
אלפאבית במגעים עם הפנטגון: גוגל עשויה לאבטח את רשת הנתונים של כיפת זהב
גוגל של אלפאבית GOOGL מנהלת מגעים עם משרד ההגנה האמריקאי על תפקיד בכיפת זהב, מערך ההגנה מפני טילים שדונלד טראמפ הציב בראש סדר העדיפויות הביטחוני שלו ושעלותו הכוללת מוערכת ב-185 מיליארד דולר. הפנטגון מקים קבוצת תעשייה חדשה שתפקידה לאבטח את הנתונים שמזינים את תוכנת השליטה והבקרה של התוכנית, והשיחות עם גוגל מתמקדות ביכולות האחסון, הרשתות והסייבר שלה. אם המגעים יבשילו, תהיה זו המעורבות הגלויה הראשונה של ענקית החיפוש בפרויקט.
מה זו כיפת זהב?
טראמפ הציג את התוכנית במאי 2025, אז הוערכה עלותה בכ-175 מיליארד דולר, והטיל את ניהולה על גנרל בחיל החלל, מייקל גטליין. היא נועדה ליירט טילים בליסטיים, טילי שיוט וטילים היפרסוניים, בין השאר בעזרת חיישנים ומיירטים בחלל.
המטרה של הקבוצה החדשה פשוטה יחסית להגדרה וקשה מאוד לביצוע: להבטיח שהמידע שזורם למערכת הפיקוד ימשיך להגיע גם כשיריב מנסה לנתק קווים קוויים, אנטנות סלולר ותשתיות תקשורת קריטיות אחרות. בזמן מתקפת טילים, כל שנייה של עיכוב בהעברת נתוני מכ"ם או מיקום עשויה להכריע אם מיירט ישוגר בזמן. הקבוצה צפויה לכלול כמה חברות, וביניהן Aalyria Technologies, חברת תקשורת שיצאה מתוך גוגל ומתמחה בניהול רשתות שמשלבות לוויינים ותחנות קרקע. אומנם גורם בפנטגון מסר שהמשרד עשוי לבחון רעיונות ראשוניים, אבל ההחלטה על הקמת הקבוצה ועל זהות המשתתפים עדיין פתוחה. גוגל ו-Aalyria סירבו להגיב.
מי עוד בפרויקט?
המערך שגוגל עשויה להצטרף אליו נבנה סביב קונסורציום נפרד, שמפתח את תוכנת השליטה והבקרה עצמה. בקבוצה הזו חברות אנדוריל, פלנטיר PLTR וספייס-X, לצד Aalyria, Scale AI וענקיות הביטחון הוותיקות לוקהיד מרטין, RTX ונורת'רופ גרומן. התוכנה אמורה לחבר בין מערכות נשק, מכ"מים וחיישנים שפעלו עד כה בנפרד בזרועות השונות של הצבא האמריקאי. בניגוד לתוכניות ביטחוניות גדולות בעבר, שנשענו בדרך כלל על קבלן ראשי אחד, כיפת זהב מפוזרת בין חברות רבות, מסטארט-אפים ועד יצרניות הנשק המסורתיות, וזה פותח את הדלת גם לענקיות הטכנולוגיה.
הידעת?מה היה פרויקט מייבן?
למה זו תפנית לגוגל?
עבור גוגל מדובר בתפנית של ממש. ב-2018 היא ויתרה על חידוש החוזה שלה בפרויקט מייבן, שבו סייעה לפנטגון לנתח צילומי רחפנים, אחרי מחאה רחבה של עובדים. מאז החברה חזרה בהדרגה לשוק הביטחוני: ב-2022 זכתה, יחד עם אמזון, מיקרוסופט ואורקל, בחוזה הענן של הפנטגון בהיקף של עד 9 מיליארד דולר, ובאפריל השנה הסכימה לאפשר למשרד ההגנה להשתמש במודלי ה-Gemini שלה גם ברשתות מסווגות. גם הפעם קמה התנגדות פנימית, ויותר מ-600 עובדים, בהם אנשי DeepMind וחטיבת הענן, פנו למנכ"ל סונדאר פיצ'אי בבקשה לסרב לעבודה מסווגת. גוגל עמדה מאחורי העסקה והבהירה שהיא שומרת על מגבלות נגד מעקב המוני בתוך ארה"ב ונגד נשק אוטונומי שפועל בלי פיקוח אנושי.
מה זה אומר למשקיעים?
מבחינת המשקיעים, הביטחון הוא ערוץ הכנסה נוסף לחטיבת הענן, שמתחרה על החוזים הממשלתיים מול מיקרוסופט ואמזון. העיתוי מעניין: מניית אלפאבית ספגה ירידה חדה אחרי הדוח הרבעוני האחרון, למרות הצמיחה המהירה בענן, והשוק מחפש סימנים לכך שההשקעות העצומות ב-AI יתורגמו להכנסות. להרחבה: הענן של גוגל הכפיל את עצמו, אבל מניית אלפאבית צוללת 8.3%
- המנוע של גוגל מתייבש: רדיט תחייב משתמשים להתחבר, והמניה צונחת ב-29%
- שורה אחת ב-robots.txt: OpenAI, גוגל ומיקרוסופט מאחדות את החסימה של אימון AI
הידעת?מהו חוזה JWCC?
עם זאת, כדאי לשים את הדברים בפרופורציה. הסכום של 185 מיליארד דולר מתייחס לכל התוכנית, שכוללת בין היתר מיירטים בחלל, ושווי פרויקט אבטחת הנתונים עצמו טרם פורסם. גם לוח הזמנים, היקף העבודה ומסלול הרכש עדיין פתוחים, ולכן נראה שבטווח הקרוב ההשפעה על הדוחות של אלפאבית תהיה זניחה. הנכס החשוב יותר עשוי להיות המעמד: חברה שמשתלבת בתשתית של מגן הטילים הלאומי מתמקמת היטב לקראת חוזים עתידיים, בשוק שבו פלנטיר כבר הוכיחה כמה עבודה ממשלתית יכולה לתרום לשווי בבורסה. להרחבה: מאחורי הנפילה בגוגל: הבינה המלאכותית מביאה משתמשים, אבל מה עם הכסף?