תא נוסעים מטוס טיסה
צילום: Istock

הטיסה יצאה בלעדיהם: זה הפיצוי למשפחה שסורבה לעלות למטוס

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל באופן חלקי ערעור של השטיח המעופף על גובה הפיצויים שנפסקו למשפחת נטוביץ, אבל הותיר את הקביעה שמדובר בסירוב להטיס, ולא בביטול טיסה. הסכום הסופי: 20.4 אלף שקל לחמישה נוסעים, בניכוי סכום שכבר שולם על ידי החברה

עוזי גרסטמן |

חמישה בני משפחה - יוסף ורחל נטוביץ, דפנה רון נטוביץ, שלמה רון ויפעת שרה נטוביץ - היו אמורים לעלות על טיסת חזור מבורגס, בולגריה, לתל אביב שהפעילה השטיח המעופף. אלא שבפועל, הטיסה המריאה בלעדיהם. החברה טענה שהטיסה בוטלה מטעמים ביטחוניים, אבל בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון קבע אחרת: מדובר היה בסירוב להטיס, ככל הנראה בשל כרטוס יתר.

המשפחה הגישה תביעה קטנה ב-2025 וזכתה בפיצוי כולל של 29.9 אלף שקל ועוד 1,000 שקל הוצאות משפט. הרשמת דורון זיו-אב קיבלה את גרסת המשפחה במלואה ודחתה את טענות החברה. היא אף מתחה ביקורת על המצג המטעה של החברה בפני הנוסעים, כאילו מדובר בטיסה שבוטלה, אף שהטיסה יצאה כסדרה - רק בלי המשפחה.

השטיח המעופף לא ניסתה לערער על עצם הקביעה שהיא הטעתה את הנוסעים. היא השלימה גם עם פסיקת פיצויים לדוגמה, שנקבעו בעקבות ההטעיה. את בקשת רשות הערעור, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפני השופט דרור ארד-אילון, היא מיקדה בטענה אחת: בית משפט לתביעות קטנות פסק לתובעים יותר ממה שהם ביקשו ויותר ממה שהם הוכיחו.

ליתר דיוק, החברה טענה לשתי טעויות. ראשית, המשפחה תבעה פיצוי סטטוטורי של 1,440 שקל לאדם, בהתאם למרחק בין בורגס לתל אביב כפי שקבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה, אבל בית המשפט פסק להם 2,390 שקל לאדם, בלי לנמק את החריגה. שנית, המשפחה תבעה החזר הוצאות לינה עבור לילה אחד בבורגס, אבל בפועל נפסק להם פיצוי עבור שני לילות. ומעבר לכל, החברה טענה שבית המשפט לא התחשב ב-12,140 שקל שהיא כבר שילמה למשפחה על חשבון הסעדים.

המשפחה: "לאופן החישוב יש משקל משני"

המשיבים, שלא הגישו ערעור מצדם וייצגו את עצמם, ניסו לטעון שאין מקום לערער על "חישוב כזה או אחר". לדבריהם, הפיצוי הכולל שנפסק היה מאוזן ומידתי, ומשקף את עמדת בית משפט בערכאה הראשונה לגבי מה שמגיע להם. הם אף ביקשו לראות בטענה לגבי גובה הפיצוי הסטטוטורי ערעור על שיקול דעתה של השופטת. לגבי פסיקת יומיים לינה במקום יום אחד, הם השיבו שהסכום הכולל שנפסק בכל מקרה נמוך ממה שהם תבעו, ולכן אין בכך טעות.

השופט ארד-אילון לא קיבל את עמדת המשפחה. הוא קבע שהעובדה שבית משפט לתביעות קטנות פסק סכום גבוה מזה שנתבע, ובלי הנמקה, היא טעות שמחייבת תיקון. הוא הזכיר הלכה ותיקה שלפיה בית המשפט אינו רשאי לפסוק לתובע על בסיס עילה שונה מזו שנטענה, אלא אם הנתבע הסכים לכך.

לגבי הטענה של המשיבים, שלפיה לאופן החישוב אין חשיבות, קבע השופט כי "בהליך אזרחי, עמדות הצדדים הן הקובעות את חזית המחלוקת, אשר ככלל אין לחרוג ממנה ללא הסכמה". הוא הוסיף שמדובר בפסיקת סעד מעבר למה שנתבע, ללא שהוכחה הצדקה לכך. גם בתביעה קטנה, פגם כזה, "אשר אפשר שיסודו בשגגה - מחייב תיקון למניעת עוול".

קיראו עוד ב"משפט"

בנושא הלינה, השופט ציין שאמנם בית משפט בערכאה הראשונה לא נימק את פסיקת שני לילות במקום לילה אחד, אבל הסכום שנקבע, 600 שקל, שיקף בפועל בערך את עלות הלינה של אדם אחד ללילה אחד. לכן בעניין זה הוא בחר שלא להתערב.

הסכום ירד, אבל ההטעיה נותרה

בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור של השטיח המעופף, וקבע סכום מעודכן שעליה לשלם למשפחה: 1,440 שקל פיצוי סטטוטורי לכל אחד מחמשת הנוסעים, 600 שקל עבור יום לינה, וכפל הסכומים כפיצויים לדוגמה בסכום של 2,040 שקל - בסך הכל 4,080 שקל לאדם, ו-20.4 אלף שקל לחמישתם יחד. מהסכום הזה רשאית החברה לקזז 12,140 שקל שהיא כבר שילמה.

הוצאות המשפט, בסכום כולל של 1,000 שקל, שנפסקו בערכאה הראשונה - נותרו על כנן, והמשפחה חויבה לשלם לחברה 500 שקל הוצאות משפט עבור הליך הערעור.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה