האמירויות עוקפות את הורמוז: צינור נפט חדש בדרך לפוג'יירה

איחוד האמירויות מאיצה את הקמת צינור הנפט השני ממערב למזרח, במהלך שנועד להגדיל את יכולת יצוא הנפט שלה דרך פוג'יירה ולעקוף את מצר הורמוז. הצינור החדש צפוי להתחיל לפעול במהלך 2027, ולפי התוכנית הוא יכפיל את יכולת היצוא של חברת הנפט הלאומית אדנוק דרך הנתיב שאינו תלוי במעבר הימי הרגיש.

מדובר במהלך אסטרטגי עבור אבו דאבי. מצר הורמוז הוא אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם האנרגיה, וכאשר התנועה בו מוגבלת, כמו שקורה כעת על רקע המלחמה עם איראן והתקפות חוזרות על תשתיות אנרגיה ושיט, גם מדינות עם כושר הפקה גבוה מתקשות להוציא את הנפט לשווקים. כלומר, הבעיה אינה רק כמה נפט אפשר להפיק, אלא כמה ממנו אפשר לייצא בפועל.

נתיב חלופי לשוקי העולם

צינור אבו דאבי הקיים, המוכר גם כצינור חבשאן פוג'יירה, הוא כיום הנתיב המרכזי שמאפשר לאמירויות לייצא נפט בלי לעבור דרך הורמוז. הקיבולת שלו עומדת על עד 1.8 מיליון חביות ביום. הצינור החדש אמור להרחיב משמעותית את הגמישות התפעולית של אדנוק, ולאפשר לאמירויות לצמצם תלות במעבר ימי שנמצא במרכז המתיחות האזורית. על פי הערכות הצינור החדש יותר מיכפיל את היקף העברת הנפט.  

יורש העצר של אבו דאבי, שייח' חאלד בן מוחמד בן זאיד, קרא להאיץ את ביצוע הפרויקט כדי לענות על הביקוש העולמי הגובר לאנרגיה. מבחינת האמירויות, זה לא רק פרויקט תשתית. זה כלי גיאופוליטי וכלכלי שמאפשר לה לשדר לשווקים שהיא יכולה להישאר ספקית יציבה גם בתקופות של שיבושים אזוריים.

האמירויות רוצות יותר יכולת הפקה

לפני המלחמה, איחוד האמירויות הפיקה מעט יותר מ 3 מיליון חביות ביום, בהתאם פחות או יותר ליעדי אופק פלוס. אבל כיום, בשל מגבלות היצוא והלחץ על התשתיות, ההפקה ירדה לפי הדיווח לטווח של 1.8 עד 2.1 מיליון חביות ביום. זה פער גדול למדינה ששואפת להגיע ליכולת הפקה של 4.9 מיליון חביות ביום תוך שנים בודדות.

במקביל, האמירויות הודיעה מוקדם יותר החודש כי תעזוב את אופק, ארגון שבו הייתה חברה מאז 1967, עוד לפני הקמת המדינה במתכונתה הנוכחית. זה צעד משמעותי, שמתחבר להשקעות הגדולות של אדנוק בהרחבת כושר הייצור. במילים אחרות, אבו דאבי רוצה יותר עצמאות בהחלטות ההפקה והיצוא שלה.

ההאצה בבניית הצינור משדרת ששוק האנרגיה נכנס לתקופה שבה תשתיות ההולכה חשובות כמעט כמו עתודות הנפט עצמן. אומנם לאמירויות יש נפט, כסף וטכנולוגיה, אבל בלי נתיבי יצוא בטוחים, היתרון הזה מוגבל. עם זאת, השלמת הצינור רק ב 2027 אומרת שהשוק ימשיך להיות חשוף לסיכוני הורמוז בטווח הקרוב.

במקביל מדינות המפרץ בוחנות פתרונות נוספים, לרבות הרחבת צינורות נפט למערב. בדרך הזו הם אומנם מייקרים את הנפט, אבל מפזרים את הסיכון למקומות נוספים ולא נשענים על הורמוז שהתברר כמשבש עולמי בתחום האנרגיה. מספיק שיצליחו להעביר תוספת של 4-5 מיליון חביות נוספות, והצינור של איחוד האמירויות מעביר תוספת של 2 מיליון, הרי שהמחסור יהפוך לפחות נוראי. היקף המחסור היומי כיום עומד על כ-8-10 מיליון חביות ביום.