יאיר שני, מנכ"ל סיגמא קלאריטי: אל תחפשו מניות, חפשו סקטורים

סיגמא קלאריטי הוא בית השקעות בינוני שכבר פעיל בשוק הישראלי לא מעט שנים, ומציג תוצאות יפות בלא מעט קרנות. חלק מהקרנות שלו בולטות כמעט באופן קבוע בסקירות הרבעוניות שאנחנו מפרסמים על הסקטורים השונים. כך בסקירה הרבעונית האחרונה לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2026, הגיעה קרן סיגמא אג"ח לפדיון עד 2027 למקום השני בקטגוריית קרנות אג"ח, סיגמא תיק אג"ח + 30 במקום הראשון בקרנות עד 30% מניות, וסיגמא מניות ישראל וסיגמא גמישה במקומות הראשונים בטווח הזמן של שלוש שנים. 

נפגשנו לשיחה עם יאיר שני, מנכ"ל משותף של בית ההשקעות, לשיחה על  ניהול השקעות ועל קרנות נאמנות. יאיר שני הציג את מה שהוא רואה כיתרון הייחודי של בית ההשקעות שבניהולו, השיטה ה"סקטוריאלית" לזיהוי הזדמנויות השקעה ארוכות טווח, על הסקטורים המעניינם בשוק, וגם על קרנות גידור בנאמנות - נישה שהולכת ומתפתחת בשוק הקרנות המקומי. 

ש. ספר לנו קצת על הייחוד של בית ההשקעות סיגמא קלאריטי?

ת. "בתמצית, אנחנו עוסקים בניהול קרנות נאמנות, ובנוסף, יש לנו גם רישיון אמריקני וקנדי לניהול השקעות, כך שאנו עוסקים בשירות ניהול תיקים גלובלי, בנוסף לפעילות ניהול התיקים בישראל. אנחנו גם פעילים בעולם של מוצרים מובנים. הרישיונות הבינלאומיים זה דבר ייחודי שאין כמעט לאף אחד בארץ. אנחנו מסוגלים לנהל תיקים עבור לקוחות בחו"ל, חלקם ישראלים שמעדיפים שירות בעברית ואיש קשר בארץ, מלבד לקוחות בינלאומיים אחרים. יש לנו משרדים גם בחו"ל.

• האם כדאי להגדיל את המח"מ? מהן האפשרויות בשוק הקרנות?
• תעשיית הקרנות גייסה 10.6 מיליארד שקל באפריל - הגיוס הגבוה ביותר מאז יולי 2025
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"אבל המיקוד שלנו זה קרנות הנאמנות. לשמחתי אנחנו מובילים היום בלא מעט קטגוריות כמו אג"ח מדינה ללא מניות, צמודות מדד, קרנות מעורבות, מנייתיות וגם קרנות בחו"ל, וזה מצביע על משהו טוב שאנחנו עושים, הדבר בא לידי ביטוי גם בגיוסים יפים".

ש. מהי פילוסופיית ההשקעות שלכם?

ת. "הייחוד שלנו והפוקוס שלנו הוא על מחקר ואנליזה. אנחנו משקיעים הרבה מאד זמן בניהול השקעות, במחקר שוק. הצד השני המשלים הוא ניהול סיכונים. זה אומר הרבה עבודה והשקעה מאד משמעותית. יש לנו צוות מאד גדול של מנהלי השקעות.

• דירוג קרנות כספיות; ואיך לבחור קרן?
• מי ניצח ומי שילם ביוקר: סיכום קרנות המעורבות לרבעון הראשון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האם כדאי להגדיל את המח"מ? מהן האפשרויות בשוק הקרנות?

"המטרה העיקרית שלנו, ובזה אנחנו ייחודיים, שאנחנו לא מתחילים מלחפש מניה מסוימת, ואנחנו גם לאו דווקא ממוקדים במדינה כזו או אחרת, ישראל או חו"ל, ופחות אכפת לנו אם המניה נמצאת בישראל, בארצות הברית או באירופה. עיקר האנליזה שלנו מתמקדת בזיהוי מוקדם של סקטורים. זאת אומרת אנחנו לא קונים מניה ספציפית בגלל שהמניה טובה, אלא אנחנו אוהבים דווקא לזהות סקטורים שאנחנו חושבים שהולכים לקבל ביקושים וצמיחה גבוהה לשנים הקרובות, לא סיפור של חודש חודשיים הקרובים. אני אתן כמה דוגמאות.

"למשל תראה מה שקורה היום בתחום הבינה המלאכותית. הביקושים לחשמל בגלל הדאטה סנטרים, ביקושים מטורפים, וכל המעטפת כמו קירור הולכה וכו'. נכנסנו לזה כבר לפני כמה שנים כשזה התחיל. זיהנו את הסקטור הזה על כל רבדיו – זה גם אנרגיה רגילה, אנרגיה מתחדשת, אטומית וכו', אבל זה לא רק ייצור אנרגיה, אלא כל מה ששייך לשרשרת הערך הזו. זאת אומרת זיהינו שכל התחום הזה של לספק חשמל בשביל הדאטה סנטרס הוא תחום גדול כי יש מחסור והביקושים הולכים וגדלים.

"דוגמה שניה זה התחום הבטחוני. בעקבות המלחמה באוקראינה הבנו שאירופה בבעיה קשה, שהיא מאוימת על יד רוסיה. הבנו שהולך להיות פה ביקושים מאד דרמטים בשנים הקרובות בתקציבי בטחון בנאט"ו ובארצות הברית. גרמניה, יפן, ועוד ועוד מדינות. כל העולם מגדיל תקציבי בטחון בגלל שיש פה איומים אסטרטגיים. מדינות יבשו תקציבי בטחון כי חשבו שהכל בסדר ופתאום הכל התהפך, ועכשיו ממהרים להשלים פערים והביקוש מאד חזק. אז ברור לנו שכל הסקטור הזה של חברות ביטחוניות יהנה מכל הצמיחה ומכל הביקוש הזה. לכן התחלנו להשקיע בסקטור הזה מזמן, ולאורך כל התקופה האחרונה אנחנו קוצרים את הפירות. חשוב גם להדגיש, שלא באנו לעשות סיבוב, לתפוס עליות חזקות ואז למכור. אנחנו עדיין חושבים שהסקטור הזה, למרות שאומרים שיש לו מכפילים גבוהים, הוא עדיין אטרקטיבי. לפעמים מכפילים גבוהים הם עדיין זולים בגלל שהצמיחה תהיה מאד חזקה בשנים הקרובות.

"דוגמה נוספת מישראל. אחרי ה-7 באוקטובר הבנו שהבנקים בישראל במחיר אטרקטיבי. הם היו לאחר צמצום מאד גדול של עובדים, של סניפים, התייעלות מאד גדולה, שיפור משמעותי של הרווחיות. אין כמעט תחרות חיצונית אלא רק ביניהם, כך שזיהנו את ההזדמנות בסקטור הזה.

"אז זה בקצרה הדרך שלנו, ככה אנחנו עובדים. אנחנו לא רוכבים על מניה מסוימת, שאני יכול להגיד לך שהתשואות שלנו הן בגלל אנלייט או לאומי או הפניקס, שעשתה הכי הרבה בסקטור הביטוח. בסופו של דבר זה הסקטור. כך גם בדיונים שלנו, אנחנו קודם עושים דיון סקטוריאלי ואח"כ דיון על המניות שהכי בעלות ערך בסקטור. אנחנו גם לא שואלים אם אנחנו מוטים לישראל או מוטים לחו"ל. אנחנו בודקים איזה סקטור הכי אטרקטיבי כרגע. אני חושב שזה הערך שאנחנו מביאים, כי אנחנו עושים את זה בצורה טובה אחרי הרבה מאד מחקר. זה לא סתם אתה יושב ואומר "אני חושב שההוצאות הביטחוניות יעלו". אנחנו קוראים, לומדים, ומנסים להבין מה תקציבי הבטחון, מדברים עם החברות, לומדים את המשמעות של זה ומנסים לנתח ולראות מה תהיה הצמיחה בשנים הקרובות.

"אנחנו נמצאים שם ולא עושים סיבוב ולא מוכרים אותם עוד חודשיים או בגלל שזה עלה ב-20%. יש לנו מניות שעלו גם 80% ו-100% ויותר ואנחנו עדיין שמה כי זה חלק מהסיפור של הסקטור שימשיך".

