרכנים הקטנים והבינוניים שמתקשים לקבל אשראי בתנאים תחרותיים. לקריאה נוספת: >> הפיקדון השקלי המבוקש בחודשים האחרונים - ומה התשואה שהוא צפוי להניב? >> "הציבור מעדיף פיקדון לשנה-שנתיים; 50% בריבית משתנה והיתר שקלית או צמודה". העלייה בריבית של בנק ישראל התגלגלה רק באופן חלקי לחוסכים בפקדונות. כך למשל הפער בין הריבית על אשראי בבנקים לבין הריבית על פקדון עלה מ-4.87% ערב העלאת ריבית בנק ישראל באפריל 2022 ל-5.93% בחודש אפריל השנה. לאור כך הממשלה מתכננת להקים ועדה ציבורית לבחינת האפשרויות להרחבת התחרות במגזר הבנקאי. המטרה היא לאפשר כניסה של שחקנים פיננסיים נוספים, שיגייסו פיקדונות מהציבור ויציעו אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים, כאשר מדובר במהלך שעשוי להביא להוזלת עלויות המימון ולהפחתת יוקר המחיה.