סוכנות החלל הישראלית ורשות החדשנות יוצאות למהלך משותף להקמת מעבדת מחקר ופיתוח לאומית שנועדה לעשות סדר למי שרוצה לעבוד בחלל. הרעיון פשוט, להוריד מהשולחן את כל מה שמסביב כדי שחברות יוכלו להתעסק בטכנולוגיה עצמה. במקום שכל חברה תמציא את הגלגל מחדש בסוגיות תהליך, תשתיות וקשרים לשיגור, המעבדה אמורה לרכז שירותי ניסוי, פיתוח ושיגור תחת מסגרת אחת. החברה שנבחרה להוביל את המיזם היא Creation Space, והתקציב הכולל עומד על כ-60 מליון שקל, כש-40 מליון שקל מתוכם מגיעים כמענק מאוגם ממשלתי.

המעבדה תפעל תחת המותג Access to Space ותוגדר כתשתית שמלווה חברות מהשלבים המוקדמים של פיתוח מטען ייעודי ועד הפעלה בחלל. זה לא מסתכם רק בהכנה טכנית, אלא בליווי לאורך הדרך עד שמגיעים לרגע שבו המערכת באמת עובדת מחוץ לאטמוספירה. במסגרת ההתחייבות בקול הקורא, המפעיל יעניק לחברות זכאיות הנחה של לפחות 35% ממחירי השוק בשירותים שקשורים לשיגור, ניסוי ופיתוח, ויאפשר שיגור והדגמה של לפחות 15 מטענים ניסיוניים בתוך שלוש השנים הראשונות לפעילות. מבחינת התעשייה, אלה שני מספרים שמגדירים גם מחיר וגם קצב, ולא משאירים את זה ברמת כוונה כללית.

תשתית שמחברת בין מעבדה לחלל

Access to Space אמורה לספק מעטפת מקצה לקצה שכוללת תשתיות פיזיות, שירותים הנדסיים ומקצועיים, ליווי רגולטורי ותמיכה בתהליכי שיגור, תפעול ולוויינות. המטרה היא לגשר בין פיתוח במעבדה לבין הוכחת היתכנות בתנאי חלל, שלב שמוגדר בתעשייה כיקר, מורכב ומלא דרישות, והוא זה שמפיל או מעכב לא מעט חברות קטנות. כשזה עובד, הפיתוח מתקדם מהר יותר כי פחות זמן הולך על תיאומים ויותר זמן הולך על בדיקה אמיתית.

במודל העבודה, חברות יקבלו שירותי מו"פ מותאמים אישית שכוללים בדיקות, אינטגרציה, הכנה לשיגור ותמיכה בשלבי ההפעלה. זה המקום שבו הרבה פרויקטים נתקעים בעולם, כי המעבר מהנדסה על הנייר לשיגור בפועל דורש רצף פעולות שלא תמיד יושב לחברה קטנה בידיים. לצד העבודה על כל פרויקט, הכוונה היא לבנות גם שגרה תפעולית של ניסויים והדגמות, כדי שהמערכת לא תישאר “יכולת על המדף” אלא תעבוד רציף ותייצר ניסיון מצטבר. כשיש רצף כזה, גם קל יותר לתכנן קדימה וגם ללמוד מפרויקט לפרויקט.

• 40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים
• שיקום פצועי המלחמה: 10 מיליון שקל להשקה של 8 פיילוטים טכנולוגיים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החלטת תל"מ והאיגום התקציבי

המהלך יוצא לדרך בהמשך להחלטת פורום תל"מ מיוני להקצות תקציב ייעודי לתשתית לאומית, תוך איגום משאבים ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, ות"ת, מפא"ת ומשרד האוצר. מאחורי האיגום הזה יש היגיון פרקטי, במקום שכל גוף יפעיל חלק קטן, מנסים לייצר מסלול אחד שמחזיק את כל השרשרת. מבחינת המדינה, זה מבנה שמרכז כלים תקציביים ותפעוליים סביב יעד אחד, תשתית שמשרתת את האקוסיסטם המקומי ומקלה על כניסה של חברות צעירות לתחום. זה גם מסדר את התמונה ברמת האחריות, מי עושה מה, מי מממן מה, ואיך מתקדמים בלי להיתקע בין גופים.

