צבר של אלפי מגה-וואט - אבל כמה כסף צריך כדי להפעיל אותו? הרשות רוצה לעשות סדר
צבר הפרויקטים הוא אחד הנתונים המרכזיים שחברות האנרגיה המתחדשת מציגות לשוק. ככל שהצבר גדול יותר, כך לכאורה גם פוטנציאל הצמיחה של החברה. אלא שמאחורי המספרים, שנמדדים בדרך כלל במאות או באלפי מגה-וואט, מסתתרים הבדלים גדולים. פרויקט שכבר מוכר חשמל לרשת אינו דומה לפרויקט שנמצא בשלבי ייזום ראשוניים, שעדיין זקוק לאישורים, למימון ולהשקעות נוספות לפני שיוכל להתחיל לייצר הכנסות.
כעת רשות ניירות ערך מבקשת לעשות סדר באופן שבו החברות מציגות את הצבר שלהן. בטיוטת מדריך חדשה שפורסמה להערות הציבור מציעה הרשות מתכונת גילוי מפורטת ואחידה יותר, שתאפשר לבחון לא רק את היקף הפרויקטים המתוכננים, אלא גם את מידת הבשלות שלהם, ההשקעה הנדרשת להשלמתם והתרומה הכלכלית הצפויה מהם.
אחד השינויים המרכזיים בטיוטה הוא חלוקת הפרויקטים לשש קבוצות ברורות: פרויקטים בהפעלה מסחרית, פרויקטים מוכנים לחיבור לרשת החשמל, פרויקטים בהקמה, פרויקטים לקראת הקמה, פרויקטים בייזום מתקדם ופרויקטים בייזום. כך ניתן יהיה להבחין בין מתקנים שכבר מייצרים חשמל והכנסות לבין פרויקטים שהשלמתם עדיין תלויה בהשגת מימון, אישורים רגולטוריים, חיבור לרשת והתקדמות עבודות ההקמה.
ההבחנה הזאת חשובה במיוחד בענף שבו חברות עשויות להציג צבר גדול מאוד, אף שחלק ניכר ממנו נמצא בשלבים מוקדמים. הספק מתוכנן של מאות מגה-וואט יכול להעיד על פוטנציאל עסקי, אבל הוא אינו מבטיח שהפרויקטים אכן יוקמו, או שההכנסות מהם יגיעו במועד ובגובה שהחברה צופה.
כמה כבר הושקע - וכמה עוד צריך להשקיע?
אחד הסעיפים המשמעותיים בטיוטה נוגע להשקעות ההון. הרשות מציעה לחייב את החברות להציג בנפרד את ההשקעות שביצעו בארבעת הרבעונים האחרונים ואת ההשקעות הנדרשות בארבעת הרבעונים הבאים. הפירוט יכלול חלוקה בין פרויקטים שכבר פועלים, פרויקטים בהקמה ובשלבי ייזום, פרויקטים עתידיים והשקעות נוספות. בנוסף, החברות יידרשו לפרט עלויות ייזום שהוכרו כהוצאה בארבעת הרבעונים האחרונים.
מדובר בנתון שעשוי לשנות את האופן שבו מנתחים את החברות בענף. צבר פרויקטים גדול עשוי להיראות אטרקטיבי, אבל כאשר חלק משמעותי ממנו דורש השקעות של מאות מיליוני שקלים או יותר, עולה השאלה מאיפה יגיע הכסף. היקף ההשקעות העתידי עשוי להשפיע על הצורך בגיוסי הון, על הגדלת החוב, על היכולת לחלק דיבידנדים ועל המינוף של החברה. הפירוט החדש יאפשר לבחון את תוכניות הצמיחה לצד המקורות הכספיים הדרושים למימושן, ולא להסתפק בהיקף ההספק המתוכנן.
הטיוטה מרחיבה גם את המידע על הפרויקטים עצמם. לצד נתונים כמו הספק, טכנולוגיה ואזור גיאוגרפי, החברות יתבקשו לפרט את מודל מכירת החשמל, סוג האסדרה, התעריפים, תקופת ההסכם, העלות הכוללת של הפרויקט, מקורות המימון והיקף ההשקעה שכבר בוצעה בו. כך ניתן יהיה להבין טוב יותר את התנאים הכלכליים שבהם צפוי כל פרויקט לפעול ואת הסיכונים הכרוכים בהשלמתו.
סוגיה נוספת שהרשות מבקשת להסדיר היא הפער בין שיעור ההחזקה של החברה בפרויקט לבין חלקה הכלכלי בפועל. בענף האנרגיה המתחדשת פרויקטים רבים מוחזקים באמצעות שותפויות וחברות ייעודיות, ולעיתים שיעור הבעלות הרשמי אינו משקף במדויק את חלקה של החברה בתזרים. לפי הטיוטה, נתוני הפרויקטים יוצגו על בסיס החזקה של 100%, ולצדם יוצג שיעור ההחזקה המתואם של החברה, תוך התחשבות בין היתר בהעמדת ההון ובקדימות התזרימית בין השותפים.
גם התחזיות הכספיות יקבלו מקום מרכזי יותר. החברות יידרשו להציג נתונים חזויים על הכנסות, רווח תפעולי תזרימי ותזרימי מזומנים מהפרויקטים, לצד נתונים לשנת פעילות מלאה מייצגת. המידע הזה יאפשר לקשור בין היקף ההספק המתוכנן לבין הפוטנציאל הכלכלי שהחברה מייחסת לו. עם זאת, התחזיות עדיין יתבססו על הנחות בנוגע למחירי החשמל, להיקפי הייצור, לעלויות ולמועדי ההפעלה, ולכן לא מדובר בהכנסות או ברווחים מובטחים.
- ספי זינגר על AI בייעוץ השקעות: "זה נושא קריטי בפעילות שלנו; נפרסם בקרוב הוראה ראשונית"
- זינגר מזהיר מקונגלומרטים פיננסיים
פרויקטים גדולים יקבלו גילוי נפרד
נדבך נוסף בטיוטה נוגע לפרויקטים שיוגדרו "מהותיים מאוד". הרשות מציעה לקבוע מבחן המבוסס על היקף ההכנסות הצפויות מפרויקט ביחס להכנסות החברה, תוך התייחסות גם לפרויקטים המוחזקים באמצעות חברות בנות, שותפויות וחברות המטופלות בשיטת השווי המאזני.
פרויקטים שיעמדו במבחן יידרשו לגילוי נפרד ומפורט יותר. בין היתר, החברות יצטרכו להציג את ההסכמים המרכזיים, הסדרי המימון, אמות המידה הפיננסיות והערבויות, וכן להבהיר אם החוב שנלקח לצורך מימון הפרויקט הוא חוב עם זכות חזרה לחברה או ללא זכות חזרה. עוד יידרש פירוט על ההיתרים, השווי ההוגן וההנחות ששימשו להערכתו.
הדגש על פרויקטים מהותיים נובע מההשפעה שעשויה להיות להם על החברה כולה. פרויקט גדול יכול להפוך למקור הכנסות ותזרים משמעותי, אך עיכוב בהקמתו, שינוי בתנאי המימון או בעיה רגולטורית עלולים להשפיע גם על התוצאות הכספיות ועל מצבה הפיננסי של החברה.
בשלב זה מדובר בטיוטת מדריך להערות הציבור ולא בהוראה מחייבת שכבר נכנסה לתוקף. לפי הטיוטה, המדריך מיועד לחול על טיוטות תשקיף שיוגשו לבדיקת סגל הרשות על בסיס הדוחות השנתיים לשנת 2026.
אם ההצעה תאומץ, היא עשויה להקל על ההשוואה בין החברות בענף ולספק תמונה מדויקת יותר של הצבר שהן מציגות. בסופו של דבר, השאלה אינה רק כמה מגה-וואט נמצאים בתוכניות של החברה, אלא כמה מהם קרובים להפעלה, כמה כסף עוד יידרש להשקיע בהם, ואיזה חלק מהצבר צפוי להפוך להכנסות ולתזרים מזומנים.