ש. אז הדאטה והבטחוניות זה די החדשות של אתמול, למרות שיכול להיות שיש שם עוד בשר, אבל אתה מדבר על זיהוי מוקדם. מה לדעתך, לפי האנליזה שלכם, יהיה הסקטור הבא שאתם חושבים שכדאי להיות בו?

ת. "כרגע אנחנו די מרוצים מהסקטורים האלה שציינתי, שהולכים לא רע ויש להם עוד מה לתת, אבל אם אנחנו מנסים לזהות משהו, שהוא אמנם לא לגמרי חדש, כי הוא קשור למהפכת ה-AI, אבל בכל זאת כיוון מעניין שאנחנו חושבים עליו לאחרונה זה סקטור התרופות, כיון שאנחנו חושבים שכל נושא ה-AI יסייע מאד לתעשייה של ייצור תרופות כי זה מאד יקצר תהליכים. אנחנו הגדלו לאחרונה את החשיפה לתחום הזה כי אנחנו מאמינים שהחברות יביאו תרופות לשוק בצורה מהירה יותר, ויפתחו תרופות טובות יותר. קיצור הדרך הזה יכול להיות מאד משמעותי לחברות התרופות".

ש. יש לכם כמה קרנות שממוקדות בחו"ל, מה היכולת של מנהל קרן ישראלי לנהל השקעות בחו"ל?

ת. "יש אמנם יתרון מסוים למנהלי השקעות שנמצאים בחו"ל ויכולים להיפגש עם ההנהלות ולדבר איתם, אבל בגדול היום יש גישה גלובלית למידע. אתה יכול לעלות לשיחות ועידה בחו"ל, אתה יכול לדבר עם כל חברה. בנוסף, המידע גלוי לכולם בעולם של היום. אני לא רואה יתרון גדול בלהיות מנהל השקעות בחו"ל אם אתה עובד בצורה רצינית. אמנם אני לא יכול לשבת עם סמנכ"ל הכספים של מיקרוסופט לארוחת ערב ואין לי מידע עודף, אבל אם אני עושה עבודה רצינית אין לאף אחד יתרון עלי. באמת לפני 20 שנה היית צריך שמנהל השקעות ישב שם, יוכל להיפגש, לראות לדבר. היום הכל פתוח.

"יחד עם זאת, הציבור לא כל כך שם. רוב המשקיעים הישראלים שרוצים חשיפה לחו"ל עושים זאת באמצעות כלים מחקים ולא קרנות אקטיביות. יש היום היצע מטורף שלכל נישה יש קרן מחקה. לדעתי זה מוגזם. אנחנו לא פותחים הרבה קרנות בקטגוריה, אנחנו נמצאים איפה שאנחנו חושבים שיש לנו יתרון, שאנחנו יכולים להביא מוצר איכותי וטוב, ובסופו של דבר אנחנו שחקנים לטווח ארוך. יש קרנות שלא גייסו הרבה זמן, ופתאום נרשמים גיוסים גדולים. אז אנחנו שחקן לטווח ארוך ויש לנו תוצאות יפות. התשואות בקרנות הללו הן תשואות טובות, ואם הציבור יחליט הוא רוצה מחר לטעום מהעולם האקטיבי אז אנחנו נהיה שם, אם לא אז לא. אבל אנחנו שם כחלק מהפיזור של המוצרים שאנחנו מאמינים בהם".

ש. בשנה האחרונה פתחתם ארבע קרנות חדשות בקטגוריות די צפופות כמו לדוגמה עד 30% מניות. אתה לא חושב שהשוק רווי מדי עם היצע מאד גדול של קרנות שההבדלים ביניהם מאד מינוריים?

ת. "הרשות מאפשרת לצאת עם שתי קרנות בקטגוריה, ואז אם יש לך עוד גורמים מבדלים אתה יכול להוסיף עוד. לדוגמה, מומנטום, ערך, ניטרול מט"ח וכדו' וכל בידול כזה מאפשר לך להוציא עוד שתי קרנות. כך יוצא שיש בתי השקעות עם הרבה מאד קרנות מאד דומות אחת לשנייה. יחד עם זאת לדעתי לאחר הרפורמה של הרשות ריבוי הקרנות האקטיביות הוא לא כל כך בעייתי כיום. הבעיה היא בקרנות הפאסיביות, שם מגזימים לגמרי עם תתי הנישות כשיש קרן על כל דבר.