בקול הקורא מוגדרים יעדים שניתנים למדידה גם ברמת המחיר וגם ברמת ההיקפים, כך שהסיוע לא נשאר ברמת ההצהרה אלא מתורגם לקצב פעילות ולתמחור שמאפשר לחברות בתחילת הדרך לעבוד. בפועל, כשיש יעדים מספריים, קל יותר לדעת אם התשתית הזו באמת עובדת או רק נראית טוב על הנייר. מבחינת המפעיל, זה מחייב יכולת ביצוע, ניהול כמה תהליכים במקביל והפעלה רציפה של שרשרת שבדרך כלל מפוזרת בין ספקים ומדינות. זה גם אומר שהמיזם נמדד על תוצאות בשטח ולא על כותרות.

Creation Space והזרוע הביצועית

Creation Space, שנבחרה להוביל את המיזם, מגיעה עם פעילות קיימת בתחום החלל. זה חשוב כי מדובר בהפעלה שדורשת היכרות עם החברות, עם הקשיים, ועם מה שבאמת עוצר בדרך לשיגור. החברה מפעילה אקסלרטור ייעודי שבו השתתפו עד כה 15 חברות בשני מחזורים, ופועלת בשיתוף עם קרן השקעות שהשקיעה עד היום כ-6 מיליון דולר בחברות חלל ישראליות. על בסיס הפעילות הזו אמורה לקום חברה ייעודית בשם Access to Space שתאגד שותפים תעשייתיים וטכנולוגיים ותשמש זרוע ביצועית להפעלת המעבדה. מבחינת המבנה, זה יוצר הפרדה ברורה בין הגדרת המהלך הלאומי לבין מי שמריץ את העבודה ביום יום.

• אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
• אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

מבחינת התעשייה המקומית, המהלך מכוון לייצר רצף עבודה שמקדם טכנולוגיות עד לשלב שבו הן לא נשארות בהדגמה על שולחן במעבדה, אלא נבחנות בפועל בתנאי חלל. זה אמור לחזק את החיבור בין מחקר אקדמי, פיתוח בתעשייה ומסלול מסחרי, בעיקר בתחומים שבהם השוק מחפש נתוני אמת ואמינות שמגיעים רק אחרי הפעלה מחוץ לאטמוספירה. במקרים כאלה, עצם העובדה שהמערכת עבדה בחלל משנה את היכולת להראות ביצועים וגם לפתוח דלתות לשיתופי פעולה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל אומרת כי "הקמת מעבדת המו"פ הלאומית היא אבן דרך אסטרטגית בביצור ריבונותה הטכנולוגית של ישראל בחלל. אנו עוברים היום משלב התכנון לשלב הביצוע, ומעניקים לתעשיית החלל הישראלית 'כרטיס כניסה' נגיש ומסובסד אל מחוץ לאטמוספירה. המעבדה תהווה גשר קריטי שיאפשר ליזמים ולחוקרים להפוך רעיונות פורצי דרך לטכנולוגיות מוכחות בחלל, תוך הסרת חסמים כלכליים ולוגיסטיים מורכבים. זוהי השקעה ישירה בעתיד הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל, שתבטיח כי המוח הישראלי ימשיך להוביל את חזית החדשנות העולמית גם במרחבי החלל החיצון"

יו"ר רשות החדשנות, אלון סטופל ממשיך ומספר כי "הקמת מעבדת מו״פ לאומית לחלל היא מהלך בעל חשיבות אסטרטגית לסקטור טכנולוגיות החלל הישראלי. ההשקעה בתשתית שתאפשר ניסוי, הדגמה ושיגור של טכנולוגיות מתקדמות תחזק את היתרון היחסי של ישראל, תמשוך פעילות גלובלית, ותאפשר גם לחברות צעירות להתמודד בזירה הבינלאומית. הקמת מעבדת המו״פ מהווה צעד משמעותי בעיצוב ישראל כמרכז לחדשנות חלל עולמית. המטרה היא לאפשר לקבוצות ישראליות קטנות לפעול בוודאות וביציבות, ולהתמקד בפיתוח טכנולוגיות ויישומים, במקום בהקמת תשתיות".

יו"ר סוכנות החלל הישראלית, דר' שמרית ממן ומוסיפה כי ״המהלך נבנה מתוך הבנה עמוקה של צווארי הבקבוק בתעשיית החלל. אנחנו מסירים מהיזמים את העיסוק בתשתיות, לוגיסטיקה ושיגור, ומאפשרים להם להתמקד במה שחשוב באמת, פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך והוכחת היתכנות אמיתית בחלל".