"אנחנו משתדלים לא לשחק במשחק הזה אלא להיות רק במקום שאנחנו יכולים להציע ערך. לכן, אם תסתכל על הקרנות שלנו אנחנו לא מציעים הרבה קרנות באותה קטגוריה, אולי חוץ מה-70\30 שיצאנו עם עוד קרן כי יש לנו כבר קרן מאד גדולה וראינו יתרון בלצאת עם קרן קטנה יותר, כי מה לעשות בקרן קטנה יותר קל לך להיכנס ולצאת מפוזיציות.

ש. אתם מתכוונים לפתוח קרנות חדשות?

ת. "אנחנו חברה שצומחת יפה, ואנחנו מתכוונים בעתיד לפתוח עוד קרנות ובוחנים את האפשרות להרחיב את הפעילות לתחומים נוספים, יש דברים שנמצאים בתהליכים אבל אנחנו מנועים מלדבר על כך מבחינה רגולטורית. אבל לא תראה אותנו במשחקי שיווק פותחים ארבע קרנות בכל קטגוריה ומנסים להשתמש בכל גורם מבדל. הערך שלנו זה המיקוד בכמות קרנות יותר מצומצמת אבל עם אנליזה טובה וניהול סיכונים נכון".

ש. אתם פעילים גם בתחום קרנות הגידור בנאמנות. מה אתה יכול לספר לנו על התחום הזה?

ת. "הרשות רצתה להנגיש את עולם קרנות הגידור לציבור הרחב, אבל לעשות זאת תחת פיקוח ועם שקיפות. בניגוד לקרן גידור ששם אין לך מושג במה משקיעים, בקרנות הללו אתה תמיד יכול לדעת חודש אחורה מה ההרכב. היתרון אולי הכי משמעותי הוא שבקרן גידור בנאמנות אתה לא משלם מס עד שאתה מוכר, בניגוד לקרן גידור רגילה שמשלמים מדי שנה מס רעיוני. בנוסף, הרשות הסירה את כל מגבלות ההשקעה שיש, למשל, בקרנות גמישות. אין לך מגבלה על מינופים, אתה יכול לעשות סוואפ, לגדר מפני ירידות ועוד. למעשה הרשות מצפה ממך לגדר מפני ירידות כלומר לא רק להיות לונג. זה הבדל דרמטי שנותן ערך מוסף גדול מאד לקרנות הללו.

"אז הרשות יוצרת פה מוצר שיש לו רק יתרונות. גם מיסוי נוח, גם שקיפות, גם פיקוח וגם הנגשה לציבור הרחב, וגם אפשרות לאסטרטגיות מגוונות ומורכבות יותר שלא תמצא בשוק הקרנות הרגיל.

"אנחנו בסיגמא קלאריטי חושבים שהרשות עשתה פה צעד נכון ומאד מאמינים במוצר הזה. הנישה הזאת נפתחת לאט אבל היא מתפתחת. אני חושב שהיא תפתח יותר כשהמומנטום בשוק ישתנה. כאשר השווקים עולים אף אחד לא מחפש את הגידור, אבל הערך יתגלה כשיהיו ירידות, ואז יראו שקרנות עם גידור שיש להן אסטרטגיות גם בשוק יורד מספקות ערך נוסף.

"יש לנו שלוש קרנות גידור בנאמנות, שתי קרנות מנוהלות על ידי מנהל שהיה בעברו סמנכ"ל השקעות ראשי של פסגות קרנות נאמנות והוא מנהל רק את שתי הקרנות הללו, וקרן נוספת שמנוהלת על ידי מנהלת השקעות נוספת שהייתה מנהלת מחקר בפסגות. בגלל שהקרנות הללו יותר מורכבות ודורשות תשומת לב מיוחדת עם אסטרטגיות מורכבות אז הקצנו מנהלים שיתמקדו רק בקרנות הללו. אין לזה אח ורע בתעשיה, כי בדרך כלל מנהלי השקעות מנהלים הרבה קרנות. זה עוד דבר שייחודי לנו. אנחנו שמים מנהל אחד על קרן אחת או שתיים ולא נותנים להם לנהל יותר".